מי הם המנצחים והמפסידים בעונת הטריידים המשוגעת של ה־NBA?
עונת ה־NBA נחשבת למרתון - שבסיומו מרתון נוסף של הפלייאוף. בסיום שני המרתונים, האלופה משחקת כ־100 משחקים והשחקנים זקוקים לשיקום פיזי ואשפוז פסיכיאטרי. העונה המקוצרת היא בדיוק אותו דבר. רק על אקסטזי
עונת ה־NBA נחשבת למרתון - שבסיומו מרתון נוסף של הפלייאוף. בסיום שני המרתונים, האלופה משחקת כ־100 משחקים והשחקנים זקוקים לשיקום פיזי ואשפוז פסיכיאטרי.
העונה הקרובה תדמה יותר למרתון על אקסטזי: 120 יום, 66 משחקים, וכל זה רק עם שבועיים הכנה. קבוצות שנעדרות עומק ונעורים פשוט לא יוכלו לשרוד. וזה מה שהופך את התקופה הנוכחית לכיפית כל כך - הכל נראה בה עוד אפשרי, והחששות של "האם הוא בכלל יוכל לעמוד על הברך הדפוקה שלו בעוד חודש" עדיין ניתנים להדחקה. אז קבלו את המנצחים והמפסידים של עונת התקווה והפחד, שלפני הדבר האמיתי.
כריס פול וקובי בראיינט. יהיה מעניין באל.איי צילום: איי אף פי
המנצחים
הבעלים. הסכם השכר החדש איפשר להם את חוק "אמנסטי" - שחרור שחקן יחיד עם חוזה מנופח. גילברט ארינס, בארון דיוויס, צ'אנסי בילאפס, ברנדון רוי וג'יימס פוזי כבר שוחררו. אמנם רובם ימצאו קבוצות חדשות, אבל קשה להיות גארד מזדקן בליגה.
דיוויד סטרן. כשהטרייד של כריס פול ללייקרס בוטל, כולם קפצו עליו במלוא המטענים מהשביתה: הטרייד המשולש היה עוזר לניו אורלינס להישאר בתמונת הפלייאוף בשנתיים הקרובות. אבל סטרן הצליח לסחוט מהקליפרס עסקה טובה בהרבה עבור עתיד ניו אורלינס - אולסטאר צעיר בדמות אריק גורדון ובחירת דראפט נוספת בסיבוב הראשון. וכאשר מוכרים קבוצה, עתיד מבטיח חשוב יותר מהווה מוצלח.
ניו יורק ניקס. הניקס החתימו את הסנטר טייסון צ'נדלר לארבע שנים תמורת 58 מיליון דולר, ואת הפוינט גארד הוותיק והשמנמן בארון דיוויס. צ'נדלר חובר לכרמלו אנתוני ולאמרה סטאדומייר, ובכך יעמידו הניקס את הקו הקדמי הטוב במזרח. לשמחתם, הקו הקדמי הוא גם החולשה של מיאמי ושל בוסטון. השאלה הגדולה היא מי יאכיל אותם בכדורים. צ'אנסי בילאפס שוחרר כדי לייצר את המקום מתחת לתקרת השכר עבור צ'נדלר, והקו האחורי הנוכחי - דיוויס, מייק ביבי, טוני דאגלס, אימאן שומפרט ולאנדרי פילדס - פשוט לא יוכל להתמודד עם הגארדים של שיקגו או מיאמי. החתמה של אארון ברוקס במרץ עשויה להפוך אותם לטובים במזרח, אבל הסיכוי לכך קלוש, נותרו להם רק 2.5 מיליון דולר לבזבז.
לוס אנג'לס קליפרס. הם היו יכולים להיות המנצחים הגדולים רק כי החתימו את בילאפס תמורת 2 מיליון דולר בלבד וכי שמרו על דאנדרה ג'ורדן, הסנטר המתפתח שלהם, כשהשוו את ההצעה של גולדן סטייט - אם כי כאן המחיר גבוה (43 מיליון דולר לארבע שנים). אבל אז הגיע כריס פול, ואין ספק מי המנצחים של עונת ההעברות. אין גם ספק שהקליפרס שילמו הרבה על פול: אריק גורדון, אולסטאר בהתהוות, רק בן 22, ובנוסף בחירת הדראפט של מינסוטה בשנה הבאה, ועוד כמה חלקים משלימים. אבל פול הוא הפוינט גארד הכי טוב ב־NBA. אף על פי שבגיל 27 הוא כבר לא יחזור להציג את המספרים שהציג לפני הפציעה שלו, מספרים שלפי מדד היעילות של ג'ון הולינג'ר נופלים רק מעונות השיא של לברון ג'יימס ומייקל ג'ורדן.
