הקבוצות הקטנות הכי גדולות באמריקה

דווקא בעונה שבה מתחדד הטרנד של "מגה קבוצות", שהחל לברון ג'יימס עם מעברו למיאמי, חוות לא מעט קבוצות קטנות עונות נפלאות. יש לזכור כי תמיד היו מגה־קבוצות: היאנקיז בבייסבול העמידו כמה שושלות כאלה. הלייקרס והסלטיקס שלטו ב־NBA, להוציא עשור אחד של הבולס של ג'ורדן. אבל החשש הוא שכעת יהיה קשה לקבוצות משווקים בינוניים וקטנים לשמור על הכישרון שנחוץ כדי לייצר קבוצה מנצחת.

מכיוון שהשינוי הפעם נראה אצל השחקנים: ילדים שחורים פשוט אינם רוצים לשחק בערי שדה לבנות, ומכיוון שהשחורים מהווים את רוב השחקנים בפוטבול ובכדורסל, מדובר באיום של ממש.

אבל נחזור לקבוצות הקטנות. לכל קבוצה קטנה שמצליחה יש שיטה, שבבסיסה אנשים. הנה הקבוצות הקטנות הכי גדולות והכי מבטיחות שתמצאו היום בשלושת הענפים המובילים: פוטבול, בייסבול וכדורסל.

אוקלנד אייז

 

בעיר: 390 אלף תושבים

במטרופולין: כ־3 מיליון תושבים

איך היא עושה את זה? דרך הפילוספיה של מנהל הקבוצה, בילי בין, לניצול כשלי שוק

אוקלנד היא גיבורת הקבוצות הקטנות בזכות הפילוסופיה של מנהל הקבוצה, בילי בין, שהפך לסלבריטיאי בעולם הספורט לאחר שכיכב במרכז הספר "מאניבול". מול אוקלנד נמצאת סן פרנסיסקו העשירה יותר, הגדולה יותר ובה משחקת האלופה, סן פרנסיסקו ג'איאנטס. אבל אוקלנד תעמיד גם השנה קבוצה שעשויה להגיע לפלייאוף, הרבה בזכות מחוז חלש, והרבה פיצ'רים צעירים ומבטיחים. בהתקפה בין עשה את מה שהוא עושה טוב מכולם, שזה לבחור שחקנים טובים שאף אחד אחר לא רוצה לשלם עבורם מכיוון שהם לא מבריקים ונטולי הייפ. וכך, בילי בין מעמיד שוב קבוצה שתגיע לפלייאוף, אם כי סיכוי אמיתי לאליפות אין כאן.

טמפה ביי רייז

ב"עיר": 335 אלף קשישים — זו פלורידה

במטרופולין: כ־2.7 מיליון קשישים

איך היא עושה את זה? בזכות המאמן הטוב ביותר בבייסבול, ג'ו מאדון

גם אחרי שהפכה מבדיחה למועדון עילית, אין קבוצה שאיבדה יותר כוכבים בחורף מטמפה ביי. והיא עדיין מועמדת לפלייאוף. ככה זה כשהמאמן הטוב בבייסבול מחובר למחלקת טיפוח כישרונות מעולה. ביחד,הם מוצאים בכל שנה מחליפים לכוכבים שנלקחים בידי בוסטון, ניו יורק ושאר עשירות חמדניות. אגב, לעתים נדירות השחקנים משחקים שם כמו שהם משחקים תחת מאדון.

טרבור קאהיל מאוקלנד אייז. בהתקפה תמיד תבחר שחקנים טובים שאף אחד אחר לא רוצה לשלם עבורם מכיוון שהם לא מבריקים ונטולי הייפ צילום: MCT

אוקלהומה סיטי ת'אנדר

בעיר: 580 אלף תושבים

במטרופולין: 1.25 מיליון תושבים

איך היא עושה את זה? דרך הדראפט

הקרדיט כאן שייך לסאם פרסטי - המנהל בן ה־35 שהגיע מסאן אנטוניו, שם הוכיח את יכולותיו בדראפט עם הגניבה של טוני פארקר בבחירה ה־28. גם באוקלהומה הוא פירק את הקבוצה מנכסים יקרים - ריי אלן ורשארד לואיס, והלך לעבוד בדראפט. שתי בחירות מעולות שלו ב־2007 וב־2008 — קווין דוראנט וראסל ווסטברוק — הפכו את אוקלהומה לקבוצת פלייאוף. ג'ף גרין, שהגיע מבוסטון שבחרה בו, תמורת ריי אלן, עוד כשהקבוצה היתה בסיאטל, נשלח השנה חזרה לבוסטון עבור הסנטר קנדריק פרקינס, כדי לתת לאוקלהומה את הכוח מתחת לסלים שהיא צריכה. תוסיפו לכך עוד שני שחקנים צעירים ונהדרים, סרג' איבקה האימתני (נבחר במקום ה־24 ב־2008) וג'יימס הארדן (בחירה 3 ב־2009), ויש לכם כאן מתמודדת ראויה על התואר, שכל קבוצה במערב חוששת ממנה. אם לא תהיה שביתה, זו יכולה להיות תחילתה של שושלת מופלאה, שבה כל ליבת הקבוצה הושגה דרך הדראפט.

