ביקורת בספרד: ברצלונה הופכת להיות ריאל
עבור ריאל מדריד, כוכבות בינלאומית וקמפיינים פרסומיים מגיעים באופן טבעי. בברצלונה, כך על פי מומחים בספרד, לא מקבלים את הסלברטאיות של השחקנים בטבעיות
בשנות התשעים סבלה ריאל מדריד מתהליך של הסתאבות, תהליך שוותיקי הבלנקוס כינו 'vedettización', או בתרגום חופשי: סלבריטיזציה של הקבוצה. שחקנים כמו מייאטוביץ, סוקר וסידורף וחיבתם למכוניות ספורט ולדוגמניות, הפכה את הקבוצה מאוסף של ספורטאים לחבורה של ידוענים שמככבים בטורי הרכילות לא פחות, ולפעמים יותר, מאשר במדורי הספורט. פרויקטי הגאלקטיקוס הראוותניים של תחילת שנות האלפיים וסכומי הכסף המטורפים שנשפכו שם כדי להביא מולטי-טאלנטים מהסוג של בקהאם רק חיזקו את המגמה.
פיקה. יותר מדי מפורסם? צילום: פרצ'סקו קרוזיני ברצלונה מנגד, הצליחה לשמור רוב השנים על תדמית נקייה יחסית. אולי הייתה זו העובדה שהמועדון הגן בקנאות על חולצה נקייה מפרסומת; אולי הנאמנות לסגנון המשחק האטרקטיבי; ואולי העובדה שעמודי התווך של הקבוצה – שחקנים כמו פפ גוארדיולה ואנדוני זוביזרטה, ובהמשך כוכבים כמו צ'אבי, אינייסטה ופויול – נחשבו תמיד לדמויות סולידיות, מנהיגים שקטים מה"זן הישן".
אלא שכיום חוששים זקני קטאלוניה שבארסה שלהם עוברת תהליך דומה לזה שעברה ריאל, תוך שהיא זונחת את המודל הצנוע שהביא אותה להצלחה עולמית, כך מדווחים השבוע ב"אקונומיסטה" הספרדי. אחרי הכל, אין דבר שמפחיד יותר את ה-cules, אוהדי בארסה, מאשר להידמות ליריבה השנואה ממדריד.
ברצלונה של השנים האחרונות היא אחת מקבוצות הכדורגל הטובות בהיסטוריה. בכך אין ספק. אלא שכמו כל קבוצת כדורגל – ואולי כמו כל גוף שזוכה לתהילה, עושר ופרסום – משהו מהדבר שהחזיק את בארסה מתחיל להתערער.
לא צריך להיות תמימים. בארסה היא תאגיד ענק ומודרני, ובעולם ספורט קפיטליסטי הכסף הוא זה שמדבר. החתמות ענק, משכורות של מיליונים, מסעות פרסום גלובליים הם היום חלק – גם אם מצער – ממשחק הכדורגל. עם זאת, ובעיקר מאז שסנדרו רוסיי נבחר לפני כשנה לתפקיד נשיא המועדון, ויחד עם הבעיות הכלכליות מהן סובלים המועדון וגם ספרד כולה, יש לפעמים הרגשה שבמסדרונות בארסה מודאגים ממצב התקציב, לא פחות, ואולי יותר מאשר מאיכות הכדורגל. כל זמן שההישגים הספורטיביים מושלמים, אז רק כמה אידיאליסטיים רומנטיקנים מתלוננים. השאלה היא מה יקרה כשהגביעים – וגם זה, מה לעשות, יגיע מתישהו – יפסיקו לזרום לקאמפ נואו.
