המסר של המסירה

נבחרת אנגליה ירדה ליותר תאקלים (86) וחסמה יותר בעיטות לשער (29) מכל קבוצה אחרת ביורו 2012. מה זה מראה לנו? שיש הרבה "רוח קרב" ב"נבחרת שלושת האריות". אבל זה גם  שלשחקני הנבחרת חסרה הבנה טקטית וחוכמת משחק שיש לקבוצות אחרות.

ניתן לכפות פאשלה בעמידה על המגרש עם תאקל מרהיב, אבל עדיין מדובר בפאשלה - ובכל זאת, באנגליה מעדיפים את התאקל על פני הקריאה החכמה של המשחק. אולי בגלל זה הועדף ג'ון טרי הלוחמני על פני ריו פרדיננד האלגנטי.

בכל מקרה, איכות ההגנה לא נמדדת רק על פי מספר התאקלים במשחק. פאולו מאלדיני, למשל, כמעט ולא תיקל – אבל הוא היה שחקן ההגנה הטוב בעולם. בעיקר בגלל שידע איפה לעמוד והבין את המשחק יותר טוב מכל אחד אחר.

אנגליה אולי היתה ברת מזל מבחינה הגנתית אבל התקפה זה כבר לא עניין של מזל. היא פשוט לא הצליחה להרכיב מספיק התקפות כדי להוות סכנה קבועה על שער היריב. וזה בגלל שבלוניות וטכניקה ירודה.

נגד נבחרת איטליה קומבינציות המסירות האנגלית הנפוצה ביותר היתה ג'ו הארט, השוער, לאנדי קארול, החלוץ. זה "Route 1" קלאסי. בעיטת שוער לכיוון החלוץ. בנוסף, ב-15 הדקות של המחצית השנייה של הארכה, הקבוצה של רוי הודג'סון הצליחה לחבר רק 15 מסירות.

אינני אומר שאנגליה צריכה לשחק "טיקי-טאקה" ספרדי – ההפך, השחקנים האנגלים צריכים את הריגוש שבמרדף אחרי הכדור הארוך והקרבה לרחבות, זה חלק מהאופי שלהם – אבל הנבחרת כן צריכה לדעת איך לבנות התקפה. וזה לא משהו שקרה ביורו הזה. עם זאת, הסלחנות היחסית של הצהובונים לגבי ההפסד האנגלי ברבע הגמר, באה בגלל שיש תחושה שמה שרוי הודג'סון עושה עם הנבחרת – "כדורגל מאוד אנגלי" – זו הדרך הנכונה עבור הנבחרת. עכשיו פשוט צריך שחקנים טובים יותר.

סקוט פארקר בתאקל על פירלו. רוח לחימה יש, עכשיו צריך שחקנים צילום: רויטרס

בניגוד גמור לאנגליה, השחקנים הספרדים לא צריכים כדורים ארוכים. או בעיטות לשער. במשחק נגד צרפת, הם הסתפקו במסירות אינסופיות שתכליתן היתה להעביר את הזמן. בין הדקה ה-51 עד הפנדל בדקה ה-81, ספרד לא ניסתה ולו בעיטה אחת לכיוון השוער הצרפתי (חוץ מבעיטה שנחסמה). האסטרטגיה הספרדית של הגנה עם הכדור היא חדשנית אבל אינה עוצרת נשימה כמו המסירות, בדרך כלל קומבינציות לעומק ולא לרוחב, של הנבחרת הגרמנית.

ואם יש יתרון לגרמנים על פני הספרדים זה הגיוון בהתקפות שלהם ובסוגי השחקנים שלהם. בניגוד לספרדים, שקצת מזכירים פקידים עם יכולות מסירת עילאיות, הגרמנים הרבה יותר מגוונים וזה מה שמנחה את הכדורגל שלהם. מזוט אוזיל, מרקו רויס ומריו גצה יכולים לשחק "טיקי טאקה" אבל קשה להאמין שהם ירצו לקבור את היריבה תחת סטטיסטיקת מסירות בלתי נגמרת. זה לא חלק מהאישיות של הכדורגל הגרמני, שחייב גולים (הבונדסליגה היא הליגה הגדולה עם הכי הרבה שערים). המימדים הרבים והגוונים הרבים של ההתקפה הגרמנית מאפשרת להם לפרוץ כל סוג של בונקר. השאלה הגדולה היא, האם יצליחו לפרוץ את ה"בונקר עם הכדור" של נבחרת ספרד.

לגרמניה יש 15 ניצחונות רצופים, שיא חדש, אבל הנבחרת שמרה רק על 4 רשתות נקיות ב-19 המשחקים האחרונים שלהם ביורו. ספרד, לעומת זאת, שמרה על שמונה רשתות נקיות רצופות במשחקי הנוק-אאוט ביורו ובמונדיאל. עם זאת, האם בכלל אנחנו יכולים לצפות למשחק גמר בין ספרד לגרמניה? גרמניה, הרי, מעולם לא ניצחה את איטליה ביורו או מונדיאל. ופורטוגל ניצחה את ספרד 0-4 בנובמבר 2010 – התבוסה הכבדה ביותר של ספרד בתקופה האחרונה.  

אנדס אינייסטה. הספרדים נראים קצת כמו פקידים, הגרמנים הרבה יותר מגוונים צילום: איי אף פי

הכישלונות של הולנד וצרפת

נבחרת הולנד היא הנבחרת היחידה ביורו 2012 שלא כבשה שער מתוך הרחבה. מה זה אומר? זה אומר שהולנד לא שיחקה כקבוצה ושחקניה לא יצרו מספיק קומבינציות של מסירות ביניהם, ולא נעו מספיק בלי הכדור, כדי להתפנות ל"צ'אנס של 100%" ברחבה.

הבעיטות לשער של ההולנדים שכן הגיעו מתוך הרחבה הגיעו מפעולות אישיות – אבל דריבלים, כמה טובים שלא יהיו, הם לא תחליף מספיק טוב לעבודת צוות, שמגולמת ביצירת קומבינציות המסירה. וכן, זה יכול להיות מאוד מתסכל עבור שחקן אינטליגנטי כמו רובין ואן פרסי לשחק עם שחקן כמו אריאן רובן. אגב, זה תסכול שהיה קיים גם במונדיאל 2010, רק שאז להולנד היה הרבה יותר מזל.

בינתיים בנבחרת צרפת, גם כן ניתן לייחס את ההפסדים הצרפתים לחוסר קבוצתיות. פרנק ריברי הוא השחקן שעשו עליו הכי הרבה תאקלים ביורו 2012. 19 פעמים יותר מכל שחקן אחר. זה אומר שהוא החזיק בכדור הרבה יותר מדי זמן. וזה גם מסביר למה קרים בנזמה לא כבש בכלל ביורו 2012. הכדור מוחזק כל כך הרבה זמן אצל ריברי ובנזמה, שרגיל למסירות הנפלאות של מסוט אוזיל בריאל מדריד, צריך היה לנוע הרבה בלי כדור ולא לקבל מסירות במקומות שהוא אוהב. ההחזקה בכדור של ריברי גם עשויה להסביר למה גאייל קלישי, המגן של נבחרת צרפת, כמעט ולא היה מעורב בהתקפות. השיטה הזו של לתת לשחקן אחד לבנות את ההתקפות עם כישורי הדריבל שלו עשויה לעבוד מול נבחרות חלשות – אבל לא מול נבחרות חזקות. ולכן היא לא עבדה ביורו 2012.

משתמשים בראש