אוברדראפט?! שטויות! צריך להביא חלוץ

כשלא צריך להתחשב ביותר מדי דברים שוליים כמו מינוס בבנק, החזר השקעה והתחייבויות כלכליות כאלה ואחרות, וכשאפשר לשים עניינים כמו צרכים מקצועיים או הרצון לרצות את הקהל ואת המבקרים בראש פירמידת השיקולים - אז מקבלים יום מטורף של סגירת שוק העברות השחקנים. .

כמה פעמים

אבל אם יש משהו אחד טוב שיוצא מההתנהלות הכלכלית חסרת האחריות של הכדורגל האירופי זה בדיוק זה - הרבה מאוד פעמים השמועות הכי מגניבות אשכרה יוצאות לפועל.

אנגליה עדיין מתקשה לצאת מהמשבר הכלכלי? האבטלה גואה, המטבע נחלש, הצמיחה לא קיימת והקרעים בחברה גועשים מתחת לפני השטח? סו פאקינג וואט. עד היום האחרון בשוק העברות הקייצי הוציאו 20 קבוצות הפרמיירליג יותר מ-350 מיליון ליש"ט על רכש הקיץ, סכום שקפץ בתום יום העברות מטורף ל-466 מיליון ליש"ט, לפי ספירת סקיי ניוז. זה יותר מ-23 מיליון ליש"ט לקבוצה.

העונה בספרד נפתחה בשביתה, לשליש מהקבוצות אין ספונסר על החולצה ושחקנים לא מקבלים משכורות? נו אימפורטה. קבוצות קטנטנות ועניות צירפו עשרות שחקנים בשבועות האחרונים. גם הסרייה A נוטה לקראת שביתה? קוסי סיא. דבר לא יעצור בעלים או מאמן מלצרף את השחקן האחד או השניים או השלושה האלה שהוא ממש חייב.

אבל אין מה לעשות, ככה זה - בועה תמיד תתנפח כמה שהיא יכולה, רגע לפני שהיא תתפוצץ.

אז את נבואות הזעם בנוגע לעתידה הכלכלי של הפרמיירליג, את החששות מהתפרקות מבנה הכדורגל האירופי כפי שאנחנו מכירים אותו ואת הקשקוש הזה "פייר פליי פיננסי" נשאיר בצד הפעם. במקום זה - בואו נתמקד במה שחשוב: איזה כיף למי שיושב עכשיו על לעדכן את הפאץ' האחרון לקיץ זה של פוטבול מנג'ר! ואיזה כיף לנו, אוהדי הכדורגל, שהספורט שלנו יכול לממש לנו פנטזיות, או לפחות לערום אותן בערימות קסומות של חלומות, שעד שיתנפצו כבר נהיה עסוקים בחלומות אחרים.

ועכשיו מחכה לנו עונה מלאת ריר, או לפחות פתיחת עונה כזו.

זה מתחיל מקבוצות כמו סראגוסה, שהביאה שמות כמו אפריין חוארס, פרננדו מיירה, פאבלו באררה, לואיס גרסיה והלדר פוסטיגה, ובאמת עושה חשק לקחת אותם במנג'ר ולנסות לא להפסיד 6-0 לריאל. או גרנאדה, שהתחזקה בשבועות האחרונים בקרלוס מרטינס, חורחה ריברייו, חסן יבדה, פפה דיאקטה אוצ'ה ופרנקו חארה - כמעט כולם בהשאלות מבנפיקה או משהו כזה.

 יהיה פאן אדיר לראות אותם מנסים לשרוד בליגה, מה שהרקולס היותר נוצצת לא הצליחה לעשות בשנה שעברה.

באיטליה אפשר כמובן לברך על הפעולות של רומא. אחרי חצי קיץ נראה היה שהם בדרך לקטסטרופה (איבדו את דוני, מקסס, ריסה, מנה ו-ווצ'יניץ'), אבל ביומיים האחרונים צירפו את סיימון קייאר, פרננדו גאגו ומיראלם פיאניץ', מוקדם יותר באוגוסט הספיקו להחתים את מארטן שטקלנבורח, אריק לאמלה ופבלו אוסבלדו - ופתאום היא הפכה לאחת הקבוצות הכי מסקרנות שפתחו עונה בסריה A מזה זמן רב.

ואם כבר סריה A, אז ברור שיובנטוס היא הדבר הכי סקסי שם עכשיו. לכבוד האצטדיון החדש הם שפכו כמעט 90 מליון יורו על רכש, ובגלל שהם לא קנו אף שחקן אנגלי - הם גם לא בזבזו סתם מלא מיליונים על שחקנים שלא שווים חצי מזה. אלחרו אליה ומרסלו אסטיגריבייה הצטרפו בימים האחרונים, אבל עוד קודם שמו שם את הידיים על ווצ'יניץ', ארתורו וידאל ואנדרה פירלו. תוסיפו לזה את החבר'ה שכבר בעונה שעברה הספיקו להותיר רושם מאוד חיובי (איזה יפה האלסנדרו מאטרי הזה, הא?) ותקבלו מועמדת אמיתית לאליפות.

ואיך אפשר בלי אנגליה? צ'לסי קונה את אחד השחקנים הכי איכותיים של ליברפול, ראול מיירליש, ושוב מוכיחה מי הכלב הגדול בשכונה. ארסנל חוטפת התקפי היסטריה וזורקת את האידיאולוגיה שלה לפח ביומיים. עשרות שחקנים מחליפים קבוצות תמורת מאות מליוני פאונדים, ומנצ'סטר סיטי, שכבר בזבזה הקיץ יותר מ-70 מיליון יורו, לא יכולה לעמוד בצד ולראות את זה קורה, אז היא מחתימה את אואן הארגריבס בחינם. סתם, שיהיה. ודווקא מתחת לכל הרעש הזה יושבת לה מנצ'סטר יונייטד, עם סגל שנסגר כבר לפני כמה שבועות, מחכה שענן הכסף יתפוגג, רק כדי שהיא תוכל להגיח שוב ראשונה אל קו הסיום.

אז חכו קצת עם הרגולציות הכלכליות - תנו לנו ליהנות מכדורגל כמו ילד שמשחק מנג'ר (עם "צ'יט" של אקסטרה כסף). אוברדראפט זה עניין למבוגרים.