רמת שרונים מנותקים
העסקנים שמנהלים את קבוצת הכדורגל אפילו לא מצליחים להביך את רמת השרון בניהול החובבני שלהם. עד כדי כך הם מנותקים
אם אתם קוראים רק את מדורי הספורט, אתם עוד עשויים לחשוב שרמת השרון הבורגנית רועשת וגועשת ממה שקורה בקבוצת הכדורגל המקומית. היו"ר מאיר יצחקי, "דמות סגנונית", פיטר את המאמן שלקה בליבו, מומי זעפרן, משום שהוא קבע פגישה מאחוריי גבו עם מי שהבעלים של הקבוצה, ראש העיר - יצחק רוכברגר.
אל תטעו. לאף אחד במושבה לשעבר לא ממש איכפת ממה שקורה בעירוני רמת השרון – למרות שהיא בעיקרון בבעלות הציבור. מצידם שהאנשים ההזויים האלה שמנהלים את הקבוצה המנותקת הזאת ימשיכו לריב אחד עם השני. הרי ללכלך את המותג "רמת השרון" הם לא יצליחו.
ברמת השרון יש יותר מ-40 אלף תושבים. רק 500 (אם לא הרבה פחות) טרחו להגיע לאצטדיון כדי לראות את המשחקים בליגת המשנה בשנה שעברה. העונה, פעם ראשונה בהיסטוריה, הקבוצה בליגה הבכירה, הקבוצה לא מצליחה להביא קהל לאצטדיון ווינטר, שם היא משחקת את משחקיה הביתיים. והשאלה היא למה שהתעניינו ברמת השרון בעסק ציבורי שהפך לעסק פרטי של עסקן פוליטי בשותפות עם נובוריש "סגנוני"?
שיעשו מה שהם רוצים האנשים האלה ושייהנו מכל התקשורת הרעה שהם מקבלים.
תזכורת: יצחקי, שעשה את כספו בכל מיני עסקאות כאלו ואחרות, התבקש לעזור לרוכברגר להציב בטוחות לקבוצה. והאחרון נתן לו את המפתחות לקבוצה וכל עזרה ב"גבולות ההיגיון". הקבוצה עם קצת חיזוק הצליחה להעפיל לליגת העל המרתקת. אף אחד בעיר לא יצא לרקוד בכיכרות בעקבות העלייה ההיסטורית. לאף אחד לא ממש איכפת ממה שקורה שם עכשיו – גם כששם העיר מופיע יום אחרי יום בשערי מדורי הספורט.
וזאת הבעיה. הפוטנציאל של קבוצה מעיר כמו רמת השרון אדיר. הקהילה שמסביבה היא אחת מהקהילות העשירות בישראל ומערכת החינוך היא אחת מהטובות במדינה. במקום למנות צוות רציני שיתחיל לעבוד על גיוס חסויות ממשקיעים מקומיים, בניית מחלקת נוער רצינית, ליצור קשרי קהילה רציניים עם קהל שוחר הספורט בעיר, מינה העסקן הפוליטי איזשהו מקורב עם קשרים פוליטיים וסתם כל אפשרות של מעורבות קהילתית במועדון.
במקום לנהל משהו עם שורשים, שיגדל ויתחזק עם השנים, בחרו בעירייה לתת את המפתחות ל"נדבן", שהבטיח כמה גרושים ומנהל את הקבוצה כעסק צדדי שלו. נוסחה לכישלון בטוח.
רמת השרון היתה יכולה להיות קבוצה חמה וקהילתית, כזאת שמאגדת סביבה אנשים מאוד חזקים וחורטת על דגלה ניהול נכון והשקעה בנוער. אבל מה יצא ממנה? אותו דבר שמייצרת כמעט כל קבוצה בישראל – בעיקר מבוכה.