וגם הסיכון של ברך מנותחת מזנק כאשר שחקן שם על עצמו את המדים של הקליפרס. אבל צריך לזכור שלושה דברים: הראשון, גורדון גם הוא פצוע כרוני, ומתוך שלוש שנותיו בליגה, בשתי העונות האחרונות לא שיחק יותר מ־62 משחקים. השני, זו קבוצה צעירה, רעבה, עם שני סופרסטארים (פול ובלייק גריפין האדיר) וצוות משלים טוב, מה שהופך אותה לקבוצה הטובה בלוס אנג'לס, וזה מרגיז את אוהדי הלייקרס, שזה שווה הכל. השלישי, הקליפרס כבר מכרו את כל הכרטיסים והמינויים השנתיים. מתי זה קרה בעבר?
לא ניצחו. אבל לא הפסידו
"הסינים". שלושה שחקני מפתח נתקעו בסין, ובגלל חוזים דרקוניים מול הקבוצות הסיניות יוכלו לחזור לליגה רק במרץ: ג'יי. אר. סמית, ווילסון צ'נדלר ואארון ברוקס. בליגה שמשחקת 66 משחקים ב־120 יום, פציעות יכריעו קבוצות שנראות כרגע מועמדות בטוחות לפלייאוף. "הסינים" תלויים בתזמון: הם יגיעו לליגה כאשר קבוצות ישוועו לכישורים שלהם, אבל האם לקבוצות שחפצות בהם יהיה מקום תחת תקרת השכר?
דיוויד סטרן. אחרי קיץ קשה עשה החלטה נכונה עבור ניו אורלינס הורנטס צילום: בלומברג
המפסידים
גולדן סטייט ווריירס. הווריירס, תחת בעלות חדשה, ניסו להחתים כל סנטר ופאוור פורוורד בארצות הברית, ונכשלו. ננה חתם בדנבר, צ'נדלר בניקס. הצעת הענק שהניחו לדאנדרה ג'ורדן הושוותה כאמור בידי הקליפרס. הם סיימו עם קוואמי בראון בתור הסנטר שלהם. כל מילה מיותרת.
יוסטון רוקטס. הרוקטס כבר הצליחו להנחית את פאו גאסול - שחקן מושלם לפילוסופיה שלהם - אבל אז סטרן התערב והעסקה המשולשת עם הלייקרס וההורנטס בוטלה. במקום פלייאוף, הקבוצה הזו צריכה ללכת לבנייה מחדש.
ניו ג'רזי נטס. הציפיות לסופרסטאר שני היו גבוהות, מישהו שיעזור להם להחזיק את דרון וויליאמס אצלם בקיץ הבא. הסופרסטאר לא הגיע. דרון וויליאמס עדיין מוקף בניצבים.
לוס אנג'לס לייקרס. לרגע היה נדמה שכריס פול וקובי יהיו הקו האחורי הכי מפחיד במערב. ואז שקובי ודווייט האווארד יהיו הצמד גארד־סנטר הכי טוב מאז קובי ושאק. אבל הטרייד הראשון בוטל בידי הליגה, שחשבה שניו אורלינס שבבעלותה לא מקבלת מספיק נכסים לעתיד. הטרייד השני לא יצא לפועל כי אורלנדו החליטה לחתוך את השיחות על האווארד. ובדרך, לאמאר אודם המצוין נשלח ליריבה דאלאס, האלופה, שכזכור טיאטאה את הלייקרס בשנה שעברה בסוויפ מהיר בפלייאוף; וכל זה תמורת בחירת דראפט עלובה בסיבוב השני, ומקום תחת תקרת השכר שאמור היה להביא את דווייט האווארד.
לאמר אודם היה יותר משחקן טוב. הוא פוליסת ביטוח כנגד הברכיים של אנדרו ביינום. בשנה שעברה הוא פתח ב־35 משחקים (נחשו מי היה פצוע), ובהם העמיד מספרים של 16 נקודות, 10 ריבאונדים ו־58% מהשדה. וכל זה עבור כ־10 מיליון דולר לשנה. בנוסף, אודם היה חבר קבוצה מושלם. הלייקרס הזקנים יותר, הפצועים יותר וחסרי אודם ייאלצו להתחרות בכמה קבוצות צעירות ומוכחות, כמו אוקלהומה סיטי וממפיס, ביוטה ובמינסוטה המתחדשות והמאיימות, ואפילו בקליפרס על ההגמוניה בעיר. כל זה, כמובן, עוד לפני שהזכרנו את דאלאס, האלופה. ולשחק 66 משחקים ב־120 יום, תחת מאמן חדש (מייק בראון) ואחרי 1,311 משחקים בקריירה, זה יותר מדי גם עבור קובי בראיינט. הלייקרס הם המפסידים הגדולים ביותר של עונת ההעברות, אלא אם כן הם יצליחו להנחית את דווייט האווארד מאורלנדו. כמו שזה נראה עכשיו, שום מחיר אינו גבוה מדי עבור מי שיהיה פני הקבוצה בעשור הקרוב.
