מבחן אישיות

בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב - בדומה לקבוצות גדולות אחרות באירופה ובעולם - נופלות שנה אחר שנה בניסיון לזכות בתארים. זאת למרות תקציבים לא קטנים (התקציב של מכבי הוא הגדול ביותר בליגה ושל בית"ר הוא אחד מארבעת הגדולים). למה זה קורה? ז'וזה מוריניו ומאמנים אחרים מצאו נוסחאות לבניית קבוצה מנצחת - ולכן, בדרך כלל, הם גם מנצחים. הנוסחה לקבוצה מנצחת תלוייה בתכונות ובאישיות של ממלאי התפקידים החשובים שעל מגרש הכדורגל.

בכדורגל יש צורך באישיות מסוימת כדי להצליח. זאת ועוד: צריך גם אישיות מסוימת כדי להצליח בתפקיד ספיציפי על המגרש. אז מהן התכונות החשובות ביותר כדי להצליח?

שוער - משוגע או אבא יציב?

על שוערים נוטים לומר שהם "משוגעים", זאת כיוון שאין רבים שמוכנים לשים את גופם בין הכדור לרשת. עם זאת, האם שוער צריך להיות משוגע או דמות יציבה יותר? תשאלו את עצמכם איזה שוער אתם הייתם בוחרים להיות - אדווין ואן דר סאר או רנה היגיטה? איקר קסיאס או פאביין בארתז? "כל אידיוט יכול להתמודד עם משבר - זה חיי היום יום ששוחקים אותך", אמר אנטון צ'כוב. וזה נכון גם לגבי שוערים. כל אידיוט יכול להוציא הצלה או אפילו הצלות גדולות, אבל העבודה האמיתית של שוער היא להעניק ביטחון לשחקני ההגנה שלו לאורך כל המשחק עם החלטות נכונות ושיקול דעת בריא.

שוער גדול צריך להיות בעל תכונות של מנהיג. הוא צריך להיות יציב ובעל מוסר עבודה גבוהה. בגלל האתגרים הפיזיים הגדולים שהוא עומד בפניהם הוא גם צריך להיות בעל גוף גדול. שוער צריך להיות סוג של אבא. אבל לא מטורף.

איקר קסיאס. מי אתם הייתם מעדיפים בקבוצה שלכם - אותו או היגיטה? צילום: איי אף פי

מגנים - מהירות או איזון?

הדבר הכי חשוב למגן זה איזון. הוא צריך למצוא איזונים רבים. בין האינסטיקטים ההתקפיים שלו לאחריות שלו להגנה וכן בינו לבין המגן האחר (אם הוא עולה להתקפה, המגן האחר צריך להישאר בהגנה וכו').  מהירות היא לא הכרח עבור מגן (חאבייר סאנטי מאינטר הוא דוגמה מצוינת לכך שמהירות היא לא חובה), אבל הוא צריך להיות מספיק טכני כדי לסייע בהתקפה ויציב וקשוח מספיק כדי להיות חלק מהקיר ההגנתי של הקבוצה. בכל מקרה, אם השוער הוא אבא - המגן צריך להיות הדוד הכייפי שאפשר לשלוח את הילדים איתו ליום כיף בלונה פארק ולדעת שהם יחזירו בחתיכה אחת.

בלמים - הצמד המוזר

לפחות אחד מהבלמים צריך להיות ה"מלך של הרחבה". מישהו שלא תרצו לפגוש בסמטה חשוכה, חיה מפחידה, משוגע שיעדיף למכור את אמא שלו לפיראטים סומלים לפני שהוא מפסיד בתאקל. הבלם האחר צריך להשלים אותו. להיות "השוטר הטוב" - מישהו יותר רגוע, אך עדיין חזק וקשוח (קשוח יותר "שקט"). הוא צריך להשלים את האנרגיות החייתיות, הלא מלוטשות של חברו הבלם, עם גישה של חיית טרף יעילה. הזוגיות של צמד הבלמים חשובה לא רק להגנה, אלא לכל הקבוצה. צמד הבלמים שהקבוצה סומכת עליו יאפשר לכל קבוצה יותר חופש בהתקפה.

הקשר הדפנסיבי - העוגן שתוקף

באנגלית מכנים את הקשר הדפנסיבי "עוגן" כי הוא זה שמחזיק את הקישור מבלי שייסחף לתוך ים של התקפות. אבל הקשר הדפנסיבי צריך להיות הרבה יותר מזה. הוא צריך להיות הדינמו של הקבוצה, המנוע של הספינה. הוא צריך להיות אנרגטי על המגרש (מחוץ למגרש הוא צריך לחסוך באנרגיות - מייקל אסיין טען פעם שהוא ישן 17 שעות ביממה) ומבחינת האישיות הוא צריך להיות גיבור מעמד הפועלים של הקבוצה. להיות גאה בכך שהוא עושה את העבודה השחורה - תאקלים, חילוץ כדורים, שמירה על השחקנים המוכשרים יותר ממנו. הבונוס מבחינת כל קבוצה זה שיהיה שחקן כזה שיכול לכבוש גם מדי פעם. עדיף מבעיטות מרחוק. עוגן שכובש יכול להוסיף מימד נוסף להתקפה וכמו אינסטלטור טוב - לפתוח סתימות.

