הפוליטיקה האירופית מעמעמת את סיכויה של אוקראינה לזהור

זה היה אמור להיות רגע הניצחון של אוקראינה. בתוך מעט יותר מחודש היא עתידה להפוך למדינה הראשונה מהגוש הסובייטי לשעבר שתארח את אליפות הכדורגל האירופית, הישג שמנהיגיה קיוו שידגיש את יציאתה מהעבר האוטוריטארי לעבר אימוץ ערכים מערביים.

אולם, בפועל מתפתחת אחת המחלוקות הדיפלומטיות הרציניות ביותר בהיסטוריה האוקראינית לאחר העידן הסובייטי. בשבוע שעבר, ביום ד', אוסטריה הודיעה כי בכוונתה להצטרף לרשימה הולכת וגדלה של מדינות ומוסדות אירופיים שהמנהיגים שלהם מתכוונים להחרים את משחקי הטורניר שיערכו באוקראינה במחאה על כליאתה של ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו, שתומכיה מאמינים שנרדפת על ידי יריבה הפוליטי העיקרי, נשיא המדינה ויקטור ינוקוביץ'.

בשבוע האחרון, חוזה מנואל בארוסו, נשיא הנציבות האירופית, אמר כי גם הוא מתכוון לבטל את תכניותיו לבקר באוקראינה, ובכך להצטרף לשר המשפטים באיחוד האירופי ושורה של מחוקקים אירופיים נוספים. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ציינה כי היא עדיין שוקלת את עמדתה בנושא, והחלטה סופית תתקבל בסמוך לתחילת יורו 2012, שיוצא לדרך ב-8 ביוני. בנוסף, באופוזיציה הפולנית דורשים שהגמר, שאמור להיערך בקייב, יועבר לאצטדיון הלאומי בוורשה.

נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ'. היורו מפריע לו להשתיק את האופוזיציה? צילום: רויטרס

מבחינת האיחוד האירופי, שאינו ידוע כמוסד שמקבל החלטות מהירות והחלטיות, מדבור בקמפיין לא אורתודוכסי שנועד להפעיל לחץ על ינוקוביץ' לשנות את התנהגותו, שנחשבת בבירות האירופיות כשנויה במחלוקת. "ברצוננו לפנות לנשיא ינוקוביץ' לפתוח את העתיד האירופי של העם ואוקראינה", אמר קרל בילדט, שר החוץ של שבדיה, שביקר בברלין בשבוע שעבר, אך עדיין לא ציין אם בכוונתו להצטרף לחרם. "הוא זה שחוסם", אמר בילדט על ינוקוביץ'.

השערורייה סביב יורו 2012 עשויה להיות בעלת השלכות מעבר לעולם הספורט. אוקראינה מארחת את הטורניר ביחד עם פולין, חברת האיחוד האירופי, והמטרה הייתה להאיר את מאמציה של אירופה להכליל גם את מדינות הגוש הסובייטי לשעבר.

אולם למעשה הוא רק מדגיש מחלוקות בתוך היבשת. בכירים באירופה האשימו את ינוקוביץ', בירוקרט סובייטי לשעבר, בפגיעה בהתפתחויות הדמוקרטיות שנערכו במדינה בשנים האחרונות, ומנגד מנהיגי אוקראינה האשימו את הממשלות האירופיות בהתערבות בענייני המדינה מכיוון שנטועים בהם רגשות אנטי אוקראיניים עוד מימי המלחמה הקרה.

במרכז המחלוקת ניצבת טימושנקו, פוליטיקאית לוחמנית בעלת חיבה לחליפות מעצבים שיודעת לסחוף אחריה את הקהל. היא זכתה להכרה במערב בשל תפקידה במהפכה הכתומה שפרצה באוקראינה ב-2004, מחאה המונית שהובילה להדחתו של הנשיא ינוקוביץ' בעקבות דיווחים נרחבים על זיופים בבחירות. לעומת זאת, ינוקוביץ' ותומכיו מתעקשים שטימושנקו היא מושחתת ומושפעת מכוח השלטון.

שני היריבים התמודדו בבחירות לנשיאות שנערכו ב-2010, שבסופם זכה ינוקוביץ' בהפרש זעום. חודשים ספורים לאחר מכן נעצרה טימושנקו. היא הורשעה בחריגה מהסמכויות שלה כראש הממשלה בעסקת הגז הטבעי שנחתמה עם רוסיה, ובאוקטובר האחרון נידונה לשבע שנות מאסר.

אם כפי שטוענים תומכיה של טימושנקו, מעצרה הוא חלק ממאמציו של ינוקוביץ' להשתיק אותה, אז ברור כי הניסיון נכשל. בשבועות האחרונים, טימושנקו כבשה את האג'נדה הפוליטית של המדינה, ואת הכותרות בחו"ל, ויותר ויותר מנהיגים במערב מתחילי לקשור בין הגורל שלה וההצלחה או הכישלון של הדמוקרטיה באוקראינה.

"יש לנו עניין לראות את אוקראינה מתקדמת לעבר אירופה, מסיבה זו אנחנו מעוניינים לסייע לטימושנקו", אמר שר החוץ הגרמני גווידו ווסטרוויל לכתבים ביום רביעי.

הוא קרא לרשויות האירופיות לאפשר לטימושנקו, שהתלוננה על כאבי גב חמורים, לקבל טיפול רפואי בגרמניה. בשבוע שעבר היא פצחה בשביתת רעב לאחר שהתלוננה כי הסוהרים הכו אותה.

ינוקוביץ' עדיין לא הגיב על ההתפתחויות בפרשת יורו 2012. במקביל, המנהיגים האירופיים קיבלו עזרה לא צפויה דווקא מכיוון רוסיה, שמנהיגיה לרוב נמנעים מלהעביר ביקורת על נושאים אותם הם מחשיבים כעניינים מקומיים.

"הרדיפה של יריבים פוליטיים היא לגמרי אינה מקובלת", אמר דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה במהלך פגישה עם מועצת זכויות האדם שנערכה בשבוע שעבר. "היא מטילה צל על הממשלה, לדוגמה במקרה של אוקראינה, ועל מקבלי ההחלטות הללו".