איך הספורט העתיק מושך צופים?

"זה שג׳ורג׳ בוש ראה את האליפות נלקחת לו מתחת לאף - זה שיא הצדק החברתי מבחינתי". כך הגיב דן רותם, חבר נבחרת ישראל בבייסבול, על ההפסד של טקסס בסדרת הגמר, אחרי שהובילה 3-2 בסדרה, ופעמיים עמדה על סף ניצחון במשחק מספר 6.

פלייאוף עמוס וצמוד הסתיים במשחק 7 – מילות הקסם שכל גוף משדר עורג להן כשהוא חותם על הסכם שידורים יקר מדי – והמשחק האחרון של עונת הבייסבול הצמיד למסך 25 מיליון צופים, הכי הרבה מאז 2004. המשחק משך רייטינג של 14.7%, מה שהביא את רייטינג הסדרה כולה ל-10%, שזה זינוק של 18% מהסדרה בשנה הקודמת.

אמנם בשנות השבעים היו כ-30 מיליון אמריקאים צופים בממוצע בסדרת הגמר (למרות שאוכלוסיית ארה"ב היתה קטנה בשליש), בכל זאת, בעידן בו התחרות על הפנאי היא כה גדולה, ובעידן בו הספקטאקל של הפוטבול הוא המודל לאירוע טלוויזיוני, מדובר בהישג נאה. על הדשא, סיינט לואיס קרדינלס ניצחה את טקסס ריינג'רס (שהפסידה גם בשנה שעברה), וזכתה בתואר השני שלה בחמש השנים האחרונות. כוכב הקבוצה, אלברט פוהולס, שמחפש חוזה עצום של יותר מ-200 מיליון דולר, יתקשה לעזוב את הקבוצה היחידה בה שיחק בקריירה, אך לפחות הוא הותיר לאוהדים מתנת פרידה. 

אלברט פוהולס. השאיר מתנת פרידה לפני חתימה על חוזה של 200 מיליון דולר במקום אחר צילום: רויטרס

איך יוצרים רייטינג?

כשבוסטון רד סוקס חוותה את ההתמוטטות הגדולה ביותר בהיסטוריה של הבייסבול, ונותרה מחוץ לפלייאוף, בגופים המשדרים התאכזבו אך אמרו, טוב, לפחות ליאנקיז יש קבוצה שהיא פייבוריטית ללכת כל הדרך. אבל אז דטרויט העיפה את היאנקיז בסדרה צמודה ומותחת, כבר בסיבוב הראשון. ההנחה היא שללא מפלצות הרייטינג של הבייסבול, לפלייאוף אין סיכוי למשוך צופים ברמה הלאומית, כלומר מחוץ לשווקים המקומיים. לחצאי הגמר הגיעו מילווקי, קבוצה משוק פצפון, סיינט לואיס, קבוצה משוק בינוני, ולצידן טקסס ודטרויט – שני שווקים גדולים, אך לכאורה נטולי כל משיכה ברמה הלאומית. זאת ועוד, הכוכב הגדול בסדרה הזאת, ג'סטין ורלנדר, משחק בדטרויט, וכאשר טקסס היתה זו שהתייצבה לסדרת הגמר, ברשתות השידור ובמשרדי הליגה בטח התחילו ללחשש על עונה מקוללת.

אבל בספורט יש דברים שקשה להתכונן אליהם, או לתכנן אותם. כמו איכות. בפלייאוף הנוכחי שוחקו 38 משחקים – מה שהשווה שיא כל הזמנים – מתוך 43 אפשריים. במלים אחרות, כל הסדרות היו ארוכות. אבל בעוד שסדרה יכולה להיות ארוכה, כל משחק בנפרד יכול להיות נטול מתח. לא כך היה השנה, עם שיא של 13 משחקים שהוכרעו בנקודה אחת, לרבות משחק 6 בסדרת הגמר. תחת היסטריית ההכתרות והלייבלינג האמריקאית, משחק זה נחשב כבר היום למשחק הטוב ביותר בהיסטוריה, והוא זה שהכין למעשה את הרייטינג היפה של המשחק שאחריו.