אלמוג כהן. גיבור מעמד הפועלים צילום: אי אף פי

הפליימייקר - גאון ההייטק

הפליימייקר, "עושה המשחק", הוא בדרך כלל ה"לב" של התקפת הקבוצה. הוא בעל האחריות להצית את האש בקבוצה. הוא יכול להיות בעל אופי דומה לסולן בלהקה או ילד הניצחון עם סינדרום פיטר פן - אבל הדבר החשוב ביותר מבחינתו זה היכולת ליצור ולהשתמש בדימיון שלו כדי להוביל את הקבוצה לניצחון. כיוון שיצירתיות היא לא משהו שאפשר לרכוש על פי בקשה, הילד או הסולן צריך ספייס (חללים על המגרש ומבחינה נפשית) כדי לחשוב ולייצר. הוא צריך להרגיש רגוע ושאוהבים אותו. הוא צריך להרגיש שיש לו אוטונומיה לכוון את עצמו לאן שהוא רוצה. הוא גאון ההיי טק שצריך את האופן ספייס המגניב (סטייל גוגל) כדי להיות רגוע ומאושר ולייצר דברים מגניבים לטובת הקבוצה.

שחקן הכנף - הגיטריסט של הלהקה

אם הפליימייקר הוא הסולן, שני שחקני הכנף צריכים להיות הבאסיסט והגיטריסט הראשיים. הם גם צריכים להיות יצירתיים ולהרגיש שהם יוצרים משהו, אבל הם יותר כלי מאשר עצמם. הם צריכים שמישהו, הפליימייקר, יפעיל אותם. קשר כנף יכול להיות בעל אישיות של קשר פליימייקר ולתרום רבות לקבוצה - אם הוא יכול לעבוד עם אנשים יצירתיים אחרים. אבל שחקן כנף יכול להיות גם שחקן מהיר שאפקטיבי רק כשהוא מקבל את הכדורים הנכונים בזמן הנכון מחבריו לקבוצה. קשר כנף צריך להיות נפיץ ונחוש - כמו גארת' בייל, לדוגמה. וכמו המגן, הוא צריך להיות מאוזן - יש לו אחריות הגנתית בדרך כלל והוא צריך להיות מודע לשחקן הכנף השני ופעולותיו. בכל מקרה, קשר כנף - מהיר או לא - צריך לחשוב מהר ולפעול מהר. זה כנראה יותר חשוב מהמהירות שלו.

החלוץ - זכר אלפא או שועל בודד?

האישיות של החלוץ הראשי צריכה להיות תלויה במערך. אם זה מערך עם שני חלוצים, הוא צריך לדעת לחיות בזוגיות. אם זה מערך של חלוץ אחד, החלוץ צריך לחשוב יותר כמו זאב בודד. מאמנים רבים רוצים שהחלוץ שלהם יהיה זכר האלפא של השבט - מנהיג הלהקה. לא בטוח שבכדורגל של היום יש מקום לכל כך הרבה צ'יפים על מגרש הכדורגל (הרי יש כבר כמה) אבל בכל מקרה, חלוץ צריך להיות נחוש ואסרטיבי ובעל אגו גדול (כל עוד הוא לא פוגע קשות במרקם הקבוצתי). בכל מקרה, חלוץ צריך רעב מיוחד לשערים. או כפי שאישטוון שאלואי, החלוץ ההונגרי של בית"ר ירושלים, אמר פעם: "חלוץ אמיתי לא מוסר את הכדור ברחבה, גם אם אמא שלו מבקשת".

חאבייר סאנטי מאינטר. לקבוצה היה את כל הרכיבים הנכונים צילום: אי פי אי

אז מה צריך?   

כשמסתכלים על כל הקבוצות המוצלחות אפשר לראות את התמהיל האנושי הזה בכל אחת מהן. ניקח את אינטר, שזכתה באליפות אירופה בעונה שעברה, ותזהו את השוער האחראי (ג'וליו סזאר), הבלמים שמשלימים זה את זה (וולטר סמואל הלוחמני ולוסיו האלגנטי יותר), המגנים המאוזנים (סאנטי ומייקון); הקשר הדפנסיבי חובב העבודה (אסטבן קאמביאסו); הפליימייקר היצירתי (ווסלי סניידר) והחלוץ האגואיסט (סמואל אטו). גם בברצלונה יש שני בלמים שמשלימים זה את זה (ג'רארד פיקה וקרלס פויול); יש את הקשר העובד (בוסקטס) ושני הפליימייקרים (גאוני ההיי-טק צ'אבי ואינייסטה) כמו גם את החלוץ שחושב על השער - דויד ויאה. נוסף להם גם אחד, ליאונל מסי, שמותאם באופן מושלם למכונה.

בכל מקרה, כשקבוצה מפסידה בלי סוף, צריך לראות מי החומר האנושי שיש לה ואיך מפעילים אותו נכון. זה הדבר הראשון שכל מאמן צריך לעשות.