שאיפות מפוקפקות

ב־2022 תארח קטאר את המונדיאל הראשון שיתקיים במזרח התיכון. מה לא נכתב על המונדיאל הזה ועל הכסף הגדול שמסביבו? אך יש נושא אחד שנדחק מעט לשוליים: הנבחרת המארחת. אירוח האליפות מזכה את קטאר בהעפלה אוטומטית. זה אומר שבעוד 11 שנה בדיוק הנבחרת שמעולם לא שיחקה במונדיאל ואשר מדורגת 97 בעולם, אמורה להתחרות עם הנבחרות הטובות ביותר: שלושה הפסדים רצופים אולי ישאירו את המדינה עם הזיכרון של אירוח המונדיאל היקר ביותר בעולם, אבל גם עם בושה גדולה.

כדי להבטיח הופעה מכובדת ואף יותר מזה, הוקמה ב־2004 בדוחא אקדמיית הכדורגל אספייר (Aspire). עם הקמתה לא ידעו הקטארים שמונדיאל 2022 שלהם, אבל כבר אז מטרתה היתה לשכנע את פיפ"א שהמדינה היא מודל לחיקוי לחינוך ספורטיבי.

האקדמיה היא פרויקט נוסף מבית היוצר של שליט המדינה, האמיר שייח' חמד בן ח'ליפה אל־ת'אני. מטרתה היא "לספק אימוני ספורט וחינוך ספורטיבי לתלמידים עם פוטנציאל; לספק את הצרכים הספורטיביים של החברה הקטארית, ולקדם את שאיפות המדינה בתחרויות אזוריות ובינלאומיות". במילים אחרות - לשים את קטאר על המפה. בשנת הפעילות הראשונה שהו באקדמיה 31 חניכים, כולם כדורגלנים וכולם בני 13 (בכיתה ז'). כיום, באקדמיה יש 200 חניכים, וכל מחזור מורכב מכיתה אחת של תלמידים־ספורטאים. רוב החניכים כדורגלנים, אך בנוסף להם יש גם ספורטאים מתחומי אתלטיקה, סקווש, פינג פונג, שיט, ג'ודו, התעמלות ועוד.

ילדי Aspire עם פלה. ניצחו את מנצ'סטר יונייטד 5-1 צילום: אי פי אי

היכל השאיפות הקטארי

מבחינת תנאים, כנראה מדובר באחד מבתי הספר לספורט הטובים בעולם. האקדמיה חולשת על שמונה מגרשי כדורגל רשמיים, אחד מקורה, אחד מדשא סינתטי ואחד מוקדש רק לאימוני שוערים. שטח האקדמיה, המכונה Aspire Zone, משתרע על פני 2.5 קמ"ר וכולל בית חולים אורתופדי, מרכזי קניות ושני מלונות. במרכזו ניצב בית הספר, ובמרחק הליכה משם היהלום שבכתר: "היכל השאיפות" (Aspire Dome). מדובר במבנה הספורט הסגור הגדול בעולם, המשתרע על פני 290 אלף מ"ר ומתנשא לגובה של 46 מטר. בתוך המבנה יש מגרש כדורגל עם 15 אלף מושבים, בריכה אולימפית, אולם התעמלות, שני אולמי ספורט רב־תכליתיים, מגרשי פינג פונג ועוד. באקדמיה 300 מאמני ומדריכי ספורט ברמות שונות - בקיצור: גן עדן לספורטאים צעירים.  

מבחינת כדורגל, כבר אפשר לרשום כמה הישגים. ראשית, חמישה משחקני נבחרת קטאר הבוגרת הם בוגרי האקדמיה. שנית, האקדמיה כבר החלה לשווק את עצמה כמרכז ספורט עולמי, ובמהלך השנים האחרונות ביקרו בה גדולי הכדורגלנים והמאמנים, כולל מראדונה, פלה, מסי, מוריניו וסקולארי. בנוסף, האקדמיה מארחת בכל שנה קבוצות נוער של מועדונים מובילים בעולם, ואף יזמה טורניר בינלאומי לבני 17 ("אל־כאס 17"). בטורניר האחרון השתתפו קבוצות הנוער של יובנטוס, פריז סן ז'רמן, ברצלונה ואייאקס.

