האם ההתאחדות לכדורגל מקשיבה ללקוחות שלה?
לכדורגל הישראלי יש מספר בעיות בכדורגל שיכלו להיפתר אילו ההתאחדות היתה מתחשבת באנשים שמעדיפים להתעסק בכדורגל ולא בפוליטיקה
היציע, ארגון האוהדים הישראלי, פרסם דו"ח לגבי שעות המשחקים. הדו"ח המלא נמצא כאן ובו ניתן לראות כי לפי ארגון האוהדים האירופאי (FSE) העובד עם אופ"א ישנם שני תהליכים מנוגדים בסוגיית קביעת השעות וימי המשחקים. מצד אחד ישנן התאחדויות כמו זו של שבדיה הפועלות לקיים את מרבית משחקי הליגות הבכירות ביום ושעה אחידה, מאידך, ישנן לא מעט מדינות בהן שעות וימי המשחקים פזורים.
יחד עם זאת נמצא כי בפרסום לוחות המשחקים מראש, ישראל מדורגת אחרונה באירופה, כשבמדינות רבות (לדוגמה גרמניה,בלגיה,ספרד, צכיה, פולין ופורטוגל) מפורסם לוח המשחקים המלא לכל הפחות כ-14 יום מראש. בישראל, מפרסמים את לוח המשחקים, לעיתים, פחות משבוע לפני קיומם. כלומר, האוהדים הישראלים הם האחרונים לדעת מתי מתקיימים המשחקים.
בארצות נוספות כמו אוקראינה ואוסטריה משך זמן הפרסום מראש עולה ובאנגליה הנחשבת למודל לחיקוי בישראל, לוח השעות והימים המלא מפורסם בתחילת השנה.
בכל מקרה, מרבית חוזי השידור של ליגות הכדורגל הישראלי עומדים בפני סיום בתום עונת המשחקים 2011/2012 (31 במאי 2012) . מזכירות ההתאחדות לכדורגל החליטה על הקדמת היציאה למכרז החדש למכירת זכויות שידור ליגת העל עבור ארבע עונות, מעונת 2012/13 לארבע עונות קדימה. כמו כן, ציינה ההתאחדות כי במכרז החדש :"יינתן דגש רב על איכות השידורים ולא רק על הסכום".
נושא קביעת השעות וימי המשחקים עלה לאחרונה לסדר היום הציבורי בלא מעט ההתאחדויות החברות באופ"א, בשל ההשפעה המכרעת. עם זאת נושא זה לא מקבל חשיבות מספקת בדיונים בהתאחדות לכדורגל, וזה נושא משמעותי לפיתוח תרבות הכדורגל ומסורת המשחק – שהן מקור משמעותי מאוד להכנסות מהמשחק, גם מהטלוויזיה.
בצרפת ואיטליה, למשל, ייקבעו הכנסות מטלוויזיה של קבוצה לפי מספר האוהדים שהיא מביאה למגרשים, מתוך הכרה שקהל ברקע של שידור משחק כדורגל בטלוויזיה, מעלה באופן ניכר את האטרקטיביות של השידור.
"ההתאחדות לכדורגל חרטה על דגלה את עיקרון ה'כדורגל למשפחות'. עם זאת, כיום משחקי ליגת העל והלאומית המקצועניות פזורים על פני 3 ימי משחקים שאינם חופפים (ליגת העל - שבת, ראשון ושני. הליגה הלאומית - שישי,שבת ושני), ואילו שעות המשחקים פזורות ומשתנות על פי הנסיבות ועונות השנה. זו תמונה אשר איננה מעודדת הגעה של משפחות וקהלים חדשים וחוזרים ליציעים", אומר שי גולוב, יו"ר היציע.
המטרה של הדו"ח, בסופו של דבר, היא שבהתאחדות לכדורגל יתחילו לדון במשחק עם הלקוחות העיקריים שלו – האוהדים. משהו שכמעט ולא קרה בשנים האחרונות.
אבי לוזון ואורי שילה - אמורים לשאול את האוהדים והקבוצות צילום: טל שחר
השינוי: מהר מדי, מסוכן מדי
לקראת סוף השבוע החליטו במרכז מכבי לשנות את מבנה הליגות. הוחלט לבטל את הקיזוז, להקטין את הליגות המקצועניות ולהקים מחדש את הליגה הארצית בצורה מצומצמת..
ההצבעה על השינוי תתקיים ב19- ביוני וצפויה לעבור ברוב קולות.
הבעיה בהחלטות הללו, שמשנות את פני המשחק, היא שהן נעשות ללא התחשבות בכלל בקבוצות הקטנות יותר – שאין להן נציגות במרכז מכבי, הפועל או בית"ר.
המשמעות של השינוי היא הקטנת הליגות המקצועיות, אבל בפועל הוא ייצור שלוש ליגות מקצועיות שאינן יכולות להחזיק את עצמן ובמקביל לפגוע בליגות החובבנים – שהן הבסיס לפירמידה.
זאת ועוד, שבעה שבועות לפני תחילת העונה ויותר מחודש וחצי לאחר סיומן של הליגות החובבניות מחליטים בהתאחדות שקבוצות ליגה א' צריכות להילחם לא על ליגה לאומית אלא על מקום בליגה הארצית (השלישית), ללא אפשרות אמיתית לעלות לאחת מהליגות המקצועית.
בנוסף, קבוצות כגון הפועל קטמון ומכבי יפו, שהן תופעות חברתיות וקבוצות אוהדים שצריכות לעבוד קשה כדי לגייס כל פרוטה וכבר חתומות על מחויבויות של מאות אלפי שקלים, נפגעות קשה.
בליגות הנמוכות מתכננים להיאבק נגד ההחלטה של מרכז מכבי – ואף לא לשלם דמי רישום, שמכניסים להתאחדות לפחות חצי מיליון שקל בשנה.
הבעיות רבות והן היו יכולות להיפתר אילו בהתאחדות לכדורגל היו יוצאים מהקופסה של המרכזים הפוליטיים ומתחילים להתחשב באנשים הרבים שדווקא מתעסקים בכדורגל ולא בפוליטיקה.
