אתגר ושמו "אצטדיון המושבה"
אצטדיון הכדורגל של פתח תקווה ייפתח החודש (ככל הנראה) ואיתו יגיעו גם דמי אחזקה גבוהים ואוכלוסייה שהתרחקה מכדורגל. אלו אתגרים שחייבים להתמודד איתם, ולא - יהפוך האצטדיון החדש לפיל לבן
האצטדיון החדש בפתח תקווה נראה מרשים מרחוק. גג הפח המיוחד (מייד אין איזרעל) מעניק לו מראה של חללית. גם מבפנים האצטדיון די מרשים, בטח בהשוואה לאצטדיונים האחרים בישראל. חדרי ההלבשה, המקלחות, חדרי השופטים, חדרי ההנהלה ואיזור העיתונאים בתוך האצטדיון עצמו מרווחים ונעימים. "הכל בסטנדרט אירופי, של אופ"א" אומרים שם, ומדגישים כי האצטדיון יארח את משחקי הנבחרות הצעירות ביורו 2013, הבא עלינו לטובה.
עד כאן, הכל נראה טוב. האצטדיון יפה, היציעים בנויים בשביל בני אדם ולא בשביל בהמות משא כמו באצטדיון "האורווה" ואפילו יש תאי צפייה. כמו באירופה. גם העובדה שהרכבת עוצרת ממש ליד וכבישי הגישה ממש קרובים, הופכת את האצטדיון לנוח ביותר.
כמה כל העניין הזה עלה לנו? זאת השאלה הגדולה.
עלות האצטדיון החדש עומדת על 200 מיליון שקל. הטוטו-ווינר, גוף ציבורי, העביר סכום של כ-23 מיליון יורו לטובת הבנייה, אך לא העביר סכום נוסף לבניית יציע נוסף כיוון שבפתח תקווה התנגדו לכך שהאצטדיון החדש ייקרא על שמו. האצטדיון ייקרא "המושבה" עד שתבוא, אם בכלל, חברה מסחרית שתקנה את "זכות השם". על השם החליט ראש העיר של פתח תקווה, איציק אוחיון.
עלותו של האצטדיון גבוהה – ביחס למספר המושבים ולאצטדיונים שנבנו לאחרונה. בקולומבוס, ארה"ב, למשל, בנו אצטדיון בן 20 אלף מקומות עבור 139 מיליון שקל; קלוז' ארנה ברומניה (30 אלף מקומות) נבנה ב-230 מיליון שקל; בווראנה שבבולגריה נבנה אצטדיון בן 40 אלף מקומות ב-400 מיליון שקל. עלות האצטדיון בחיפה (30 אלף מקומות) אמורה לעמוד על כ-400 מיליון שקל.
הפועל פתח תקווה. תצליח להביא יותר מ-5,000 איש למגרש החדש? צילום: ראובן שוורץ
6 מיליון שקל בשנה
בכל מקרה, העלות הזאת, שרובה ככולה תגיע מחשבון משלמי המסים, תעלה מדי שנה. וזאת מאחר שעלות האחזקה של אצטדיון המושבה תעמוד, על פי אנשי החברה הכלכלית לפיתוח פתח תקווה, על "בין 4 ל-6 מיליון שקל בשנה" (עלות האחזקה חייבת להיות סגורה במסגרת התכנון של האצטדיון, ולא "השערה" אחרי בנייתה - אבל זה מה יש. ניחא).
אם ניקח בחשבון שעלות האחזקה של האצטדיונים היותר מפותחים בישראל עומדת על לא פחות מ-5 מיליון שקל, ניתן להעריך שהעלות השנתית של האצטדיון בפתח תקווה תהיה יותר מ-6 מיליון שקל בשנה. ב-6 מיליון שקל אפשר להפעיל אחלה יוזמה לקידום נוער מצוקה או לבנות מבנה ללימודי מדעים באחד מבתי הספר המקומיים.
האתגר הגדול שעומד בפני עיריית פתח תקווה הוא למצוא גופים מסחריים פרטיים שיממנו את העלות הזאת.
לכאן נכנסים החישובים הגסים שצריך לעשות כדי להסביר איך אצטדיון מכסה את העלות של עצמו.
הפועל פתח תקווה ומכבי פתח תקווה ישלמו כל אחת מקסימום של 1 מיליון שקל בעונה על שימוש באצטדיון.
ההתאחדות לכדורגל כנראה תעביר לאצטדיון הזה את משחקי הנבחרת הצעירה ואולי גם משחקים נגד נבחרות לא מושכות קהל. בהערכה אופטימית, ונאמר שבאמת תעבור קבוצה תל אביבית לשחק באצטדיון פתח תקווה – אז משחקי הכדורגל יכסו כ-4 מיליון שקל מהעלות השנתית של האצטדיון הזה.
זה לא רע. נותרו עוד 2 מיליון שקל שצריך למצוא מישהו שישלם אותם כדי שאזרחי פתח תקווה לא ישלמו אותם.