הקטארים לא זכו באליפות, אבל בטורניר בינלאומי שהתקיים שנה קודם בצפון אירלנד ("מילק קאפ") סיימו את שלב הבתים עם ארבעה ניצחונות, 14 שערי זכות ואף שער חובה אחד. בחצי הגמר הם ניצחו את דפורטיבו ברזיל 6־1, ובגמר 5־1 את קבוצת הנערים של מנצ'סטר יונייטד. קבוצת אספייר להטה במשחק הזה, וכבר במחצית הובילה 3־0, כשאת כל שלושת השערים לקטאר כבש חלוץ צעיר סנגלי ומבטיח בשם איברהים דראמה.

החלום ושברו

וזה, כנראה, הסיפור שמאחורי "קידום הספורט בקטאר": בתוך כל כיתה של כדורגלנים משולבים כ־20 אפריקאים צעירים, עובדה שהחלה לעורר סערה בעולם הכדורגל. באספייר דוחים בבוז כל טענה לכשל מוסרי בפרויקט, וטוענים כי הסיבה להבאת כדורגלנים מאפריקה היא לא רק ספורטיבית אלא גם הומנית: לקדם את הספורט באפריקה ולשפר את סיכויי האפריקאים למצוא דרכם לצמרת הכדורגל העולמי. אולם מנגד, מבקרי האקדמיה טוענים כי הקטארים מייבאים אפריקאים להשגת שתי מטרות: אזרוח הכוכבים האפריקאים הטובים ביותר כדי שיוכלו לשחק בנבחרת הקטארית. שנית, להיות הגורם המקשר בין הכוכב האפריקאי לבין הקבוצה האירופית שתרכוש אותו, מה שיבטיח מזומנים והדהוד חוזר ונשנה של המסר: קטאר, קטאר, קטאר.

הפרויקט נושא את השם Football Dreams ("חלומות כדורגל"), והוא קיים באקדמיה מ־2005. הוא מתקיים ב־15 מדינות מתפתחות, רובן באפריקה, ולפי המגזין "DW" נבחרו לפי מדד מיוחד: ארצות המוצא של חברי הוועד המנהל של פיפ"א. לפי אותו דיווח, הקטארים רצו לקדם את הפרויקט בארצות אלו כדי "לעודד" את חברי הוועד להצביע קטאר למונדיאל 2022.

נחזור לפרויקט שבמסגרתו במהלך כל שנה עוברים תחת עיניהם הבוחנות של מגלי הכישרונות של אספייר לא פחות מ־600 אלף צעירים במדינות שלהם, מתוכם נבחרים כ־500 לשלב המבחנים הנוסף ומתוכם נבחרים בכל שנה 20 מאושרים שמקבלים כרטיס טיסה לקטאר, מלגת לימודים לכיתות ז'־יב', ביקורי משפחה והזדמנות לחלום. לאחר נחיתתם בדוחא, הם נפגשים עם חבריהם הקטארים לכיתה (כל כיתה מורכבת מ־20 קטארים ו־20 בינלאומיים), ומשם מתחיל המסע שלהם לעבר צמרת הכדורגל העולמית, או לפחות - לעבר נבחרת קטאר.

