אלופי אירופה!
אנשי נבחרת ישראל זכו באליפות אירופה ביציאה מפרופורציות, שכנוע עצמי ובלשקר לעצמם. אפילו ב"דוקים" לא ישחזרו הישגים כאלה
ב-1998, קרול דוואק (Carol Dweck), פרופ' לפסיכולוגיה בסטנפורד, ערכה ניסוי מרתק על כוחן של מילים. היא וצוותה נתנו ל-100 ילדים לפתור שורה של פאזלים פשוטים – ומדדה להם זמן. לאחר מכן, מחצית מהתלמידים קיבלו מילות עידוד: "אתה ממש חכם בזה", "כנראה שעבדת ממש קשה על זה".
דוואק רצתה לבדוק איך המילים הפשוטות הללו יכולות לעורר שינוי בדפוסי החשיבה של הילדים. אחרי מבחן הפאזלים הראשון, הילדים קיבלו את אפשרות הבחירה בין שני סוגי מבחנים: מבחן פשוט ומבחן קשה.
שני שלישים מהילדים שקיבלו מחמאות על כך שהם חכמים בחרו לעשות את הפאזל הקל. 90% מילדים שקיבלו מחמאות על העבודה הקשה בחרו בפאזל הקשה.
- מה הקשר בין מקק לכדורגלן הישראלי?
- מה היא אחריותו של מאמן?
- עם "פייט" לא הולכים למכולת. ולא מגיעים למונדיאל
גיא לוזון חוגג זכייה במונדיאל, אה סליחה ניצחון במשחק חסר חשיבות צילום: רויטרס דוואק מסבירה כי הילדים שאמרו להם שהם "חכמים" לא רצו לאבד את התווית הזאת ולכן לא רצו לעשות משהו שיקשה עליהם ויגרום לאנשים לחשוב שהם אינם חכמים. לעומת זאת, הילדים שקיבלו ברכות על המאמץ לא התעניינו בהצלחה שלהם כמו שהם רצו לבחון כמה רחוק הם יכולים להגיע. הם רצו את האתגר. הם רצו להוכיח שהם עובדים קשה.
לאחר סט הפאזלים השני, דוואק וצוותה נתנו לילדים עוד פאזל - הפעם קשה ביותר. אלו שקיבלו מחמאות על היותם חכמים, איבדו את הביטחון העצמי שלהם לגמרי ולא ניסו להשלים את המשימה. אלו שהחמיאו להם על העבודה הקשה דיווחו כי הם נהנו מהאתגר וכולם ניסו לעמוד במשימה למרות הקושי.
בחלק השלישי של הניסוי הילדים חזרו אל הפאזלים הראשונים ושוב מדדו להם זמן. אלו שקיבלו מחמאות על כך שהם חכמים הראו דעיכה של 20% במהירות פתרון הפאזלים. אלו ששיבחו אותם על המאמץ שיפרו את הזמנים שלהם ב-30%.
דוואק וצוותה היו כל כך המומים מהתוצאות שהם ערכו הניסוי הזה עוד שלוש פעמים ובכל פעם השיגו את אותם התוצאות."לתת לילדים מחמאות על האינטליגנציה, להגיד להם שהם טובים בגלל הכישרון שלהם, פוגע במוטיבציה שלהם וביכולות שלהם", כתבה דוואק. לפי דוואק, הסיבות לכך לא קשות לאיך מבינים מחמאות. כשאומרים למישהו שהוא "כישרוני", "חכם" או "אינטלגנט", בדפוס המחשבה שלו הוא "מבורך" ואינו צריך לעבוד קשה בשביל הישגיו. ואז כשהוא עומד בפני מבחנים קשים, הוא לא ירצה להתאכזב מעצמו ולאכזב אחרים ולכן יוותר או יחפש את הדרך הקלה יותר. זה שמחמיאים לו על העבודה הקשה - ימשיך לעבוד קשה וגם יגיע לתוצאות טובות יותר.
בחלק האחרון של הניסוי, דוואק אמרה לתלמידים שהיא עורכת מחקר דומה בבית ספר אחרים ותלמידים שם ירצו לקבל חוות דעת של תלמידים אחרים על הפאזלים. היא נתנה לתלמידים דף נייר כדי שיכתבו מה הם עשו במבחן. 40% מהילדים שהחמיאו להם על כך שהם "אינטליגנטיים" שיקרו לגבי תוצאות המבחנים שלהם. 49 מ-50 התלמידים אותם שיבחו על המאמץ אמרו את האמת המלאה לגבי המבחנים שלהם.
