מדוע חרארדו מרטינו מונה לאימון ברצלונה?
"טאטה" הוא האיש המתאים ביותר מבחינה פילוסופית לתפקיד מאמן ברצלונה אבל האם הוא יכול להצליח היכן שמאמנים דרום אמריקאים רבים נכשלו בעבר?
למה ברצלונה מינתה את חרארדו 'טאטה' מרטינו למאמן החדש שלה? על פניו מדובר במאמן עם קורות חיים לא מרשימים. תשעה מועדונים ב-14 שנים ומספר לא רב מדי של אליפויות וגביעים בפרגוואי וארגנטינה. והוא מעולם לא אימן באירופה.
טאטה מונה בעיקר בגלל שהוא מתאים פילוסופית לברצלונה. הוא אחד מתלמידיו המצטיינים של מרסלו ביאלסה – ונחשב לביאלסיסטה (bielsista) אמיתי.
ביאלסה, שלאחרונה אימן את אתלטיק בילבאו, הוא אחד מהאנשים שהכי השפיעו על פפ גווארדיולה, מאמן ברצלונה המוצלח בכל הזמנים. מאמן שהוא "ביאלסיסטה" מאמין במסירות קצרות, משחק מהיר ואגרסיבי ולחץ קרוב לשער היריב. טאטה, כמו ביאלסה ופפ, הוא מאמן חושב. טקטיקן עם גב אידיאולוגי חזק, למרות שאינו עקשן כפרד כמו מורו, שאימן אותו בעבר בניואל'ס אולד בויס. אולד בויס היא גם הקבוצה שמרטינו הוביל לאליפות ארגנטינה האחרונה. "הוא תמיד השחקן שהצעירים צריכים להסתכל עליו", אמר עליו ביאלסה. "הוא המנהיג".
טאטה. לא אהב את הכדורגל בארגנטינה צילום: רויטרס
מינויו של טאטה מבטיח את המשכיות הכדורגל של ברצלונה. גם מבחינה אידיאלוגית. לקטלוניה הוא מגיע עם בטן מלאה על הכדורגל הארגנטינאי שאותו כינה "היסטרי" ו"מלוכלך". "מתעבים כאן את האסתטיקה", אמר טאטה בראיון ל"לה נאסיון".
כלומר, ברצלונה הבטיחה לעצמה מאמן שיתעסק באימון עם הפילוסופיה והאידיאולוגיה המתאימה. כפי שניתן לראות כאן, הכדורגל שלו הולך להיות מאוד דומה לזה של ביאלסה או פפ. העובדה שלא מדובר באיזה סופר-אגו כמו חוס הידינק תסייע בלהנחית עליו שחקנים ותכתיבים של המועדון, כגון קידום שחקני נוער. הוא גם לא יעלה יותר מדי כסף - שזה גם עניין קריטי לברצלונה שמתמודדת עם חובות לבנקים והוצאות מנופחות.
סיבה נוספת שהביאו אותו ולא מאמן אחר זו העובדה שמדובר בארגנטינאי שמגיע עם אותו רקע תרבותי של ליאו מסי, הכוכב הגדול של בארסה. אביו של ליאונל הוא אוהד ניואל'ס אולד בויס ורואה בטאטה אחד מגיבוריו. אדריאן קוריה, עוזרו של טאטה, היה המאמן של מסי בארגנטינה, לפני שעבר לברצלונה. מסי היה חשוב במינוי הזה. הנהלת ברצלונה עצבנה את הכוכב הגדול ואביו לאחר שלא היתה מהירה מספיק בלהעניק תמיכה למשפחת מסי בעקבות שערוריית העלמת המיסים, שבה היה מעורב. המתח בין הצדדים הגיע לכך שאפילו היו ידיעות על כך שמסי רוצה לעזוב. רכישתו של ניימאר כנראה לא עזרה לביטחון העצמי של הארגנטינאי הקטן, שלמרות היותו הכוכב הגדול ביותר בכדורגל האירופאי, עדיין צריך להרגיש נאהב ורצוי. או אולי הכי נאהב והכי רצוי. זכור כי כשזלאטן איברהימוביץ' נבחר לשחק בעמדת החלוץ המרכזי ולא מסי, הארגנטינאי שלח סמס לפפ גווארדיולה בו נכתב "אז אתה לא רוצה אותי בקבוצה יותר?".
בספרד אומרים בגלוי שמסי נמצא מאחורי המינוי של טאטה. כבר בשנה שעברה הביע מסי הערצה לטאטה בראיון לעיתון הארגנטינאי Ole. "אני חושב שהוא מאמן נפלא", אמר. טאטה מעריץ את מסי בחזרה. "אין לו משחקים גרועים. הוא מבריק, טוב מאוד או טוב" אמר פעם.
מעניין איך ניימאר הברזילאי יצליח להשתלב בסיפור האהבה הזה בין הכוכב הגדול למאמן החדש. קשה לראות אותו מקבל יחס שבכלל מתקרב ליחס שמקבל מסי.
טאטה. יזוז על הקווים כמו ביאלסה צילום: אי פי איי
דרום אמריקאי - בעיה
הכל טוב ויפה במינוי ההגיוני של טאטה חוץ מהעובדה שהוא מגיע ללא ניסיון בכדורגל האירופי וזה הולך להיות מאוד קשה מבחינתו להתרגל.
זה לא רק הוא. מאמנים דרום אמריקנים מתקשים באירופה. זה עניין עובדתי.