קבוצה קטארית. הקטארים מייבאים אפריקאים להשגת שתי מטרות: אזרוח הכוכבים האפריקאים הטובים ביותר כדי שיוכלו לשחק בנבחרת הקטארית. שנית, להיות הגורם המקשר בין הכוכב האפריקאי לבין הקבוצה האירופית שתרכוש אותו, מה שיבטיח מזומנים והדהוד חוזר ונשנה של המסר: קטאר, קטאר, קטאר צילום: איי אף פי

הקטארית צ'ן זו

"לא מדובר בפרויקט לקידום הנבחרת הקטארית", נכתב באתר הרשמי של אספייר בניסיון להדוף שמועות עקשניות. "אנו לא מגייסים את הצעירים הבינלאומיים בשביל זה, להפך: אנחנו דואגים לשמור על קשר עם התאחדויות הכדורגל בארצות המוצא שלהם". ההסבר הקטארי נועד להזים את הטענות שלפיהן אחת המטרות של הפרויקט היא למצוא שחקנים פוטנציאליים לנבחרת ולאזרח אותם. ההסבר הקטארי היה משכנע, אבל היסטוריית הספורט של קטאר משובצת בידי הרבה ספורטאים שהפכו לקטארים לאור ההצלחה הספורטיבית שלהם. רץ המכשולים הקנייתי סטפן צ'רונו, לדוגמה, קיבל אזרחות קטארית ושינה את שמו לסייף סעיד שאהין, ומחזיק כיום בשיא העולמי בריצת 3,000 מכשולים. ויש עוד דוגמאות רבות לספורטאים שאוזרחו, כולל השחמטאית הסינית צ'ן זו.

אחד המבקרים החריפים ביותר של התוכנית של אספייר הוא ז'אן־קלוד מבומין, שחקן עבר בנבחרת קמרון, המכהן כיום כנשיא ארגון ששם למטרה לעצור את ההעברות הלא חוקיות של כדורגלנים אפריקאים צעירים לאירופה. לדבריו, תוכנית החלומות הקטארית היא לא פחות מ"עבדות מודרנית". מבומין ניסה לשכנע בדבריו חברי פרלמנט אירופים, וחמישה מהם נעתרו לבקשתו ודרשו מנשיא פיפ"א ספ בלאטר לעצור את התוכנית. לדבריהם, "אנו מפקפקים מאוד ביכולת של ילדים בני 13 לקבל החלטה כה משמעותית בעלת השפעה כה גדולה על חייהם". פיפ"א ענתה ש"כל יוזמה שנועדה ליצור סולידריות ספורטיבית בין מדינות בעלות אמצעים לבין אלו שאינן יכולות להשקיע בפיתוח ספורט, היא מבורכת". למתנגדים הצטרף לאחרונה ד"ר פול דרבי, מומחה לאתיקת ספורט מאוניברסיטת אולסטר: "מבחינה מוסרית, מדובר כאן בניסיון לפתח תרבות של ספורט במדינה אחת על ידי פגיעה בתרבות הספורט של מדינה אחרת. זה לא פחות מאימפריאליזם מודרני, שמתקיים תוך פיתוח ציפיות לא ריאליסטיות בצעירים האפריקאים ומשפחותיהם".

תשובה ב־2022

מריבוי הכתבות והדיונים בנושא נראה שהוויכוח האקדמי, המוסרי והפוליטי על אספייר צובר תאוצה. אנשי אספייר אמנם לא מכחישים כי המעורבות האפריקאית משפרת את הרמה באקדמיה, אולם טוענים כי הבאת שחקנים אלו למרכז מעניקה להם הזדמנות להתעשר ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בהם, ואולי בעתיד לשמש כמודל חיקוי לילדים אפריקאים. זהו ויכוח עם שני קטבים מובהקים: בעוד שאספייר טוענים שמדובר בפרויקט אנושי לטובת אפריקה, מבקריו טוענים כי מדובר בפרויקט חסר אנושיות שרק מעכב את התפתחות הכדורגל באפריקה.

תשובה ניצחת לכוונות הקטאריות נקבל ב־2022, כשיעלו 11 שחקני הנבחרת הקטארית למשחק הפתיחה של מונדיאל 2022. אז נוכל לקבוע אם הפרויקט אכן נועד רק לקדם את הכדורגל הקטארי או גם לשבץ בו יהלומים אפריקאיים.

הכותב הוא חוקר במכון ון ליר בירושלים