ארץ הכדורגל העולה
נבחרת הנשים של יפן מעניקה השראה אדירה למדינה שמשתקמת מאסון נורא ומסמלת את ההתפתחות האדירה של הכדורגל היפני. בכלל, כדורגל הנשים ימשיך להתפתח ברמת השטח. איפה ישראל במגמה? הרחק מאחור
נבחרת כדורגל הנשים של יפן, שזכתה באליפות העולם אחרי ניצחון על נבחרת ארצות הברית, מסמלת עבור היפנים את "הקשיחות והעקשנות" שתעזור להם להתגבר על אסון רעידת האדמה והצונאמי שפגע וחירב חלקים נרחבים מהמדינה מוקדם יותר השנה. "הן הדגימו מה זו עיקשות יפנית", אמר האוהד קאזוהירו טראמוטו לסוכנות הידיעות רויטרס. "הן נלחמו כנגד הסיכויים פעם אחר פעם, חזרו מפיגור".
נוריו סאסאקי, מאמן נבחרת יפן, חייך ברוגע לשחקניות שלו רגע לפני בעיטות העונשין שקבעו את גורל מונדיאל הנשים ואמר כי "הרגשנו את הכוח של כל אזרחי יפן שצפו בטלוויזיה". "הרגשתי את כל יפן מחייכת", אמרה גם הקפטנית של הנבחרת, הומארה סוואסה.
הניצחון הוא גם ניצחון אדיר לכדורגל היפני, שהולך ומתחזק עם השנים. המהפך בכדורגל היפני הגיע בשנות השמונים כאשר במדינה החליטו להפוך את ההצטיינות בכדורגל למטרה לאומית. היפנים החלו לעבוד בשיטות אירופאיות לפיתוח שחקנים וחייבו את כולם לשחק כדורגל בבתי הספר. התוצאה הישירה של זה היא שחקנים ברמה טכנית גבוהה מאוד.
השחקניות היפניות, "המוסקטריות הקטנות", מתנשאות לגובה ממוצע של 1.62 מטר - שבעה ס"מ פחות מהאמריקאיות הפיזיות הרבה יותר. אבל הטכניקה האישית שלהן, ההבנה הטקטית ורוח הלחימה הסמוראית עזרו להן להתגבר על נבחרת גרמניה, נבחרת שבדיה וכאמור נבחרת ארצות הברית בדרך לתואר.
ייתכן מאוד שההצלחה היפנית הזאת תשפיע גם על נבחרת הגברים, שהשנה זכתה באליפות אסיה ובמונדיאלים האחרונים מראה שיפור ניכר. עם כוכבים כמו שינג'י קאגוואה וקייסוקה הונדה והכוכב העולה של ארסנל, ריו מיאצ'י, העתיד של הכדורגל היפני נראה מצוין.
שחקניות נבחרת ארצות הברית. יחזרו להתחרות מול 1,500 צופים צילום: איי אף פי מה יקרה עם כדורגל הנשים?
כוכבות המונדיאל יחזרו לחייהן האפורים ככדורגלניות מקצועניות, למרות שעניין הציבור הוכפל במונדיאל האחרון לעומת הקודם. ניצחון אמריקאי אולי היה מצליח להפוך חלק מהשחקניות לכוכבות גדולות יותר בארה"ב. הופ סולו, השוערת האמיצה והיפה של הנבחרת האמריקאית, כבר הפכה לשם מוכר במדינת הענק וייתכן שתזכה לחוזי חסות מצוינים אך עדיין היא לא תהיה ספורטאית מכניסה ביחס לטניסאיות או אפילו לספורטאיות אולימפיות.
כנראה שסולו גם לא תרוויח כ-8 מיליון דולר בקריירה שלה כפי שהרוויחה מיה האם, הכוכבת האחרונה של כדורגל הנשים האמריקאי. סולו מתחרה בליגה האמריקאית המקצועית מול קהל ממוצע של פחות מ-1,500 איש וספק אם הליגה תמשיך להתקיים במתכונת הנוכחית. לפחות היא יכולה להתנחם בכך שמספר העוקבים שלה בטוויטר עלה מ-25 אלף לכמעט 190 אלף בעקבות הופעותיה במונדיאל.
משחק הנשים מתקשה להתרומם כמשחק מקצועני ולא רק בארה"ב, אלא בכל העולם. מכיוון שכך, ההתאחדויות לכדורגל יצטרכו לדאוג לו בעיקר ברמת שורשי הדשא. כיום כ-30 מיליון נשים משחקות כדורגל ברחבי העולם והמספר הזה גדל מדי שנה. לפי פיפ"א מספר הנשים שמשחקות את המשחק גדל ב-10 השנים האחרונות במאות אחוזים.
ומה קורה בישראל? העסקנים, כמובן, שולטים במשחק. בקדנציה הראשונה של לימור לבנת כשרת הספורט הוחלט להעביר, דרך הטוטו, כ-240 אלף שקל לכל קבוצה. הכסף הזה לא הביא לצמיחה של כדורגל הנשים וכרגע אין ליגה. האחראי העיקרי על המשחק הנשי בישראל הוא עסקן בשם שמעון מימון, שאחראי על לפחות 7 קבוצות (שכל אחת קיבלה הקצבה מהטוטו) - תוצאות טובות לא נראו. להיפך, לא מזמן הובסה נבחרת הנשים של ישראל על ידי כתבים של עיתון בלייזר. לנבחרת יפן זה לא היה קורה.
