יורו 2012? חוב 2012!

זה קרה במהלך משחק הכדורגל השכונתי השבועי שלי בגולטיים תל אביב. ישבנו בצד לאחר הפסד צורב בפנדלים, וחיכינו לעלות נגד המנצחת במשחק שהתקיים מולנו. לפתע הופיע בחור ובידיו שקית עם מגזינים צבעוניים. "רוצים כרטיסים ליורו?" שאל. התפוצצנו מצחוק. מה יורו? מה כרטיסים? "לא, באמת, אמיתי לגמרי", אמר בארשת רצינית, "יש מלא כרטיסים — וחייבים למכור אותם". אלה כרטיסים רשמיים? התעניינו. "כן, כן, קניתי חמישה כמעט מכל משחק ועדיין לא הצלחתי למכור. עכשיו אני מוכר ממש בזול. באמת, יש כאן כרטיסים ב־30 יורו". אף אחד לא רכש את הכרטיסים בסופו של דבר והבחור המוזר עבר למגרש הבא שלו. גם שם לא נחל הצלחה גדולה מדי.

כמו שלו היתה בעיה למכור כרטיסים שכבר נקנו, ולכן אומרים באופ"א ש־97% מהכרטיסים כבר נמכרו, ניתן לשער שגם לאנשים כמוהו באנגליה, הולנד, גרמניה, יוון ובכלל — יש בעיה למכור כרטיסים.

אצטדיון חדש באוקראינה. ביציעים שולטים אנשי הימין הקיצוני שלא מתביישים להודות בשנאתם לשחורים מול המצלמה. נהמות נגד שחקנים "בצבע הלא נכון" הם הדבר התמים ביותר ביציעים, שבהם שרים שירים כגון "זונות יהודיות" ו"מי שלא קופץ יהודי". והכי "נעים": "נשלח את כל היהודים לאושוויץ" צילום: אי פי אי

אבל למה?

בתוכנית התחקירים של ה־BBC, "פנורמה", חשפו את מצב הגזענות המחריד בפולין ובאוקראינה. ביציעים שולטים אנשי הימין הקיצוני שלא מתביישים להודות בשנאתם לשחורים מול המצלמה. נהמות נגד שחקנים "בצבע הלא נכון" הם הדבר התמים ביותר ביציעים, שבהם שרים שירים כגון "זונות יהודיות" ו"מי שלא קופץ יהודי". והכי "נעים": "נשלח את כל היהודים לאושוויץ".

סול קמפבל, בלם נבחרת אנגליה לשעבר, קרא לכל האוהדים האנגלים להישאר בבית ולראות את הטורניר בטלוויזיה, ורבים עושים זאת. בפעם הראשונה מאז שנות השמונים, סוכנויות הכרטיסים באנגליה לא מצליחות למכור את כל הכרטיסים לטורנר גדול. ייתכן שזה גם בגלל המיתון, אבל כשהמשפחות של אלכס אוקסלייד צ'מברליין ות'יאו וולקוט, שני שחקנים שחומי עור, החליטו להישאר בבית ולא ללוות את השחקנים — כנראה מדובר בחשש ממשי מגזענות.

ממשלת פולין יצאה בהצהרה ש"משרד ביטחון הפנים של פולין מוכן ויכול להגן על כל האוהדים והשחקנים שמגיעים ליורו 2012 בפולין. המשטרה התכוננה שנים לטורניר והביאה בחשבון הרבה תסריטים אפשריים", והאמת? על פי עדויות, המצב הביטחוני והמצב הכללי בפולין טוב יותר מזה שבאוקראינה. לכן זה גם לא מפתיע ש־13 מ־16 הנבחרות העדיפו להתאמן ולגור בפולין בזמן הטורניר.

בעוד שהרשויות בפולין וגם שחקנים זרים אלו ואחרים שמשחקים במדינה, הגנו עליה והכחישו שמתקיימת גזענות על בסיס רחב, באוקראינה הרשויות די מקבלות את הגזענות, ההצדעות הן במועל יד והסמלים הנאצים במגרשים. וזה לא מפתיע בכלל.

