ברד יורד בדרום ספרד
לשייח' עבדאללה אל־ת'אני, הבעלים של מלאגה, יש מטרה: "להפוך את מלאגה למועדון השלישי בחשיבותו בספרד". האמצעי: מלא כסף
בשנת 711 לספירה הרגישו השבטים המוסלמיים שצפון אפריקה קטנה עליהם. אירופה הנוצרית היתה היעד הבא, וספרד — המעבר בדרך ליעד. תוך חמש שנים נפל לידי הלוחמים כמעט כל שטחו של חצי האי האיברי, כולל העיר ברצלונה והשטח שיהפוך מאוחר יותר לעיר מג'ריט, או בשמה המוכר לנו: מדריד. לאזור החדש שכבשו באירופה קראו המוסלמים אל־אנדלוס. כיום קרוי בשם זה — אנדלוסיה — המחוז הדרומי של ספרד. 1,300 שנה לאחר מכן שוב מתבשל משהו באזור אנדלוסיה. האם הכיבוש הבא יתחיל משם?
מדי שנה, כשמגיעה תקופת ההעברות, שני נשיאים בספרד עסוקים בחתימה על צ'קים שמנים תמורת כוכבים בינלאומיים — אלה של ריאל מדריד וברצלונה כמובן, אבל מלאגה?
לפני שנה בדיוק רכש המיליארדר הקטארי, השייח' עבדאללה אל־ת'אני, את המועדון הצנוע תמורת 36 מיליון יורו. כבר עם הגעתו מיהר אל־ת'אני, שקשור למשפחת המלוכה של קטאר, להצהיר כי בכוונתו להזרים 100 מיליון יורו ולהפוך את מלאגה למועדון ברמה עולמית.
אלא שהעונה הראשונה של אל־ת'אני לא הלכה לפי התוכניות. הציפיות היו גבוהות וגם מאמן רציני הגיע, אבל המועדון נכשל בהחתמת שחקנים משמעותיים וחצי השנה הראשונה היתה אסון מוחלט. למרות הגב הכלכלי, מלאגה היתה בדרך לליגה השנייה.
חלון ההעברות של חודש ינואר היה ההזדמנות הראשונה של אל־ת'אני להראות שהוא מתכוון לשים את מלוא משקלו על הקבוצה. מנואל פלגריני, לשעבר מאמן ריאל מדריד, הגיע תמורת 2.5 מיליון יורו לעונה. על המגרש — שמות כמו מרטין דמיקליס, אנצו מארסקה וז'וליו באפטיסטה נתנו להרכב את האיכות והניסיון שהיו דרושים לה. הקבוצה התחילה לנצח, ההישארות בליגה הובטחה, התיאבון של הקטארי נפתח. המטרה עכשיו: "להפוך את מלאגה למועדון השלישי בחשיבותו בספרד".
שלב 1 | סגל
השלב הראשון בדרך למטרה הוא בניית סגל שחקנים מעולה. לשם כך שודרג תקציב הקבוצה, שעמד בימי הנשיא הקודם על 25.7 מיליון יורו (השני הכי נמוך בליגה) והפך לתקציב של 75 מיליון יורו — השישי מתוך 20 קבוצות.
באמצעות הכסף הפכה מלאגה מיעד פופולרי עבור תיירים ליעד פופולרי עבור כוכבי כדורגל שמחפשים לשנות אווירה, ובעיקר לשפר את מצב חשבון הבנק שלהם. הגעתו של רוד ואן ניסטלרוי — אחד החלוצים הגדולים בעולם בעשור האחרון — היתה יריית הפתיחה. ההולנדי בן ה־34 נמצא אמנם מעבר לשיאו, ועדיין, זו פעם ראשונה שכוכב בסדר גודל כזה נוחת בלה רוסאלדה.
בעקבותיו הגיע רצף של החתמות — גם של זרים, כמו הצרפתי ג'רמי טולאלאן, וגם של ספרדים משובחים כמו חואקין מוולנסיה; ואם מצרפים לכל אלה את דייגו בונאנוטה, קשרה המבריק של ריבר פלייט שחתם כבר בינואר וצפוי להצטרף בקיץ, נראה שלמלאגה תהיה בשנה הבאה קבוצה מצוינת.
אם בשנה האחרונה שלפני אל־ת'אני הוציאה מלאגה סכום מצחיק של 1.4 מיליון יורו עבור רכש (של שני שחקנים), הרי שמאז תחילת הפגרה שפכה הקבוצה כבר יותר מ־30 מיליון יורו, ועוד היד נטויה. "עם ההחתמות שאנחנו עומדים לעשות, אנחנו צריכים לשאוף לשחק באירופה", סיכם עבדאללה גובן, סגן הנשיא ויד ימינו של אל־ת'אני.