השטחים המסחריים באצטדיון המושבה לא גדולים מספיק כדי לממן את העלות של האצטדיון - בסביבות 1,000 מטר מרובע. בכרונינגן, עיר הולנדית בסדר גודל של פתח תקווה (כ-190 אלף תושבים) בנו אצטדיון מדהים שבתוכו יש קניון שלם, שמממן את העלות השנתית שלו ומעבר. בפתח תקווה לא הלכו בכיוון הזה. ואפילו לא בכיוון של עכו, שם מחפשים מסעדות וחדרי כושר שישכרו מקום בתוך האצטדיון.
זה אומר שבשביל לכסות את 2 מיליון השקלים הללו, יצטרכו לקיים הופעות באצטדיון. הופעה בינלאומית באצטדיון ישראלי יכולה להכניס לו כ-250 אלף שקל (הערכה מאוד נדיבה) – אבל זה תלוי במי מופיע, כמובן. ספק אם רוב הלהקות שמגיעות לישראל יוותרו על המקומות המוכרים והבנויים למוזיקה. ספק גם אם מדונה תגיע להופעה בפתח תקווה. בחברה הכלכלית מקווים למשוך הופעה בינלאומית גדולה כבר בקיץ הקרוב. כמה כאלה הם יכולים למשוך? לא ברור.
מה שאמור לנפק הכנסות נוספות לאצטדיון כדי לממן את העלות השנתית שלו, הם תאי הצפייה – עלות 150 אלף שקל כל אחד לעונה. אחד מהתאים הללו כבר נרכש על ידי מאיר שמיר. השאר עדיין מוצעים למכירה. מכירתם לחברות עשויה לכסות חלק ניכר מהעלות השנתית. עם זאת, הקבוצות שאמורות לשחק בו לא מקבלות שום שליטה עליהם. וגם על זה לא ממש חשבו עד הסוף בפתח תקווה - הקבוצות הן אלו שאמורות להביא את הספונסרים והאוהדים הנדיבים לתאי הצפייה הללו. לא העירייה.
תאי הצפייה, בחו"ל, הם נושא רציני ובכל אצטדיון חדש יש מחלקה שלמה שאחראית על מילואם. בישראל הנושא עדיין בחיתוליו.
האצטדיון, 11 אלף איש, פתוח משני צדדיו. מה שישפיע, כמובן, על האווירה בו. אבל על פי האדריכל, יוסי בן נעים, עדיף היה לבנות אותו כך ולא קטן יותר, שייראה פחות מכובד.
גדול על העיר?
בכל מקרה, למלא אצטדיון ב-11 אלף פתח תקוואים, עומדת להיות משימה לא פשוטה כלל.
השיא בשנים האחרונות של הפועל פתח תקווה ומכבי פתח תקווה היה להביא 5,000 איש לאורווה. הממוצע השנתי של שתי הקבוצות עומד על פחות מ-3,000 (הפועל) ופחות מ-2000 (מכבי). הקבוצות יהיו חייבות לעשות מאמצים שיווקיים קהילתיים רבים כדי למלא את היציעים. על פי ניסיון העבר, ספק אם זה יקרה. הקבוצות הללו כל כך מנותקות מהקהילה שספק אם התנאים המשופרים של האצטדיון החדש יעזרו להן לעלות את מספר האנשים במשחקיהן במעט אחוזים.
ייתכן מאוד שהאצטדיון גדול על העיר פתח תקווה. כדי לעמוד בעלויות האחזקה ולהפוך את האצטדיון לכזה שחי על ההכנסות שהוא מייצר צריך זכות שם, למלא את תאי הצפייה, להשכיר את השטחים המסחריים הלא קטנים ולהפוך אותו למקום לגיטימי להופעות בינלאומיות. כל אלה צורכים מאמץ כביר מצד העירייה והמחלקות הרבות שלה. וזה מבלי לדבר על כך שגם כדורגל צריך לראות שם.
אצטדיון צנוע יותר (6,000 מקומות, מקורה, נמוך ובסגנון אנגלי ישן, כלומר סגור מכל הכיוונים) עשוי היה להתאים יותר לפתח תקווה. אבל יש "יורו 2013" ופתח תקווה חייבת הרי לארח אותו. כעת, יצטרכו לקוות שאנשי האצטדיון ידעו לעמוד בעלויות הגבוהות שלו שיגדילו את העלות של האצטדיון ל-260 מיליון שקל עד 2022 ו-320 מיליון שקל עד 2032, 380 מיליון שקל עד 2042 וכו'.
בפורטוגל, שאירחה את יורו 2004 (היורו האמיתי, זה עם הנבחרות הבוגרות) נאלצו להרוס את האצטדיונים שנבנו לכבודו אבל הכבידו על תקציב העיר. בוא נקווה, שלא נגיע לזה.
