איך עשויה להיפתר בעיית המיסים של יותם הלפרין?

יותם הלפרין שוקל להישאר באירופה עונה נוספת ולא לחזור השנה למכבי ת"א לאור בעיות מס שצפויות לשחקן אם יחזור השנה. החל משנת 2003 נקבעה בישראל שיטת המיסוי הפרסונאלי, לפיה תושב ישראל יהיה חייב במס על הכנסותיו באשר הן - לכן הכנסותיו של אותו תושב ישראל מפעילות שביצע

שאלת תושבותו של יחיד אינה פשוטה, משום שלפי החוק מוגדר תושב ישראל כמי שמרכז חייו בישראל. התשובה לשאלה היכן נמצא מרכז החיים תלויה, בין השאר, בשקלול מספר פרמטרים (מרכז משפחתי, חברתי וכלכלי של היחיד), כאשר בנוסף קבע המחוקק חזקות כמותיות מבחינת ימי השהייה בישראל.

ערב עזיבת יותם הלפרין ליוון הוא ענה על ההגדרה של תושב ישראל. לאחר מעברו של יותם ליוון עולה השאלה, האם נותקה תושבותו, קרי האם הפסיק הלפרין לענות על ההגדרה של תושב ישראל. זו שאלת "מיליון השקל", שכן באם התשובה לשאלה הינה שלילית והלפרין עדיין ייחשב לתושב ישראל, הרי שקיימת למדינת ישראל זכות מיסוי על הכנסותיו ביוון. שיעור המס המדובר עשוי להגיע עד למדרגה של 45%.

אמנם, על-פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ליוון, זכות המיסוי הראשונית על ההכנסה שהפיק יותם מחוזהו באולימפיאקוס שמורה ליוון. במידה והלפרין ייחשב כתושב ישראל הוא יאלץ להשלים את המס לכדי שיעור המס בישראל, הגבוה משמעותית מאשר ביוון.

לעניין ניתוק התושבות, הוויכוח עם רשויות המס נסוב בעבר בעיקר על שאלת מועד הניתוק, כאשר לגישת רשות המס הניתוק אינו מיידי ועל כן יכול שאם סוף הדרך היא בחזרתו של היחיד לישראל התוצאה תהא שלגישתם לא נותקה התושבות מעולם. אז הוא יצטרך לשלם מס כמו כל תושב ישראל אחר על כל השנים בהן שהה בחו"ל.

כיום, לאור שינוי חקיקה, הבחינה לכאורה קלה יותר ולפיה אם בשנתיים הראשונות לשהותו בחו"ל שהה היחיד יותר מ-183 יום בישראל (בכל שנה) ובשנתיים שלאחר מכן הוכח כי מרכז חייו בחו"ל, לא יחויב היחיד במס בישראל.

ככל הנראה, הלפרין שהה ביוון 3 שנים ועל כן אם יקדים חזרתו השנה הוא מסתכן בכך שרשות המסים תבקש למסותו על הכנסותיו בשלוש השנים האחרונות ביוון, דבר שעלול לעלות לו ביוקר ולשלוח את מכבי בחזרה לחיפוש גארד בשוק השחקנים.

פתח לתקווה עבור הלפרין ומכבי היא העובדה כי קיימים טיעונים נוספים המסתמכים על פסיקה ועל אמנת המס עם יוון.

על אף האמור בחוק הישראלי, יש לבחון את תושבותו של הלפרין בהתאם לאמנה למניעת כפל מס עם יוון. האמנה גוברת על החוק המקומי ולפיה מקום בו יחיד נחשב כתושב של שתי המדינות יש ללכת לכללי "שובר השיוויון" (בדיוק כמו בטניס) ולהכריע בהתאם למבחנים כגון - מקום בית הקבע, מרכז האינטרסים החיוניים שלו (המדינה שאיתה יש יחסים אישיים וכלכליים הדוקים יותר) ועוד מספר מבחנים שונים.

סביר שתוצאת בחינת הכללים דלעיל תוביל למסקנה כי הלפרין הינו תושב יוון מכוח האמנה ועל כן אינו חייב במס בישראל החל מיום עזיבתו - על אף ששהה פחות מארבע שנים מחוץ לישראל.  

לפיכך ניתן להגן על עמדה ולפיה גם חזרה לאחר 3 שנים אינה אמורה לשלול את ניתוק התושבות ממועד העזיבה המקורי, מה שאומר שחזרתו של הלפרין לזרועותיו של שמעון מזרחי יכולה להתרחש כבר השנה.

הכותב הוא רו"ח ועו"ד ושותף בפירמת רואי החשבון Baker Tilly, שם משמש כראש תחום המיסים בפירמה.