שלב 2 | אצטדיון ביתי
קבוצה גדולה צריכה אצטדיון גדול. כיום משחקת מלאגה בלה רוסאלדה, אצטדיון חביב בעל 29 אלף מושבים, שאליו מגיעים במשחקי הבית בממוצע 26 אלף צופים. לקטארים זה לא מספיק, והם כבר הודיעו החודש כי בקרוב ייבנה בעיר קומפלקס ספורט ענקי: שמונה מגרשי כדורגל, אקדמיה לצעירים, ובעיקר אצטדיון חדיש שיישא, איך לא, את השם "קטאר", ויכיל 65 אלף מושבים.
איך ממלאים מגרש שכזה? גם בהיבט יש למלאגה תוכניות גדולות. כבר עכשיו הגיע המועדון לשיא של 22 אלף מנויים — תוצאה של הרכישות האטרקטיביות והציפיות הגבוהות, ובקבוצה מצפים לעבור בקרוב את ה־25 אלף. עבור מלאגה — עיר של חצי מיליון תושבים, ששוכנת באמצעו של מטרופולין עם מספר תושבים כפול — זו משימה יותר מאפשרית.
שלב 3 | כסף מטלוויזיה
מילא לקנות שחקנים ולבנות אצטדיון, אבל הקטארים לא מהססים להכניס את הראש גם לתוך המחלוקות שמפלגות את הכדורגל הספרדי, ובראשן — חלוקת הכספים מזכויות שידור. "המצב הנוכחי לא טוב כיוון שרק שתי הגדולות נהנות ממנו", הכריז לאחרונה אל־ת'אני. לדבריו, יש ליישם בספרד את השיטה שנהוגה באנגליה, "כיוון שהיא הרבה יותר שוויונית".
המילים האלה, שנבחרו מן הסתם בקפידה, מייצגות את הכוונות הגדולות של אל־ת'אני. הקטארי לא הגיע למאלגה כדי לבנות עוד מועדון בינוני שישחק בשולי אירופה. הוא רוצה לזכות בתארים ולהפוך את הקבוצה שלו לשם דבר לפי המודל של אברמוביץ' בצ'לסי, והוא יודע שכדי להשיג את זה הוא צריך לשבור קודם כל את הדואופול ששולט בכדורגל הספרדי. וכך, כבר השנה היתה מלגה בין הקבוצות שסירבו לחתום על הסכם חלוקת ההכנסות מטלוויזיה, שנועד לשמר את הפער העצום בין שתי הגדולות לבין האחרות.
"היום אנשים מתרגשים לראות את הקלאסיקו", נגע סגן הנשיא בנקודה חשובה, "וכנראה כך יהיה גם בשנה הבאה, אבל בקרוב אנשים יתחילו להשתעמם כי זו הפכה לליגה של שתי קבוצות. במצב כזה שתי הגדולות יפסידו כי כמות הצופים תרד, ליגה אחרת תעלה במקום הספרדית, ושתיהן יקבלו פחות כסף מטלוויזיה. הן חייבות להבין שאם הן לא יחלקו את העוגה, הן לא יאכלו את הקצפת".
שלב 4 | השקעה בקהילה
אל־ת'אני מבין דבר חשוב נוסף — שמלבד ניצחונות, הוא צריך להשיג גם לגיטימציה ולזכות באמון התושבים. לכן חוץ מכסף לקבוצת הכדורגל הבטיח הקטארי להעביר עוד 400 מיליון יורו לפיתוח מארביאה — עיר הנמל שסמוכה למלאגה — במטרה להפוך את אזור החוף הדרום־מזרחי של ספרד למרינה אולטרה־מודרנית בסגנון דובאי.
בנוסף, לפני חודש חתמה מלאגה על הסכם לשיתוף פעולה ארבע שנתי עם אונסק"ו, ארגון החינוך והתרבות של האו"ם. אם זה נשמע לכם מוכר, לא טעיתם. לאל־ת'אני יש מודל ברור להצלחה: ברצלונה מפרסמת זה שנים את Unicef, ארגון האו"ם לעזרה לילדים.
חזרה לימי הביניים: המוסלמים לא הצליחו לכבוש את אירופה. הרי הפירנאים והתארגנות הצבאות הנוצריים עצרו אותם, אבל בספרד הם הצליחו להחזיק כמעט 800 שנה. האם עכשיו, במאלגה שבאנדלוסיה, מתחילה תקופת כיבושים חדשה? התשובות בעונה הבאה.