בעיה בשם שאקירה
סימן ראשון למגמה אפשר למצוא ביחצון הגובר של חייהם האישיים של כמה מהכוכבים. כך לדוגמה, הרומן בין בלם הקבוצה, ג'רארד פיקה, לזמרת הקולומביאנית שאקירה, לא התקבל בהתלהבות על-ידי גורמים בקבוצה. זה לא שאסור לשחקן לצאת עם כוכבת יפיפיה – יש מי שיגידו שהחיבור הזה מתבקש – אבל הכל שאלה של מינונים ושל חשיפה. בספרד מספרים שהמאמן פפ גוארדיולה יעץ לפיקה כבר לפני שנה להצניע מעט את היחסים, אלא שהבלם כנראה לא הקשיב, והשניים מככבים בחודשים האחרונים בשלל קמפיינים, שירים ומגזינים, שהקשר בינם לכדורגל הוא, איך לומר, פחות ממקרי.
בסוף השבוע האחרון היה מקרה נוסף. יום אחרי משחק מאכזב למדי נגד גרנדה, הופיע שוער הקבוצה, ויקטור ואלדס, במגזין ספרדי, כשהוא מצולם במיטה יחד עם אשתו בפוזות אינטימיות במיוחד. במועדון הקטאלוני לא בדיוק השתגעו על התמונות. עבור האוהד הפשוט, אומרים שם, צילומים כאלה נותנים את התחושה שלשחקנים אכפת יותר ממסע הפרסום הבא שלהם מאשר מהקלסיקו הקרוב.
בנוסף, גם יחסי הקבוצה עם התקשורת סובלים לאחרונה מירידה, בעיקר בעקבות החלטתו של המאמן פפ גוארדיולה לאסור על שחקנים להתראיין בלי אישורו, מה שהביא לריחוק מסוים בין הכוכבים לבין הקהל. ברור שקבוצה שנמצאת כל שנייה בכותרות זקוקה גם לשקט שלה, אבל לבארסה אסור לשכוח שתקשורת, ובאמצעותה גם הקשר עם האוהדים, הם חלק חשוב מהמשחק.
ואם כבר גוארדיולה, גם המאמן המופלא ידע כבר חודשים טובים יותר מאשר חודשי הקיץ האחרון, שבהם – לראשונה מאז מונה לתפקיד – יצאו נגדו בפומבי כמה שחקנים. בוז'אן, שעבר לאחרונה לרומא, האשים את פפ ש"לא נתן לו סיכוי אמיתי לשחק". גם יאיא טורה, שחבר לאחיו במנצ'סטר סיטי, האשים את המאמן בעזיבתו.
"הוא לא דיבר איתי במשך שנה", טען. אז נכון, רוב המסרים הגיעו משחקנים שעזבו ומטבע הדברים היו מתוסכלים, אבל אם מצרפים את זה לחרם התקשורתי ולהתנפלות של גוארדיולה על מוריניו בסוף השנה שעברה – שכללה כמה ביטויים מאוד לא דיפלומטיים – נראה שכתם ראשון הופיע לאחרונה על דמותו של המאמן, שעד עכשיו נראה כמו מיסטר פרפקט.
אגב כתמים, אסור לשכוח את החולצה של בארסה – גאוותם של הקטלאונים – שמעולם לא עלתה עליה פרסומת מסחרית (רק הלוגו של יוניצ"ף) ועכשיו מתהדרת בסמל של קרן קטאר, בעקבות חוזה החסות רווי המיליונים והשנוי במחלוקת שחתמו הצדדים.
את התוצאות אפשר אולי להרגיש על המגרש. תחילת העונה הנוכחית לא הייתה מוצלחת כמו הקודמת. הטיקי-טיקה לא שטף כבעבר ובארסה איפשרה לריאל ואפילו ללבאנטה לעקוף אותה בטבלה. פרשנים זריזים התחילו לדבר על משבר, ואפילו מסי – בכל זאת בנאדם – החטיא לפני שבוע פנדל. מאז בארסה חזרה כמובן לנצח, מסי כבש בסוף השבוע שלישיה והקבוצה נראית על הדרך הנכונה. עכשיו נותר לכולנו לראות, האם ההצלחה והכסף עלו לשחקנים לראש או שנמשיך לראות גם השנה את הקבוצה מעוררת ההשראה מהשנים הקודמות.
