איך הופכים כישרון ושקר ל-205 מיליון דולר?

מני רמירז - אחד מגדולי השחקנים בבייסבול אי פעם - פרש. הסיבה לכך: רמירז נתפש משתמש בחומרים אסורים בפעם השנייה, והעונש על כך הוא הרחקה ל-100 משחקים, שזה שני שליש מעונת בייסבול. בגילו ובמעמדו, החליט רמירז הקפריזי לפרוש.

זאת, משום שרמירז הוא גם אחד מאחרוני דור הסטרואידים בבייסבול. שחקנים בעלי כישרון בלתי נשכח, שחטאו בגלל חמדנות ובגלל התחרות העזה, ושיפרו את ביצועיהם בצורה לא חוקית. רוב הזמן הם לא עברו על שום חוק של הליגה. אבל הם שברו את הקוד של המשחק. קוד של צניעות, עבודה קשה, וכבוד אדיר למשחק בו הסטטיסטיקה תמיד נגדך, ולכן בכל פעם שאתה מרגיש שבדיוק הבנת את המשחק הזה, שבדיוק פענחת את המפתח להצלחתו, המשחק ילמד אותך שאתה לא בדיוק מה שחשבת, ובדרך תלמד צניעות מהי שוב ושוב. מני וחבריו, למרות הכישרון האדיר שלהם, נתפסים כמי שחצבו את דרכם אל הכסף הגדול בעזרת רמאות. חד וחלק.

אבל מני, כמו רבים מדור זה, פורש לאחר שלקח הביתה יותר מ-205 מיליון דולר במשכורות - שלישי רק לאלכס רודריגז, עוד אחד שהודה בשימוש בחומרים אסורים, ודרק ג'יטר.

אלכס רודריגז. מעטים מדור הסטרואידים, אם בכלל, יזכו להגיע להיכל התהילה צילום: בלומברג

כל השחקנים שאת הקריירה שלהם הוא עזר לקצר בעזרת הרמאות, שאת הסיכוי שלהם לאליפות הוא גנב, יכולים היום רק לתעב אותו ואת הליגה שהרשתה לרמאות המתמשכת של הסטרואידים להמשיך כי היא ייצרה הרבה הום-ראנים (חבטה עזה שמוציאה את הכדור מחוץ למגרש), ואלה ייצרו בתורם הרבה אוהדים נלהבים, שייצרו בתורם הרבה דולרים לקשישים נלהבים וחמדנים. אבל יש גם עונש. והעונש של דור הסטרואידים הוא במורשת. מעטים מהם, אם בכלל, יזכו להגיע להיכל התהילה - הדרך לשם נמצאת בידי עיתונאי ספורט ששומרים על מורשת הספורט בקנאות, ובידי חברים אחרים מהיכל התהילה, שלא ששים להכליל ביניהם את הרמאים.