בית"ר ירושלים – הבעלים החדשים יכולים להרוויח?

 נראה שבית"ר ירושלים מצאה את המושיעים שלה. פרטים על דן ארבל ואדם לוין עדיין מעורפלים וכך גם הכוונות שלהם או הדרך בה רכשו את הקבוצה (עבור 400 אלף דולר לנושים ועוד 10 מיליון שקל להשלמת תקציב לעונה) – אבל לא נראה שהם מגיעים במטרה להשקיע את הסכומים האדירים שהשקיע ארקדי גאידמק בקבוצה. עם זאת, כמו כל משקיע אמריקאי בכדורגל, הם ירצו לראות רווחים מהנכס החדש שלהם. האם הם יצליחו לראות רווח בבית"ר ירושלים – שבדרך כלל נחשבת לחור שחור עבור כספי משקיעים?

ארקדי גאידמק. השקיע 400 מיליון שקל אבל לא בדברים הנכונים צילום: בועז אופנהיים

• ליצור קשר עם האוהדים. גם "הבעייתיים"
  

הבסיס לכל תחילת מערכת יחסים מוצלחת בין משקיעים/בעלים היא יצירת קשר ישיר עם האוהדים. לברר מי הם ומה הם רוצים ואיך הם יכולים לעזור. לבית"ר יש חלק לא קטן של אוהדים, שעשויים להקשות על חיי המשקיע החדש וגם על החסויות – אבל שיתופם בקשיי המועדון, תחת סט כללים נוקשה (צמצום גזענות, פעולות אלימות, בעיות עם המשטרה) והליכה לקראתם עשויה לפתור הרבה בעיות. כבר על ההתחלה. פתירת הבעיות עם האוהדים "הבעייתיים" עשויה להיות המפתח גם להחזרת האוהדים המתונים לאצטדיון טדי – והם יביאו את הסכומים הגדולים ממכירת כרטיסים ומרצ'נדייז.

• בניית מערך ניהולי
  

- לא ברור מה מעמדו של איציק קורנפיין היו"ר לאחר הרכישה. אבל בכל מקרה, גיוס אנשי עסקי ספורט אמיתיים – ויש יהודים רבים כאלה בארה"ב – יעזור לקורנפיין להתרכז ולמועדון לתכנן את העתיד שלו טוב יותר.

• בניית מערך מקצועי
  

ארקדי גאידמק השקיע כ-400 מיליון שקל בקבוצה בשש שנותיו בה אך בעיקר בבניית הרכב קבוצת הבוגרים. מה שנותר מזה, ברגע שהסתיימו החוזים, זה בעיקר מערכת ספורטיבית חלולה. בניית מערך נוער משמעותי, עם מספר קבוצות ואנשי מקצוע רציניים היא חובה עבור כל מי שרוצה להרוויח כסף.

בית"ר נהנית ממעמד אדיר בירושלים ובסביבתה ומערכת חוגים וסקאוטינג יסודית וטובה, שתכניס ילדים צעירים ומוכשרים למערכת הנוער של בית"ר, דורשת השקעה. אבל זו השקעה שמשתלמת. לשם כך צריך למצוא את האיש המתאים לניהול מערך כזה – מנהל ספורטיבי שמבין את הכדורגל בישראל אבל פתוח ללמוד ממקומות אחרים.

• בניית מערך שיווק
  

לבית"ר ירושלים יש הרבה אוהדים ברחבי הארץ והמותג שלה – כמשהו לאומי ביותר – עשוי לעזור לה להשיג חסויות ושותפויות לטווח הארוך. חברות רבות עשויות לרצות להיות מזוהות עם לאומיות ישראלית, משהו מוכר מאוד בימנו, וייתכן שזו הזדמנות של קבוצה כגון בית"ר להתלבש על הנושא הזה. בשביל שזה יקרה, צריך לבנות מערך שיווק – של מנהל מסחרי, יח"צנים ודוברים שיעזרו בבניית השותפות עם החברות המסחריות. שחקן העבר שמוליק לוי, לשעבר מנהל השיווק של בית"ר ירושלים, ניסה לבנות מערך כזה אך לא קיבל את התמיכה של המועדון. לטענת לוי בנייה כזו תבטיח לקבוצה הכנסה של כמה מיליונים ואולי אפילו עשרות מיליונים למועדון.

• גיוס שחקני עבר + גיוס תרומות
  

לבית"ר ירושלים יש מספיק שחקני עבר שהמועדון עדיין יקר להם. בנוסף, בצמרת הפוליטית והאליטה הירושלמית יש הרבה מאוד אוהדי בית"ר. ערב תרומות לאוהדים עשירים למען פיתוח המועדון עשוי להכניס סכום לא קטן וגם לעזור לקבוצה להשיג חסויות. בנוסף, שימוש בשחקני עבר פופולאריים עשוי לקדם את כוונות הבעלים החדשים.

• טור בחו"ל וגיוס תרומות בקהילות יהודיות
  

נכון, בית"ר ירושלים לא מנצ'סטר יונייטד או ארסנל – אבל קהילות יהודיות רבות מחפשות את הקשר הספורטיבי עם הארץ ובית"ר ירושלים עשויה לייצג עבורם היטב את מדינת ישראל. בנוסף, המשקיעים האמריקאים החדשים לבטח מכירים את הדינמיקה של גיוס התרומות בחו"ל ואילו קשרים היא יכולה לייצר עבור המועדון.

• תוכנית לטווח הארוך
  

ארקדי גאידמק היה שש שנים בבית"ר ירושלים. שנתיים מתוך השש הוא היה עסוק בלנסות להיפטר ממנה ובארבע השנים הנותרות הוא ניסה לנצל אותה כדי לעלות את קרנו ואולי להשתמש בה כמקפצה לפוליטיקה הישראלית. זה לא עובד. המשקיעים החדשים צריכים להודיע שהם כאן לטווח הארוך – 10 שנים לפחות – בהן ישנו את פני המועדון. בית"ר ירושלים היא מועדון מספיק גדול וחשוב כדי לקבל בעלים שלא באים לנצל אותה אלא להעצים אותה.