שביתה בגלל החוקי הרוסי? לא מוצדקת

בישראל 2011 משתמשים בהפרטה כדי להוריד מהממשלה את האחריות לתקן את המערכות שממומנות על ידי הציבור. הצעת שר"פ (שירות רפואי פרטי) בבתי חולים ציבוריים היא דוגמה לכך.

במקום לתקן מערכת מכווצת של מעט מדי רופאים, מעט מדי מתקנים ויותר מדי חולים – מציעים לרופאים יותר

החוק הרוסי – שמחייב כל קבוצה לשחק עם שני שחקנים ישראלים – הוא סוג של קיצור דרך שכזה. מעיין קיצור דרך של המערכת לא לתקן את עצמה. במקום להכריח את הקבוצות להשקיע יותר בנוער, כלומר קודם כל לשלם שכר נורמלי למאמני נוער, ובמתקנים (דבר שבסופו של דבר יוביל לרמה גבוהה יותר של השחקן הישראלי וכיוצא מכך גם תשלום גבוה ומוצדק יותר עבורו) – החוק הרוסי איפשר למיעוט שחקני כדורסל ישראלים מוגבלים להרוויח שכר מנופח מדי.

ניר אלון, יו"ר איגוד השחקנים, אומר שהוא נלחם לטובת השחקן הישראלי. וזה נכון. לטווח הקצר. זה לא נכון לטווח הארוך. כיום הוא נלחם לטובת המשכורת הלא בריאה של השחקן הישראלי. הוא לא נלחם כדי לשפר אותו, או להבטיח את עתידו. הוא לא נלחם כדי שהשחקן הישראלי יוכל להישאר כמאמן או עסקן איכותי בכדורסל על ידי הכנסת סעיפי השתלמויות וקורסים בחוזים של הישראלים. הוא גם לא נלחם למען יותר השקעות בנוער ופחות בהבאת זרים.

בקיצור, יש לכדורסלנים הישראלים עילות טובות יותר לצאת לשביתה מאשר להבטיח את המשכורת הלא פרופורציונאלית של פורוורד שלא יכול לקחת ריבאונד, סנטר נמוך שלא יודע לקלוע מהעונשין או גארד שלא יודע לקלוע.