ברצלונה, את מעצבנת!

אם יש העברה פוטנציאלית אחת בתולדות הכדורגל העולמי שנמאס לשמוע עליה, הרי שזו העסקה שאמורה לקחת את ססק פאברגאס מלונדון ולהשיב אותו הביתה, לברצלונה. זה כבר הקיץ השני ברציפות שהרכישה הזו היא הספקולציה הכי מדוברת, וזה לא שלפני שלוש שנים אף אחד לא הזכיר את זה. הדיבורים על העסקה הזו מעצבנים במיוחד לא רק כי הם בלתי נגמרים וכי שום דבר לא יצא מהם עדיין, אלא בעיקר כי הם מתובלים בהרבה מאוד צביעות מצד המועדון הקטלאני.

אבל זה צפוי - כי הם לא יודעים אחרת.

מריח כמו צביעות

מהרגע שמישהו זרק את הרעיון הזה לאוויר - שססק עומד לחזור לברצלונה - כבר לפני כמה שנים טובות, כל השיח סביב העניין הזה מדיף ריח רע של צביעות. ברצלונה, שמטפחת תדמית של "יותר ממועדון" ושל קבוצה של שחקני בית, אמנם באמת מהווה מוקד של גאווה לאומנית עבור הקטלאנים, ואמנם באמת משתפת יותר שחקני בית מיתר קבוצות הצמרת של אירופה, אבל כבר מזמן איננה המועדון הטהור שבקאמפ נואו טוענים שהיא.

ראשית, מדובר במועדון שמאז שנת 2000 הוציא על רכש יותר מכל קבוצה אחרת על הפלנטה, מלבד ריאל מדריד. ושנית, המועדון הזה - כמו יתר עמיתיו לפסגת הכדורגל האירופי - הוא מכונת שיווק צינית ונצלנית שעושה שימוש קר רוח להחריד בתדמית הטהורה שלו כדי למכור עוד ועוד מוצרים שמיוצרים בסין, בתנאים שספק (רב) אם המובטלים הספרדים היו מוכנים לעבוד בהם.

וחשוב אולי יותר מכל אלה - ברצלונה משחקת את המשחק העסקי בדיוק כמו כל יריבותיה, כולל היריבה השנואה ריאל מדריד. ובתוך המציאות הזו, ברצלונה נמצאת גם היא בחובות עתק, מנהלי ברצלונה שיחקו גם הם עם ספרי החשבונות כדי להסתיר את זה, וה"יותר ממועדון" הזה נהנה גם הוא, בדיוק כמו ריאל מדריד, מאינספור הלוואות בתנאים מגוחכים מבנקים מקומיים רק כדי שיוכלו להמשיך לשלם משכורות חסרות פרופורציה לשלל כוכבים, שממש לא כולם נולדו וגדלו בצפון־מזרח ספרד.

ססק. יהיה אחד מאותם רכישות גדולות של ברצלונה? צילום: איי אף פי

הבן שנחטף...

הסיפור מתחיל להדיף ריח רע כשברצלונה מתעלמת מכל העובדות האלה, ממשיכה לשחק אותה המועדון הטהור, וממשיכה לרדוף אחרי "הבן האובד" ססק, בטענה שמקומו איתם, איפה שהוא גדל. וזה הולך ומחמיר כשמסתכלים על הטקטיקות שבהן ברצלונה משתמשת כדי לקנות את כוכבה של ארסנל. וברצלונה לא בוחלת באמצעים. היא שלחה מספר עצום של פעמים את שחקניה לומר לתקשורת שהם "רוצים לשחק עם האח", או "רוצים לראות את ססק איתנו, עם המשפחה, איפה שהוא שייך". בחגיגות הזכייה בגביע העולמי של נבחרת ספרד שחקני ברצלונה הלבישו את ססק - שחקן תחת חוזה בארסנל - בכוח בחולצה של ברצלונה. כאילו שססק נחטף לארסנל, כאילו שהמועדון הלונדוני לא שילם עליו את הסכום החוקי, לקח אותו בגיל צעיר, נתן לו את ההזדמנות בהרכב בשלב מאוד מוקדם, והפך אותו לכוכב־העל שהוא היום.

והקיץ ברצלונה לקחה את זה צעד קדימה. בניסיון לפנות מספיק כסף כדי לרכוש את ססק נפרדה ברצלונה הקיץ כבר מיותר מעשרה שחקנים צעירים ממחלקות הנוער של האקדמיה של ברצלונה (בדיוק מה שהיה כשססק כשעזב לארסנל) ועוד כמה מבוגרי המערכת.

ברצלונה הכניסה הקיץ ממכירת שחקנים כבר כמעט 50 מיליון יורו (כולל 24 מיליון ממילאן על העברת זלטאן איברהימוביץ'), חלק נכבד מהסכום הזה הגיע עבור אותם ילדודס, בראשם בוז'אן קרקיץ' בן ה־20 שעבר לרומא תמורת 12 מיליון יורו, אוריאול רומיאו בן ה־19 שנמכר לצ'לסי תמורת 5 מיליון יורו וג'פרן סוארס שעבר לספורטינג ליסבון תמורת 4 מיליון יורו נוספים.