בעבר מאמנים דרום אמריקנים דווקא כן הצליחו בכדורגל האירופאי. לואיס קרניגליה הוביל את ריאל מדריד לאליפויות אירופה וניהל קריירה מכובדת ביותר באירופה. הלניו הררה, מאמן אגדי של ברצלונה לשעבר, הוביל את אינטר לאליפויות אירופה ב-1964 ו-1965. מאז רק מספר בודד מאוד של מאמנים מדרום אמריקה הצליחו באירופה.
היו כמה שהצליחו להוביל את קבוצתם לגמר גביע אירופה או קרוב לשם. בשנות השישים אוטו גלורי ופרננדו ריירה עבדו היטב בבנפיקה אבל לא הותירו חותם מבחינת תארים אירופאים. קרלוס לורנצו הגיע קרוב לזכייה באליפות אירופה עם אתלטיקו מדריד ב-1974. ב-2000 ו-2001 הקטור קופר הוביל את ולנסיה לשני גמרים רצופים אך הפסיד ולא הגיע לרמות הללו מאז. תשעה דרום אמריקנים שהובילו את קבוצותיהם בדרום אמריקה לזכייה בקופה ליברטדורס (ליגת האלופות של דרום אמריקה) הגיעו לאירופה וכשלו (אגב, מאז שנות השישים גם אירופאים לא הצליחו יותר מדי בדרום אמריקה).
וזה לא שהגיעו מאמנים גרועים. קרלוס ביאנצ'י, אגדה בבוקה ג'וניורס וארגנטינה מונה לאימון רומא וכשל. אוסקר וושינגטון טבארס, מאמן נבחרת אורוגוואי, מונה לאימון מילאן וכשל גם. לשניהם היה זכייה בקופה ליברטדורס ברזומה ואחרי התקופה באירופה חזרו לדרום אמריקה שם חזרה להצליח.
"הסטטוס שלי כזר היתה בעיה", אמר טבארס. "הם דרשו ממישהו זר יותר מאשר הם דורשים ממקומי שזה רק טבעי". ביאנצ'י גם נרדף החוצה מרומא לאחר שהסתכסך עם פרנצ'סקו טוטי. "ביאנצ'י שנא רומאים ויותר מהכל הוא שנא אותי", כתב טוטי בספרו.
וונדרליי לושמברגו, מאמן סופר מוכשר מברזיל, נכשל בריאל מדריד ולואיס פליפה סקולארי, לאחר שהוביל את ברזיל לאליפות העולם ואת נבחרת פורטוגל להצלחות יחסיות, נכשל בצ'לסי. "הקבוצה שלי לא ברזילאית מספיק", התלונן סקולארי. "זו קבוצה של בירוקרטים".
הבעיה העיקרית של המאמנים הדרום אמריקאים באירופה היא כנראה בעיה תרבותית ובעיה של התמודדות עם האווירה המגוונת, הקיימת בכל מועדון כדורגל אירופאי. בדרום אמריקה מאמנים בדרך כלל מתמודדים עם רוב גדול של שחקנים מקומיים ועוד אזרחי דרום אמריקה, שלהם – בדרך כלל – יש תפיסה די דומה לגבי כדורגל. באירופה הגיוון הרבה יותר גדול בכל חדר הלבשה.
כפי שראינו אצל פפ גווארדיולה, אחת הסיבות להצלחה שלו היא התפיסה הרב-תרבותית שלו. "הרב־תרבותיות היא אחד המרכיבים החשובים ביותר במנהיג החדש", כותבים מומחי ניהול בספר La Roja. "אחרי 17 שנה בברצלונה שיחק גווארדיולה בברשיה באיטליה ועבר גם ברומא, קטאר ומקסיקו. בחמש השנים הללו הוא למד רבות. כדי להיות יצירתי, כדי שתהיה לך תפיסה גלובלית וכדי 'לחשוב מחוץ לקופסה' צריך תפיסה רב־תרבותית".
אולי בגלל התפיסה הזו הלניו הררה הארגנטינאי היה הצלחה כבירה באירופה. הוא אמנם נולד בבואנוס איירס אבל בגיל ארבע עבר יחד עם משפחתו לקזבלנקה, מרוקו. שם הוא גדל באזור עם פועלים זרים וסיפר "שיחקתי עם ערבים, יהודים, צרפתים וספרדים". הוא שיחק במרוקו וצרפת והיה איש העולם הגדול. הוא גם עבד בפורטוגל וספרד לפני ההצלחות הכבירות שלו איטליה.
התקווה הגדולה של אוהדי ברצלונה היא שכמו בעבר, המינוי שמתאים מבחינה פילוסופית יתגלה כהצלחה. פרנק רייקרד, למשל, הוריד את ספרטה רוטרדם לפני שמונה לאימון ברצלונה, אותה הוביל לאליפות אירופה. פפ גווארדיולה מאמן של ברצלונה ב' שנה אחת בלבד לפני שנהיה מאמן ברצלונה הגדול בכל הזמנים וטיטו וילאנובה היה חסר ניסיון כמאמן ראשי בליגה בכירה ובכל זאת זכה באליפות. ואולם, בעוד שכל האחרים אירופאים עם תפיסה אירופאית שעוצבה בעיקר על ידי יוהן קרויף ולואיס ואן חאל, טאטה מגיע עם תפיסה שעיקרה דרום אמריקנית.
האם זה יעשה את ההבדל בין צל"ש לטר"ש?
