בייג'ינג 2008 ארבע שנים אחרי - מה קורה עם המתקנים היום?

ארבע שנים לאחר שבייג'ינג אירחה אולימפיאדה מרהיבה, הבירה הסינית התוססת נהנית משיפור בתחבורה הציבורית ובתשתיות, לעומת זאת רבים מהמבנים שהוקמו במיוחד עבור האירוע נותרו מוזנחים ומבזבזים את כספי הציבור. היהלום שבכתר היו שני מבנים מרהיבים מבחינה אדריכלית – אצטדיון "קן הציפור" המרכזי ומרכז המים "קוביית המים" (Water Cube), שתוארו על ידי נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי ז'ק רוג כמתחמים "יפהפיים וחסרי תקדים".

"האירוח המוצלח של האולימפיאדה היה מרהיב לא רק מבחינת הספורט הסיני, אלא הוא הסעיר את הדמיון של מיליארד אנשים בנוגע לספורט", אמר בשנה שעברה שר הספורט הסיני ליו פנג, וסיכם את המורשת של המשחקים שהותירה בייג'ינג.

אולם כיום שני המבנים מוכרים יותר בשל הזרם העקבי של תיירים סקרנים שהם מושכים – מדובר ב-4.61 מיליון מבקרים ב-2011- ולאו דווקא בשל היותם אתרים לאירוח אירועי ספורט חשובים.

קן הציפור כיום. הנהלת האצטדיון מעריכה שבקצב הנוכחי, יזדקקו לשלושה עשורים כדי להחזיר את עלות הבניית שעמדה על 3 מיליארד יואן (480 מיליון דולר) צילום: רויטרס

בעוד שקן הציפור מארח לעיתים משחק כדורגל מזדמן או תחרות אתלטיקה, הוא שימש גם כאתר של מה שהוגדר כרודיאו הסיני הראשון, פארק שעשועים " winter wonderland" ושלל הופעות. הנהלת האצטדיון מעריכה שבקצב הנוכחי, יזדקקו לשלושה עשורים כדי להחזיר את עלות הבניית שעמדה על 3 מיליארד יואן (480 מיליון דולר).

ה-Water Cube, מתקן השחייה שכן, הפסיד בשנה שעברה סכום מוערך של 11 מיליון יואן, זאת על אף סובסידיות מהממשלה והכנסות מפארק מים סמוך, שנבנה לאחר סיום האולימפיאדה כדי לנצל את תהילת המקום.

"העלות של בניית המבנים האולימפיים הייתה משמעותית, אך המארגנים לא השכילו לחשוב מראש כיצד ישתמשו במתחמים לאחר האולימפיאדה", אומר יאן שיאנג, עורך הספורט הבכיר בנטאייז מדיה גרופ, "מבחינת מתחמי ספורט, ככל שהם בשימוש תכוף יותר כך הם יאריכו חיים, ההגנה הטובה ביותר שיקבלו תועיל עד מאד לחברה. אני חושש שבבייג'ינג יש מחסור בחשיבה מסוג זה".

מייקל פלפס כוכב "קוביית המים" הגדול. "אני חושב שחומרי הבנייה יקרים ומהווים בזבוז", אומר התייר לי פאנג (21) קוביית המים "מחליפה מים בכל יום, מדובר בבזבוז חמור של משאבי המים. המתחם גם צורך הרבה חשמל כשאר האורות דולקים. להערכתי היה עדיף להקדיש את המשאבים הללו לשיפור חיי היום יום של האנשים. ההוצאות הללו כלל אינן נחוצות" צילום: בלומברג

הזנחה כוללת

מתחמים אחרים זכו לגורל עגום יותר מאשר קן הציפור או "קוביית המים". האתר שבו התקיימו תחרויות הקיאקים נותר נטוש. במהלך ביקור של כתב רויטרס התגלה שהמים שנותרו בו נשאבים על ידי צינור ענק להשקיית פארק סמוך, בעיצומה של עונת אביב צחיחה בבייג'ינג.

אתר החתירה, שממוקם באזור מרוחק שקשה להגיע אליו בפרבר בצפון מזרח העיר, מאחר כיום בעיקר סירות מסוג dinghys. שני ענפי הספורט הללו כמעט ואינם מוכרים בסין, הסבר שיכול להסביר בחלקו את ההזנחה הכמעט מוחלטת. חלק מהאתרים, למשל עבור תחרויות טניס השולחן וההיאבקות נבנו בתוך אוניברסיטאות. "הם קיבלו מבנים גדולים כל כך...אך לא היה להם ניסיון ניהולי, ולא אפשרו להם להשיג ניסיון לפני האולימפיאדה", אומרת סוזאן בראונל, פרופסורית לאנתרופולוגיה ומומחית לספורט סיני באוניברסיטת מיזורי – סנט לואיס.

"לאחר סיום המשחקים הם למדו מהיסוד כיצד לנהל אירוע", היא מוסיפה.

בנוסף, בסין הנשלטת על ידי המפלגה הקומוניסטית, קיים חשש מוגבר בנוגע להתאספות של קהל רב, בייחוד לקראת החלפת השלטון של המנהיגים המובילים במדינה, שצפויה להתרחש בסתיו.

"על מנת לערוך אירוע ספורט מרכזי, צריך לכנס אלפי אנשים ביחד, ואז מדובר באסיפה ציבורית. באווירה הפוליטית הנוכחית קיים חשש גדול מאסיפות המוניות", אומרת בראונל.

אפילו להחלטה המבורכת לסגור מפעלים מזהמים במטרה לשפר את איכות האוויר הידועה לשמצה של בייג'ינג, הייתה השפעה מוגבלת בלבד, והעיר אפופה באופן קבוע בערפל.

בעוד שסין התנפחה מגאווה על הצלחתה באירוח האולימפיאדה, ואף על כך שזכתה במספר מדליות הזהב הגבוה ביותר, כעת רבים מעבירים ביקורת על המתחמים ועל הבזבזנות הנלווית אליהם.

"אני חושב שחומרי הבנייה יקרים ומהווים בזבוז", אומר התייר לי פאנג (21). לדבריו, בקוביית המים "מחליפים מים בכל יום, מדובר בבזבוז חמור של משאבי המים. המתחם גם צורך הרבה חשמל כשאר האורות דולקים. להערכתי היה עדיף להקדיש את המשאבים הללו לשיפור חיי היום יום של האנשים. ההוצאות הללו כלל אינן נחוצות".