אולג בלוחין, מאמן נבחרת אוקראינה ואחת הדמויות האוקראיניות היותר אהובות על המערב, אמר "און רקורד" ובלי הרבה בושה: "ככל שיש יותר אוקראינים בליגה הבכירה, יהיו יותר שחקנים מוכשרים. שילמדו מאוקראינים אחרים כמו בלוחין או שבצ'נקו ולא מאיזה 'זומבה־זומבה' שירד מהעץ, נתנו לו שתי בננות ואמרו לו לשחק בליגה האוקראינית".

כשמישהו קוסמופוליטי ו"מערבי" כמו בלוחין מדבר ככה, אין זה פלא שהאזרח הממוצע באוקראינה הוא דמות לא נעימה. לפחות לשחורים או ליהודים.

"זה אולי הפשטת יתר, אבל לבנים לא ייתקלו בהרבה בעיות באוקראינה, אלא אם כן הם מחפשים את זה", כתב ג'ונתן ווילסון, סופר כדורגל אנגלי ומומחה לכדורגל מזרח אירופי. "שחורים יכולים לייצר הרבה התרגשות".

מאסקוטים של יורו 2012. שהאזרח הממוצע באוקראינה הוא דמות לא נעימה. לפחות לשחורים או ליהודים צילום: אי פי איי

"פושעים ונוכלים"

לא רק הגזענות מרתיעה מערביים מלהגיע לאוקראינה. מחירי כרטיסי הטיסה ומחירי המלונות הם פשוט בשמים. נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, אמר כי "פושעים ונוכלים" מעלים את מחירי בתי המלון באוקראינה לקראת טורניר יורו 2012. "זה מעצבן שהשקענו כל כך הרבה, ובסוף עלינו לומר לאנשים שאינם יכולים לבוא בגלל פושעים ונוכלים שרוצים להרוויח המון כסף בזמן הטורניר", אמר פלאטיני, במהלך ביקור בעיר המארחת לבוב במערב אוקראינה. "זו תופעה שמדאיגה אותי. אני חושב שהרשויות במקום אמורות לוודא שהכללים יכובדו".

"לא ניתן לשנות את התעריף לחדר מ־40 ל־100 יורו, ואז להקפיץ את המחיר ל־500 יורו בתוך יום. זה פשוט לא מקובל", הדגיש פלאטיני. הוא הוסיף כי כמה מבעלי בתי המלון באוקראינה אינם מכבדים חוזים לחדרים שהושגו לפני התחרות. "אני מקווה לטובת אוקראינה שההסכמים שבעלי המלונות חתמו עליהם יכובדו, אחרת אנשים פשוט לא יבואו".

לא משנה כרגע אם ההאשמות נגד אוקראינה נכונות או מנופחות, העובדה היא שנראה כי המדינה לא תצא מורווחת מכל הסיפור הזה של היורו, לא מבחינה תדמיתית וגם לא מבחינה מסחרית.

הבנק הלאומי של אוקראינה חזה כי ההכנסות ממבקרים במדינה יעמדו על מיליארד יורו. עם זאת, זו טיפה באוקיינוס של הוצאות (יותר מ־10.5 מיליארד יורו, 5 מיליארד מהם הוצאות ממשלתיות). בנוסף, אוקראינה חשבה שהיורו יעזור לה למשוך משקיעים, אבל זה לא קרה מאחר שמשקיעים זרים חששו מהשחיתות הרבה במדינה, ועל פי כל הנתונים התרחקו ממנה בחמש השנים האחרונות. בנוסף, כפי שכבר נכתב, מחירי המלונות הגבוהים ימנעו מאוהדים להישאר זמן רב במדינה. ורבים פשוט העדיפו לוותר על התענוג ולנסות למכור את הכרטיסים בשוק היד השנייה (עדיין יש כרטיסים רבים). כמו כן, התדמית של המדינה לא תשתפר בעקבות היורו, בטח שלא אחרי הכליאה של יוליה טימושנקו, ראש האופוזיציה; הטבח האכזרי בכלבים משוטטים (שהופסק בתחילת השנה, וכיום דווקא האוסטרים עושים מאמצים לסירוס ולעיקור כלבים מקומיים); הזנות שתגיע לממדי שיא במהלך היורו; ומגפת החצבת שהתפשטה בדרום המדינה.

