כוחה של תדמית

תהליך התמקצעותו של הספורט כלל, בין השאר, הבנה עמוקה ביחס למשקלם של גורמים משלימים,מעבר לכישרון המולד, כתנאי להצלחתם של ספורטאים בזירה התחרותית. כך, למשל, הכושר הגופני, השלווה הנפשית, הנחישות, יכולת העבודה בצוות ומרכיבים נוספים הפכו לחלק משגרת אימוני הספורט, מתוקף יכולתם להעניק לספורטאים כלים להתמודד מול אתגרי העולם התחרותי. המסחור של הספורט אף הכניס למשוואה יסודות נוספים, כמו תקציב ומתקנים, שהגבילו גם הם את יכולתו של אתלט מוכשר מלהפוך לספורטאי מצליח.

לחץ = החמצה

בתוך כל זאת, היכולת המנטלית של ספורטאים זכתה לתשומת לב רבה, הן ברמה הפרקטית והן בעולם המחקרי, בגלל אופיו הייחודי של הספורט. רגעי ההכרעה הרבים המובנים בתוך ענפי הספורט השונים והפופולריות העצומה של הספורט, שמתבטאת בקהלים עצומים שצופים בכל אירוע ובכל מהלך, במגרש ובאמצעי התקשורת, מייצרים לחץ עצום ועומס רב על כתפיהם של הספורטאים הבודדים.

הפסיכולוגיה של הספורט הדגישה את הלחץ, המתח והרגשות, שמאפיינים ספורטאים דרך קבע, כגורמים המשפיעים על תהליכים פיזיולוגיים וקוגניטיביים באופן משמעותי. הציפיות מספורטאים וספורטאיות להצלחה והידיעה כי פעולותיהם נצפות ונבחנות על ידי מאות אלפי אוהדים נרגשים, משפיעות על יכולת הביצוע שלהם במצבים מסוימים, ולעתים אף מובילות לשיתוק.

ברגעי הלחץ, טוענים פסיכולוגים, נוטים ספורטאים להתמקד בתוצאה ובהשלכות פעולותיהם במקום בפעולה עצמה, ובכך רק מגבירים את תחושת הלחץ והאחריות על עצמם. לפיכך, לא מפתיע שמחקרים מצאו שהחמצות הפנדלים, ברגעים מכריעים במשחקי כדורגל, נובעות בעיקרן מכך שהשחקנים בועטים אל מחוץ למסגרת, יותר מששוערים עוצרים את הבעיטות. התמונות של הכדורגלן האיטלקי רוברטו באג'יו מחמיץ פנדל בגמר מונדיאל 1994, או של כוכב הכדורסל לברון ג'יימס זורק "איירבול" מקו העונשין, מוכרות היטב לכל אוהדי הספורט ומלמדות משהו על מסכת הלחצים ומטעני הרגש הכבדים שנמצאים באופן קבוע בעולמם הנפשי של כוכבי הספורט.

נובאק ג'וקוביץ'. הצליח להתגבר על הפחד מנדאל? צילום: MCT

השפעה עקיפה ישירה

אולם, הדוגמאות המוכרות ביחס להשפעות הלחץ על הספורטאים יכולות ללמד גם על תופעה פחות מצוטטת בפסיכולוגיה של הספורט, הנגזרת מהפנמת הציפיות מהיריב. העימות הישיר בין שני ספורטאים או שתי קבוצות מצמיח קרקע פורייה למערכות נפשיות ורגשיות, שמכריעות לעתים את המשחק עוד לפני תחילתו. הערכת כוחו של היריב, והציפייה להתנהגותו בהקשרים מסוימים, מופנמות היטב על ידי ספורטאים ויכולה להשפיע עליהם, עד כדי ביטול עצמי.