פעמיים הגיעה טקסס למרחק זריקה אחת מזכייה באליפות באותו משחק 6, וכשבשתי הפעמים בכיסה היה יתרון של שתי נקודות. זה שווה ערך להיכנס לדקה האחרונה במשחק כדורסל עם יתרון של שש נקודות, ולמסמס אותו – ולעשות זאת כאמור, פעמיים. ריספקט.

דבר נוסף שעוזר להביא רייטינג, הוא תחושה של "קבוצת גורל”. סיינט לואיס הגיעה לפלייאוף אחרי שבחודש האחרון של העונה ביצעה ריצה אדירה, בעוד יריבתה על מקום בפלייאוף, אטלנטה ברייבס, חוותה את הנפילה השנייה הכי גדולה בהיסטוריה (שהתרחשה במקביל לנפילה של בוסטון). סיינט לואיס ניצחה בדרך לאליפות את פילדלפיה, הפייבוריטית לאליפות, בדרה צמודה ומותחת. ואחרי כן גברה על מילווקי, יריבה ותיקה ושנואה. ואז טקסס.

עסק של שורה תחתונה

המאמן של סיינט לואיס, טוני לה רוסה, הוא טיפוס מיוחד, שמעיד על עצמו שהצלחתו נובעת מכך שהוא תמיד עובד עם מאמן הפיצ'רים דייב דאנקן. לה רוסה הוא מאמן פסימי, שתמיד רואה בכל סימן את תחילת ההתמוטטות של הקבוצה, ומאמין באסטרטגיות הקלאסיות של הבייסבול, אלה של לפני תיאוריית ה"מאניבול". אמנם, ההשפעה של המאמן על המשחק בבייסבול היא מצומצמת. ואמנם, ללה רוסה מגיע קרדיט מסוים על העונה, ובמשתמע גם על האליפות, אך בפועל הוא כמעט הפסיד אותה במו ידיו, עם כמה החלטות מפוקפקות בסדרת הגמר. אבל כעת, עם טבעת האליפות, ובתעשייה שתמיד מסתכלת רק על השורה התחתונה ולא על התהליך, מי יזכור ללה רוסה את רגעי השפל של משחקים 4 ו-5?

ומהצד השני, טקסס, שעוד רגע תתויג כלוזרית, אחרי שהפסידה שתי סדרות גמר, היא למעשה סיפור הצלחה מסחרר. על המגרש, כל קבוצה יכולה להפסיד 2 משחקים צמודים בעונה שעם הפלייאוף מגיעה ל-180 משחקים. ואין לשכוח שהיא הצליחה לחזור לסדרת הגמר לאחר שאיבדה את הפיצ'ר הכי טוב שלה, קליף לי, שהעדיף לחתום בפילדלפיה. וגם מחוץ למגרש, רק בשנה שעברה עוד היתה הקבוצה בפשיטת רגל, ומאז לא רק שנרכשה בידי קבוצת רוכשים בראשות הפיצ'ר האגדי נולן ריאן, היא הצליחה להגיע פעמיים לסדרת הגמר, ולייצר ערך למשקיעים: השנה רשמה הקבוצה זינוק של כמעט 18% בתפושה ביציעים, עד לממוצע של 36,382 צופים למשחק. ובעונה בה לוס אנג'לס דוג'רס וניו יורק מטס מגיעות אל סף פשיטת רגל, מול יציעים ריקים ועתיד מעורפל, טקסס היא קרן אור חשובה לכל הענף הזה, דווקא במדינה של פוטבול. וכשמדברים על שורה תחתונה, יש בספורט עוד שורות תחתונות לצד טבעות אליפות, ובהן טקסס ריינג'רס היא בוודאי אחת הקבוצות הטובות מערבית לניו יורק ולבוסטון.