NFL: מכונת הכסף לא עוצרת

אוגוסט הסתיים, ועמו ימי ההמתנה לדבר האמיתי: עונת פוטבול חדשה תנחת עלינו בסופ"ש, גדושה בקבוצות שטוענות לתואר, בחוזי ענק מפוקפקים לסופרסטארים מזדקנים, במעודדות בלבוש מינימלי וגם, יותר מכל, בפציעות שמשנות עונה שלמה לקבוצות וחיים שלמים לשחקנים. ורופאי הקבוצות ימשיכו לאשר למשחק מכריע שחקנים שאסור שכלל יעמדו על רגליהם, מתוך לחץ סמוי של הקבוצות לנצח, ולחץ גלוי של אותם שחקנים לעמוד ביעדים סטטיסטיים כדי לזכות בבונוסים. ברור לכל כיום שההצלחה חסרת התקדים של הפוטבול האמריקאי היא בערך הליבה של הספורט: אלימות.

מעודדת דאלאס קאובויז. כמעט כל זמני הפרסומות לסופרבול נמכרו צילום: אי פי אי

תמיכה באלימות

ולאלימות הזו יש הצדקה ספורטיבית: ליגת הפוטבול היא השוויונית והמותחת ביותר בעולם. וכשכל קבוצה יכולה להפוך מכלומניקית לטוענת לכתר בעונה אחת, אז יש הצדקה למאמץ הנוסף - כי הקליימקס הספורטיבי נמצא בהישג יד. וכך תפגשו שוב את המומחים שמסבירים את הפציעות על המגרש, שמשודרות בהילוך אטי פעם אחרי פעם.

ב־ESPN ובשאר הרשתות שמשדרות 24 שעות ונוטות לדברר את הליגות, יסבירו לכולם שהאלימות הכלכלית של הבעלים כלפי האוהדים - מה שמתבטא במחירי הכרטיסים, החניה, המזון והשתייה - מוצדקת בגלל "ההשקעה שלהם במתקנים ובסגל של הקבוצה". ובכלל, ההתגייסות של התקשורת עבור הליגה הזו הלכה הרבה מעבר לנאמנות לביצת הרייטינג. אנשי תקשורת מתגאים במותגים המשניים שצמחו לפוטבול: את הסופרבול כל העולם מכיר, אבל כל צופה טלוויזיה גם שמע על "מאנדיי נייט פוטבול", שהוא המקום שבו הומצא רעיון "המשחק המרכזי", שהשנה חוגג את העונה ה־42 שלו, והשישית שמשודרת ברשת ESPN.

בשנים האחרונות נוספו גם משחקים ביום שבת, ובימי חמישי. במילים אחרות, בארבעה ימים בשבוע כבר אפשר לראות פוטבול, וזה מבלי להזכיר את פוטבול המכללות, שהפופולריות שלו הולכת ותופחת.

האם האבסת היתר תפגע בסופו של דבר במוצר עצמו? האם לאמריקאים יש בכלל נקודת סף של חשיפת יתר? קשה לדעת. לזכותה של הליגה, אין ספק שהניסוי של ה־NFL לא נעשה בלילה אחד. זהו פרויקט ארוך שנים, שמבוסס על הביקוש הגובר למוצר שלהם. אבל כעת, עם משחקים בכל יום בשבוע כמעט – האם זה יותר מדי? ייתכן. ירידה בתפוסת היציעים נרשמת כבר כמה שנים ברציפות, אם כי ניתן לייחס אותה גם למשבר הכלכלי. אבל בעיות אחרות, כמו אלימות ביציעים, והחשכות של משחקים לקהל הביתי – עונש על כך שלא מילא את האיצטדיון – גורמים להרחקה של הבסיס הכלכלי של הליגה הזאת, שזה האוהדים.

התפוסה תרד, הרייטינג לא

אבל הבעיות של הפוטבול, שמתעצמות מדי שנה, בינתיים אינן מאטות את המכונה. לא כשמדובר בליגה העשירה ביותר בעולם. ליגה שמבטיחה רייטינג שיא מדי שנה בעידן שבו הרייטינג של כל ליגות הספורט דועך באטיות. ולכן, עוד לפני שהעונה החלה כבר נמכרו כמעט כל הפרסומות לסופרבול, שיהיה, בלי ספק, האירוע הכי נצפה השנה.