יוטה ג'אז

בעיר: 186 אלף מורמונים

במטרופולין: 1.1 מיליון תושבים

איך היא עושה את זה? דרך ניהול מבריק ושיטת משחק

אופן חלוקת ההכנסות ב־NBA, עם ההצלחות שייצרו אוהדים מסורים, מקנה לג'אז את היכולת להעמיד תקציבים בשליש העליון של הליגה. יוטה ג'אז היא המועדון הטוב ביותר בליגה, בוודאי ביחס לשוק שלה, וממשיכה להעמיד קבוצות מעולות, אם כי דווקא השנה היא תפספס את הפלייאוף. השנה ניצבה יוטה בפני בעיה חמורה: הקבוצה המבטיחה שלה לא מימשה את הפוטנציאל, משום שדרון וויליאמס, כוכבה השחור, מאס בחיים במדינה הלבנה הזאת, עשה שביתה איטלקית והוציא את החשק לאמן גם למאמן האגדי ג'רי סלואון. פתרון: תמורת העברת האולסטאר לניו ג'רזי הג'אז לקח המנהל קווין אוקונור את הנטס, וכעת לא רק שיש להם חמישייה מצוינת עם שני אולסטארים וחצי (אל ג'פרסון, דווין האריס ופול מילסאפ),יש לה גם סופרסטאר בפוטנציה בדמות דריק פייבורס שמתפתח בקצב שלו על הספסל, וגם בחירות דראפט שצפויות להיות בעשר הראשונות בשנתיים הקרובות. כל אלה מעניקים לקבוצה גמישות כלכלית ועומק אדיר, או במילים אחרות: יכולת לחזור אל הפלייאוף בגדול. ככה מנהלים מועדון.

אוהדי גרין ביי. המועדון היחיד בארה"ב שנמצא בבעלות אוהדיו צילום: רויטרס

גרין ביי פאקרס

בעיר: 100 אלף שמנים זוללי גבינות

במטרופולין: 303 אלף שמנים זוללי גבינות

איך היא עושה את זה: דרך מבנה הבעלות

אלופת ה־NFL הטרייה היא לא רק קבוצה מעיר קטנטונת, היא גם המועדון היחיד בארה"ב שנמצא בבעלות אוהדיו, ולכן את אוהדיה תמצאו בכל אמריקה: היא אהובת כל מי שמעריך שקיפות כלכלית וקשר אמיתי ומוחשי בין אוהד לקבוצה. כמובן, שההצלחה הנוכחית של גרין ביי ממשיכה מסורת ארוכת שנים. אבל עם הקווטררבק הצעיר אארון רודג'רס, ועם אחת הקבוצות הצעירות ביותר בליגה, הפנים של גרין ביי הם פניה של שושלת חדשה. אם רק לא היתה שביתה, כמובן.

פיטסבורג סטילרס

בעיר: 311 אלף תושבים

במטרופולין: 2.3 מיליון תושבים

איך היא עושה את זה: הבעלים הכי טוב בספורט

את התואר של הבעלים הכי טוב קיבלה משפחת רוני מספורטס אילוסטרייטד ב־2009. זו לא רק ההצלחה על המגרש — הקבוצה הנוכחית היא רק אחת בקו של קבוצות מעולות שהעיר הזו מייצרת עבור אוהדיה השרופים. זו גם היכולת ליצור בסיס אוהדים הרבה יותר גדול מהעיר הקטנה וחסרת המשמעות שלה. וזה גם משהו נוסף: כל שחקן יודע שהמועדון הזה יעשה מעל ומעבר עבורו. גם שחקן כמו הכוכב הנוכחי, בן רות'ליסברגר, שמתח את הגבולות עד תום, עם תאונת אופנוע קשה ותקיפת נשים, קיבל אמנם כמה עונשים, אך הוא יודע שהמועדון הזה מאחוריו חרף השגיאות שלו.