בסוף השבוע שעבר כבר הספיקה ברצלונה להגיש הצעה חדשה עבור פאברגאס, הצעה שנדחתה על ידי ארסנל. ברצלונה, שלפני כמה שבועות הגישה לארסנל הצעה רשמית בגובה 27 מיליון יורו (לא בתשלום אחד, וכולל בונוסים), מכרה עכשיו עוד כמה צעירים מוכשרים, כך שיכלה להעלות את הצעתה ל־35 מיליון יורו. והיא עשתה זאת, אלא שגם העצה זו כאמור נדחתה. ועכשיו עולה השאלה - מה יקרה אם גם הצעירים שנמכרו עכשיו, כדי "להשיב הביתה" את ססק, יהפכו לכוכבים בקבוצותיהם החדשות? האם שוב נהיה עדים למסע שכנועים אגרסיבי וציני מבית היוצר של המועדון שהוא יותר ממועדון על מנת להשיב את הבנים שנחטפו לביתם החם והאוהב? אגב, ברצלונה כבר למדה מהעבר: לפי ההסכם עם צ'לסי ורומא תוכל לרכוש את רומיאו וקרקיץ' חזרה בשנים הקרובות.

פפ גווארדיולה. תכונותיו ברורות לעין, אבל האם הוא יודע להתנהל בשוק העברות השחקנים? צילום: איי אף פי

פפ יודע לקנות?

ומעבר לכך, ברצלונה לא יכולה להפסיק לרדוף אחרי ססק לא רק בגלל הסנטימנט או כי מדובר בשחקן מצוין. ברצלונה לא יכולה להפסיק לרדוף אחריו כי בכל הקשור לרכש, היא לא יודעת יותר טוב. לפחות כך הדבר תחת פפ גווארדיולה.

המאמן המוכשר של בארסה הוא אכן עילוי, יעידו כמות התארים וגובה והיכולות המשובחות שקבוצתו מציגה בשנים שהוא שם. הדגש הבלתי מתפשר על הטקטיקה האטרקטיבית, הלוחמה הפסיכולוגית, הפאסון ואיכות ההוצאה לפועל שמציגה בארסה שלו - הכל נזקף לזכותו. אבל בתחום אחד, פפ רחוק מלהיות עילוי. בתחום אחד כישלונותיו עולים על הצלחותיו. ברכש.

בשלוש השנים שהוא מאמן ראשי בברצלונה, את עסקאות הרכש הבולטות של הקבוצה אפשר לחלק לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון: רכישות ענקיות, בסכומים גדולים, של כוכבים מוכחים, שכל העולם רדף אחריהם וברצלונה הצליחה לתפוס. כלומר - לא רכישות שאפשר לקרוא להן הברקה, אלא מהלכים צפויים שבארסה הצליחה להוציא לפועל בזכות כוח המשיכה שלה, ובזכות העובדה שאין לה בעיה להיכנס לחובות. תחת הקטגוריה הזאת אפשר למצוא את דני אלבס (35 מיליון יורו), איברהימוביץ' (42 מיליון יורו ועוד סמואל אטו), דויד ויאה (40 מיליון יורו), אלכסיס סאנצ'ס (38 מיליון יורו), והמרדף אחר ססק (שאם יגיע, יבוא כנראה תמורת 40 מיליון יורו).

הסוג השני: הוצאת סכומים גדולים עד גדולים מאוד עבור שחקנים שהיו רחוקים מלהצדיק את המחיר. כאן פוגשים במרטין קאסרס (16.5 מיליון יורו), אלכסנדר חלב (12 מיליון יורו), הנריקה (10 מיליון יורו), קייריסון (15 מיליון יורו) ודמיטרו שיגרינסקי (25 מיליון יורו).

יתר הרכישות הבולטות בעידן פפ (סיידו קייטה 14 מיליון יורו, מקסוול 5 מיליון יורו, אדריאנו 9.5 מיליון יורו וחאבייר מאסצ'רנו 19 מיליון יורו) נעות בין טובות במחיר לא נמוך לבין בינוניות במחיר לא רע. בעצם, זה כבר הקיץ הרביעי שפפ אחראי על הקבוצה, ורק שתי עסקאות אפשר לקרוא להן הברקה, וגם זה יהיה גבולי: ג'רארד פיקה, שהגיע ממנצ'סטר יונייטד תמורת כ־7 מיליון יורו. ללא ספק - מחיר מגוחך עבור אחד הבלמים הטובים בעולם, אבל כשנזכרים בסיטואציה (הילד התחנן לעזוב את צפון אנגליה ולחזור הביתה), קשה לתת את הקרדיט לפפ על ההברקה. ואיברהים אפלאיי, שהגיע בינואר האחרון תמורת 3 מיליון יורו בלבד, והפך לשחקן ספסל יעיל.

בארסה לא מסוגלת להפסיק לרדוף אחר ססק ולכן זה לא ייפסק מתישהו. גם אם זה לא יקרה בקיץ הזה. בשלב הראשון אולי לססק בכלל אין מקום בהרכב של אלופת אירופה. אבל בכל מקרה, אם יש לכם משאלת כדורגל אחת לבזבז הקיץ, הבה נאחד כוחות, ונתפלל שססק יעבור כבר לבארסה. ושארסנל תוציא את הכסף שתקבל עליו כדי לקנות בלם.