מחוץ למגרש, הסיפור הכלכלי של עונת הפוטבול הוא ההסכם החדש שנחתם בין הבעלים לבין השחקנים: במשך כמה חודשים התנהל מו"מ משפטי טעון, שהגיע לכדי השבתה בפועל של מתקני האימון, וכונה באופן תדיר בתקשורת "קרב המיליארדרים נגד מיליונרים" (אם כי רק 15 מתוך 32 הבעלים של הקבוצות הם מיליארדרים, לפי דירוג פורבס). אולם, לכולם היה יותר מדי מה להפסיד מהשבתה מלאה, ובסופו של דבר, השחקנים יקבלו כמחצית מההכנסות של הליגה (לעומת כ־60% עד כה) עם הגדלה של תקרת השכר ונתונים שהציגו הבעלים על הכפלת הכנסות הליגה בתוך חמש שנים, מ־9 מיליארד דולר ל־18 מיליארד דולר. ועם יעדים כאלה תהיו בטוחים שחונטת הבעלים תמצה היטב את השוק, קרי: תהיה אלימה מאוד במחירים כלפי האוהדים וגם מול רשתות השידור בעוד כמה שנים, כאשר הסכמי השידור הנוכחיים יפוגו. ההימור כאן הוא די פשוט: בקופות יירשם המשך הירידה בתפוסת היציעים. ובטלוויזיה הרייטינג גבוה, זה ברור, אבל שיא חדש של סופרבול לא יהיה השנה.

שחקן פצוע. מראה שכיח צילום: MCT

הגידו כן לזקנים

ומרגע שהליגה חזרה לפעילות, חזר למיליארדרים הרעב לנצח: כחלק מההסכם החדש בין הבעלים לשחקנים, תקרת השכר הועלתה ל־123 מיליון דולר העונה, והקבוצות, כך נדמה, יצאו מדעתן לחלוטין, עם חוזי ענק לשחקנים חופשיים, חלק ניכר מהם בשנות השלושים לחייהם. עונות שלמות של קבוצות נמצאות בסכנה שפציעה אחת תחרוץ את גורלן. בראש החותמים נמצא הקווטרבק מייקל ויק, שעשה בשנה שעברה קאמבק מרשים על המגרש וללבבות האוהדים לאחר פרשיית קרבות הכלבים, שהובילה לכלא ולהשעיה מפוטבול. ויק (31), שנתן עונת קריירה ב־2010, קיבל בשבוע שעבר חוזה של 100 מיליון דולר לשש שנים כדי להוביל את קבוצת החלומות שנבנית בפילדלפיה לזכייה בסופרבול. אבל הוא לא היחיד.

מי יגיע לסופרבול?

עוד לפני שנענה מי יגיע, נודה בכך שזה בכלל לא חשוב, השוויוניות של הליגה והמתח שנוצר מכך באים לידי ביטוי בשבע אלופות שונות בעשור האחרון, יותר מבכל ליגה אחרת בעולם. זאת ועוד, קשה לדעת מי יגיע לסופרבול, בגלל האופי שבו העונה בנויה: בבסיסה, ליגת הפוטבול היא המצליחה בעולם בגלל שמשחקים בה רק 16 משחקים - כל משחק חשוב. בנוסף, הקבוצות משחקות מחצית מהעונה מול יריבותיהן הגיאוגרפיות (כלומר בתוך הבית שלהן), ובמשחקים הנותרים, הן משחקות מול יריבות היסטוריות ויריבות שסיימו את העונה הקודמת במאזן דומה. במילים אחרות, לא רק שכל משחק הוא מכריע או בעל משמעות היסטורית, באלו שנותרים הסיכויים לנצח, על הנייר כמובן, קרובים.

כך או כך, המועמדות הבולטות הן האלופה גרין ביי פאקרס, שלא הצטרפה לטירוף ההחתמות, מכיוון שיש לה סגל צעיר ומעולה בהובלת הקווטרבק המצוין ארון רודג'רס. המתמודדות העיקריות על התואר הן פילדלפיה איגלז, פיטסבורג סטילרס, שתציג כהרגלה הגנת ברזל והתקפה בניצוחו של הקווטרבק בן רות'ליסברגר. אולם, המתמודדת המעניינת ביותר היא הקבוצה היחידה שיצרה שושלת בעשור הקודם, ומסרבת למות - ניו אינגלנד פטריוטס. אלברט היינזוורת', שחקן הגנה בעל רקורד מרשים אך גם בעל אופי בעייתי, הגיע מוושינגטון כדי לחזק את ההגנה, ונראה איך יסתדר עם המאמן הדומיננטי ביל בליצ'יק. בהתקפה, לקווטרבק טום בריידי, ה־MVP של העונה הקודמת, תהיה מטרה נוספת למסירות -צ'אד אוצ'וסינקו, חביב המדור, שהגיע מסיניסינטי ויקבל סוף סוף את ההזדמנות לשחק עבור מתמודדת רצינית. הריצה (עם עצירות כל כמה יארדים) לסופרבול מתחילה עכשיו.