בדומה לאפקט הפלסבו, שמעניק לחולים תחושת הקלה, אף שקיבלו רק טיפול דמה, או אפקט נוסיבו ההפוך, שגורם לחולה להידרדר כאשר הוא חושב שהטיפול אמור להזיק לו, כך ההנחה שלספורטאי ישנן סגולות מיוחדות, משפיעה באופן דרמטי על מתחריו. דימוי של שוער שמצטיין בעצירת בעיטות פנדלים, בין אם הדימוי מבוסס על עובדות ובין אם על אמונות, ישפיע על הבועט ויערער את ביטחונו. המחשבה על יכולותיו המנטליות של רפאל נדאל מפחידה את יריביו לא פחות ממכת גב היד שלו, בדיוק כפי שההצלחות של הפועל תל אביב בכדורגל במשחקי גביע המדינה בשנים האחרונות יצרו לה שם של "קבוצת גביע", בלי קשר לסגל השחקנים המתחלף, וודאי ישפיעו גם על יריבותיה.

שחמט. נשים הצהירו כי במשחק מול הגברים (רק לכאורה) הן הרגישו שהשליטה על המשחק היא בידי הגבר ולכן הן נאלצות לנהל סגנון משחק שונה. בפועל, גם במשחק הראשון שיחקו מולן גברים, אך מכיוון שלא ידעו זאת, הרשו לעצמן הנשים לנהל משחק התקפי יותר שהוביל אותן לניצחון צילום: suhtterstock

מי לימד אתכם?

מחקר מעניין במיוחד, שביקש לבחון את הפנמת היכולות של היריב, נערך לא מזמן באיטליה. במסגרת המחקר הוזמנו 42 שחקנים ו־42 שחקניות לאליפות שחמט מקוונת. באמצעות המשחק המקוון יכלו עורכי המחקר לבצע מניפולציות מגוונות, כך שהשחקנים לא יידעו באמת מול מי הם מתמודדים בכל משחק נתון. השחקנים חולקו לזוגות (גבר ואשה בכל זוג) על פי דירוגם המקצועי והישגיהם האישיים וערכו שני משחקים זה מול זה. במשחק הראשון ניתנה לגברים זהות נשית (בעזרת שמות משתמשים מזויפים), כך שהשחקניות היו משוכנעות שהן משחקות מול נשים אחרות. תוצאות המשחקים הצביעו על יכולת זהה כמעט לחלוטין של הנשים והגברים. אולם בסבב המשחקים השני, שבו הוצגו הגברים בזהותם המגדרית האמיתית, הפסידו הנשים כמעט בכל המשחקים. כלומר, נשים שניצחו גברים ללא קושי מיוחד, הפסידו לאותם הגברים בדיוק רק מעצם הידיעה שמולן מתמודד גבר.

המעניין הוא שהנשים עצמן הצהירו כי במשחק מול הגברים (לכאורה רק המשחק השני) הן הרגישו שהשליטה על המשחק היא בידי הגבר ולכן הן נאלצות לנהל סגנון משחק שונה. בפועל, גם במשחק הראשון שיחקו מולן גברים, אך מכיוון שלא ידעו זאת, הרשו לעצמן הנשים לנהל משחק התקפי יותר שהוביל אותן לניצחון.

מלקולם אקס, ממנהיגי המאבק באפליה הגזעית בארצות הברית, היטיב לתאר את תופעת הפנמת הערכים של האחר, כאשר תהה באוזני קהל אפרו־אמריקאי, באחד מנאומיו המרגשים, ושאל: "מי לימד אתכם לשנוא את עצמכם? מי לימד אתכם לשנוא את צבע עורכם ואת מרקם השיער שלכם?". במילים אחרות, העובדה שאנחנו חושבים במונחים סטטיים ומפנימים אותם, מגבילה ולא מאפשרת לנו להשתחרר ולצבור את הביטחון העצמי שלו זקוק כל כך הספורטאי.

הכותב הוא מרצה לתקשורת ומומחה לתקשורת הספורט במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ובאוניברסיטת בר־אילן