"זה היה חשוב מאוד לילדים ששיבחו על אינטליגנציה שלהם, שהם הרגישו שהם צריכים לעוות את האמת, גם אם זה בפני אנשים שהם לא מכירים ולא יכירו", סיכמה דוואק.
"אנחנו טובים", "המאמן הכי טוב בעולם", "היינו מצוינים"
אמש ישראל השיגה ניצחון נאה במשחק חסר חשיבות ספורטיבית נגד נבחרת אנגליה עייפה ומרוטה. הניצחון הזה העלה את ישראל ל-4 נקודות מ-9 אפשריות בשלב הבתים של אליפות אירופה עד גיל 21. על פניו מדובר בתצוגה מאוד מכובדת אבל מי שראה את שני המשחקים הראשונים – הראשון נגד נורבגיה והשני נגד איטליה – ראה שנבחרת ישראל ספגה מהלומות קשות, הוא לא הצליחה להחזיק בכדור מול עשרה נורבגים ולא גירדה את האיטלקים. אחרי המשחק אמש, השחקנים בירכו את עצמם ואת מאמנם על ההישגים שלהם בטורניר הזה.
המחמאות שנשמעו היו "אנחנו טובים", "אני שחקן טוב", "אנחנו טובים יותר מגרמניה ורוסיה", "אנחנו חבורה של גברים". אחרי המשחק מול איטליה אמרו אפילו "אנחנו היינו מצוינים" ו"יש לנו את המאמן הכי טוב בעולם". הקשבתי טוב ולא שמעתי מילה אחת על "עבודה קשה" או "עשינו מאמץ" או "עבדנו קשה".
השחקנים הישראלים אינם ברמה הגבוהה של אירופה. זה ידוע. גיא לוזון הוא מאמן מאוד ממוצע אם מסתכלים על אחוזי ההצלחה לאורך הקריירה. אחרי שני משחקי נפל ומשחק אחד סביר פלוס בטורניר כדורגל לגילאים הצעירים הכדורגל הישראלי צריך לעשות חשבון נפש - כמו אחרי כל קמפיין באירופה. זה לא קורה. למה? כי כולם עסוקים בלהגיד כמה טובים הם היו. ולמצוא תירוצים מ"השער הובקע מאופסייד" ועד "השופט עוכר ישראל".
המחמאות שלוזון ושחקניו הרעיפו על עצמם רק מונעות מהכדורגל הישראלי להבין את מקומו ולעבוד קשה כדי להשתפר. השכנוע העצמי שהם "טובים" מראה, בסופו של דבר, על ביטחון עצמי נמוך.
אגב, וזה מסר לכל האבות והאמהות המאמנים הישראלים – כשאתם אומרים "הילד גדול", "הילד שלי הכי טוב" וכו' – סטייל יעקב בוזגלו – אתם בסופו של דבר פוגעים בפוטנציאל של הילד. תגידו לו "אחלה מאמץ", או "ניסיון טוב" או "אתה עובד נפלא" – ההבדלים בהישגים יהיו משמעותיים ביותר.
זלזול בכל ענף ספורט אחר
אני חייב להתייחס להתנהגות של גיא לוזון אחרי המשחק אמש. המאמן שמונע מהרבה תחושות נחיתות ונקם השתגע אמש אחרי ניצחון בגארבג' טיים. הוא חגג את ה-3 נקודות הללו בשלל חיקויים לז'וזה מוריניו. שחקניו זרקו אותו באוויר – סטייל זכייה בטרבל או ליגת האלופות. זה היה מביך. בטוויטר אוהדי הכדורגל הזרים לא האמינו למה שהם רואים. "החגיגה הכי מוגזמת אי פעם בגלל ניצחון חסר חשיבות. מרשים", כתב צייצן אחד. "נראה שהמאמן הישראלי חוגג כאילו הוא יצר את מכונת הזמן הראשונה והוא הולך להרוג את היטלר", כתב צייצן אחר. "המנג'ר הישראלי בטוח שהוא זכה ביורו", נכתב ועוד אחד הוסיף שגיא לוזון "משוגע כמו קופסה מלאה בקרפדות".