אז מה כל זה יעשה לאוקראינה, מדינה שבכל שנה צריכה לשלם 9.5 מיליארד יורו ריבית על החובות שלה? בעיקר יעמיס עוד חוב על המדינה. אוקראינה לא בהכרח תתגלה כיעד תיירותי חדש באירופה. החשבון מאחורי מימון יורו 2012 מהותי למדינה, שעומדת השנה בפני תשלום חובות בגובה 11.9 מיליארד דולר, מתוכם 5.3 מיליארד דולר במטבעות זרים, שהופכים אותה רגישה לתנודות בשוקי המט"ח. הנושא מעיב עליה במיוחד, בשל העובדה שביוני הממשלה צריכה להחזיר הלוואה של 2 מיליארד דולר ל־VTB קפיטל הרוסית, ולשלם 500 מיליון דולר באג"ח.

ומי המפסיד הגדול של היורו? האזרחים האוקראינים, ככל הנראה. הממשלה תצטרך עכשיו להשקיע יותר בכיסוי החוב, שתפח לממדים מפלצתיים עבור יורו 2012, וזה יוביל להשקעות פחותות יותר במערכת הבריאות, בחינוך ובשירותים ציבוריים אחרים באוקראינה. ובשביל מה? כמה אצטדיונים מדהימים ו"פסטיבל כדורגל" במשך חודש.

שוטר אוקראיני עם כדור ענק של יורו 2012. הממשלה תצטרך עכשיו להשקיע יותר בכיסוי החוב, שתפח לממדים מפלצתיים עבור יורו 2012, וזה יוביל להשקעות פחותות יותר במערכת הבריאות, בחינוך ובשירותים ציבוריים אחרים באוקראינה. ובשביל מה? כמה אצטדיונים מדהימים ו"פסטיבל כדורגל" במשך חודש צילום: רויטרס

תגידו תודה למישל

"בעוד חמש שנים אנחנו נבנה מדינה חדשה", אמר נשיא התאחדות הכדורגל האוקראינית גרגורי סורקיס ב־2007, עם הבחירה של אופ"א בפולין. "הם מנצחים ראויים" הוסיף פלאטיני, שהרוויח הרבה נקודות פוליטיות בקרב המדינות הלא מערביות במירוץ שלו לנשיאות פיפ"א בעקבות הבחירה באוקראינה ובפולין.

בחירת אוקראינה ופולין סימלה את הגשמת תשוקתו של פלאטיני להעברת הכוח מהמדינות הגדולות למדינות הקטנות, אבל מבחינה מעשית מדובר בבחירה גרועה. אפילו לא אצטדיון אחד היה מוכן לארח את המשחקים לפני חמש שנים, ושתי המדינות היו צריכות להשקיע כמויות אדירות של כסף בטווח זמן קצר יחסית כדי להיות מוכנות.  אוקראינה היתה צריכה למשכן את עתידה כדי לרצות את אופ"א.

ומה האחריות של אופ"א בכל העניין הזה? כמעט לא קיימת. אופ"א היתה יכולה לבחור במדינות אלו כמארחות של יורו 2020, ובכך לתת להן יותר זמן להתכונן מבחינה תקציבית וחברתית, אבל זה לא התאים לאג'נדה הפוליטית של פלאטיני. הוא היה צריך הישג מיידי לאג'נדה שלו.

אם לא יקרה שום דבר דרמטי או טראגי, יורו 2012 ייחשב להצלחה מבחינת פלאטיני — ולמה לא? הרווחים של אופ"א אמורים לעבור את רף 250 מיליון היורו מהאליפות. כמה ממיליוני יורו אלה ילכו לאוקראינה? אף לא סנט אחד. אופ"א, כחלק מהחוזה עם אוקראינה, דרשה לא לשלם מסים במדינה. הממשלה האוקראינית הסכימה כדי לקבל את היורו, אולם מה שהיא לא יכולה לעשות זה לפטור את האזרחים האוקראינים מעול המסים שיוטלו עליהם כדי לממן את הטורניר.