לאחר החגיגות התפנה לוזון לסיכום הקמפיין. "עברנו את גרמניה, אנגליה ורוסיה - זה דבר שלא קורה בדוקים", אמר. "זה לא יקרה גם עוד 20 שנה, שיודיעו לי כשזה יקרה. יותר מזה, גם כשאני אמות זה לא יקרה ואז שיעדכנו את הילדים שלי".
אני תוהה אם לוזון מודע להיסטוריה הספורטיבית של מדינת ישראל. הוא מודע למדליות האולימפיות שבהן ישראל זכתה? הוא יודע, למשל, שנבחרת העתודה בכדורסל הגיעה למקום השני באירופה? הוא מודע לכך שישראל השתתפה במונדיאל? אני חושב שלי קורזיץ, אלופת העולם בשייט, צריכה לתבוע אותו הזלזול שהוא הראה כלפיה. גם דמיטרי קרויטר, שזכה באליפות העולם לנוער בקפיצה וגם במדליית זהב באולימפידת הנוער צריך לתבוע אותו. הייתי שמח אם גוצ'ה ציציאשווילי, הישראלי שזכה באליפות העולם בהאבקות, יזכיר ללוזון – פנים אל פנים – שהוא עבר כמה רוסים וכמה אנגלים כדי לזכות בתואר שלו. בכלל, מבחינת לוזון אין לישראל אלופי עולם שחמט, אגרוף תאילנדי, אגרוף, שייט, טניס ילדים ועוד.
אין ספק שגיא לוזון אלוף. אלוף מיציאה מפרופורציות.
לי קורזיץ. עברה כמה רוסיות ואנגליות צילום: אימג'בנק, Gettyimages מתחת לשורה התחתונה
"בשורה התחתונה, אנחנו מקום 5 באירופה עם 4 נקודות מול איטליה, נורבגיה ואנגליה. זה הישג אדיר". כך שמעתי אנשים מאזור משפחת לוזון אומרים. זה יפה שמדברים על השורה התחתונה כשנוח לדבר על השורה התחתונה – למרות שבשורה התחתונה ישראל לא עלתה לשלב הבא ונורבגיה, 3 מיליון תושבים פחות, כן. אבל זה לצד.
יש הרבה שורות תחתונות שאפשר להתייחס אליהן. ביורו 2013, ישראל ספגה את הכי הרבה בעיטות לשער במשחק (22 למשחק בממוצע – הרבה יותר מכל קבוצה אחרת בטורניר). ישראל בעטה את הכי מעט בעיטות לשער (10 במשחק) והשיגה הכי מעט בעיטות למסגרת (2 משחק). היא גם מסרה הכי מעט כדורי עומק למשחק (2). נבחרת ישראל גם החזיקה כמעט הכי מעט זמן בכדור (לפני המשחק של נבחרת רוסיה) וחטפה הכי מעט כדורים למשחק בטורניר (8.3 בלבד). אם היורו היה נמשך על פני ליגה שלמה - ישראל היתה מסיימת במקום האחרון.
על פי דירוג Whoscored השחקן הישראלי הכי טוב בטורניר היה אופיר קריאף (ציון של 7.08 – מקום 36 בטורניר לפני המשחקים האחרונים בשלב הבתים). השורה התחתונה באמת היא שמהמשחקים הללו לא שדרגו את מעמדם של שחקני הכדורגל הישראלים. והסיבה לכך פשוטה: הם לא טובים מספיק.
כמה מילות פרגון
אני מקבל תלונות מההתאחדות לכדורגל שאינני מפרגן מספיק לארגון התחרות. אז הנה פרגון: נראה כי הארגון סביר בהחלט. אני משוכנע ש-50 אנשי אופ"א שנמצאים כאן בישראל עובדים מצוין ביחד עם ההתאחדות לכדורגל. אני יודע שבהתאחדות לכדורגל עובדים קשה מאוד וכל הכבוד להם על כך. זה באמת נהדר שיש כאן טורניר כדורגל כזה – וכל הכבוד לאלו שהצליחו להביא אותו וגם להעביר אותו, בינתיים, בהצלחה יחסית. בהתאחדות לכדורגל נעשתה עבודה מצוינת במעורבות אוהדים, בסושאל מדיה וביח"צ. עכשיו שיקחו את השיעורים שלמדו בטורניר וינסו ליישם אותם בליגה המקומית.
