מי היא המוליכה המפתיעה בצרפת?

ב־2006 ליל היתה הקבוצה היחידה בליגת האלופות ללא מגרש אימונים או מלתחות מסודרות. הקבוצה סיימה את האימון ושחקניה החליפו בגדים באוהלים. זה לא הפריע לה להעפיל לליגת האלופות ולהשתמש בכסף הגדול שקיבלה מאופ"א כדי להשקיע בתשתיות המועדון - בעיקר באקדמיה. ועכשיו, ליל מובילה את טבלת הליגה הצרפתית ונראית פייבוריטית לזכייה באליפות ראשונה ב־56 שנה. זהו סיפורה.

מדיניות ברורה

הכל מתחיל עם מדיניות נכונה. "המדיניות שלנו ברורה. לשחק עם שחקנים צעירים, כאלו שגדלו במועדון ובאזור ליל, וכשהם עוזבים אחרי שהתבגרו, להכניס שחקנים שהכנו במיוחד למלא את מקומם. זאת הדינמיקה החשובה עבור מועדון שלא יכול לקנות שחקנים במיליונים", אמר ב־2006 המאמן קלוד פואל. העניין הזה לא השתנה. ורודי גארסיה, המאמן הנוכחי, התקבל כמחליפו בעיקר בגלל הבנת המדיניות הזאת, ובזכותה. ובזכות העובדה שהמועדון מגדל שחקנים ואף משחק כדורגל יותר טוב משנה לשנה כבר החלו לכנות את הקבוצה "הבלאוגרנה של הצפון" (הכחולים/אדומים של הצפון), על שם הכינוי המפורסם של ברצלונה.

אמנם ליל עוד רחוקה מלהיות ברצלונה אבל הדרך היא אותה דרך. השקעה בנוער. רכישת שחקנים צעירים ומערכת שעובדת טוב - ולא משנה מי מאמן - עם שני מנהלים, אחד מקצועי ואחד פיננסי. אגב, אחת הדרכים לזהות שמדובר במועדון שעולה למעלה זה להבין שפיני זהבי, הסופר־אייג'נט הישראלי, לא זר למועדון.

בכל מקרה, בניגוד לברצלונה, לליל יש שני בעלים עשיר עשירים. מישל סיידו, מפיק הסרטים המפורסם, הצטרף למועדון כבעל מניות מיעוט ב־2001 ורכש את רוב המניות ב־2004. הוא לא הבעלים היחיד. איזידור פאטרוש, בעלים של רשת קזינו, הוא גם כן אחד מבעלי המניות הגדולים.

התקציבים הגדולים בצרפת

בצרפת מתלהבים

אף שלסיידו ולפאטרוש אין בעיות כספיות, המועדון לא נתמך בהם ומעדיף להיבנות מהכספים שהוא מייצר. בקיץ 2012 אמורה הקבוצה לעבור לאצטדיון חדש - מהאצטדיון העירוני בן 18 אלף המקומות לאצטדיון חדיש בן 50 אלף מקומות. האצטדיון ייבנה בכספי הרשויות וישמש, ככל הנראה, ליורו 2016. הוא יהיה עם גג נפתח (היחיד בצרפת), ובימים גשומים במיוחד (ויש רבים כאלה בצפון צרפת) הוא ייסגר ויהפוך לסוג של אולם בן 36 אלף מקומות. האצטדיון אגב, יכלול 7,000 מקומות לאירוח חברות (מקומות VIP) ויוכל לשמש כאולם להופעות ותצוגות - אולי שווה למי שאחראי על בניית אצטדיונים חדשים בישראל לבדוק מה קורה שם - כי בצרפת מתלהבים. "זה יהיה האצטדיון הראשון באירופה שיהיה כמוהו", אמר פרדריק פאקה, הג'נרל מנג'ר של ליל. "אגב, אני לא חושב שאי פעם עבר מועדון מאצטדיון של 18 אלף ל־50 אלף. זה לא יהיה קל - אבל ברדיוס של 50 ק"מ יש אוכלוסייה של מיליון איש".

בכל מקרה, האצטדיון יגדיל גם את תקציב ליל מכ־60 מיליון יורו לסביבות ה־80 מיליון יורו. מה שעדיין ישאיר אותה עם תקציב רביעי או חמישי בגודלו בצרפת. אבל גודל התקציב לא כל כך משנה כרגע. ההשקעה החשובה ביותר היתה השקעה של יותר מ־20 מיליון יורו בבניית מתקן אימון ראוי וברמה הגבוהה ביותר לקבוצה הבוגרת ולאקדמיה. המקום שבו נמצא המתקן - דומיין דה לושין - היה חווה פעם. "אני זוכר שפעם חיפשנו איפה להתאמן", אמר רודי גארסיה, מאמן הקבוצה ולשעבר שחקנה. "עכשיו המתקנים מצוינים והשאיפות האירופיות של ליל לגיטימיות לחלוטין".

המטרה כעת היא לבנות את המועדון כדי שיתחרה על בסיס קבוע במקום בליגת האלופות או בליגת אירופה. "אנחנו לא נהיה מנצ'סטר יונייטד או ברצלונה כי הן על פלנטה אחרת", אמר פאקה ל"אינדיפנדנט", "אבל המטרות שלנו ריאליסטיות - להיות אחת הקבוצות הצרפתיות ששם, נגדן בליגת האלופות כל שנה - כמו מארסיי, ליון".

אדן האזארד. "הייתי מביא אותו בשנייה" אמר עליו זינאדין זידאן צילום: איי אף פי

ברצלונה של הצפון

כאמור, ליל עוד רחוקה מלהיות ברצלונה אבל המערך שלה - 4-3-3 - דומה ויש לה שחקנים שמעוררים את תיאבון הרכישות של הגדולות באירופה. אדן האזרד, למשל, נחשב לאחד השחקנים הצעירים הטובים באירופה. הבלגי בן ה־20 זוכה להשוואות לליאונל מסי. "אני אקח אותך לריאל מדריד בלי לחשוב שנייה", אמר זינאדין זידאן, שכיום נחשב ליועצו של פלורנטינו פרס.

הוא אמר את זה כשאדן האזרד היה בן 18. מאז הבלגי הצעיר השתפר וכובש שערים מגוונים - כולל פצצות מרחוק. אבל זה לא רק הוא - לקבוצה יש כמה שחקנים צעירים ומנוסים כמו מיקל לאנדרו, שוער נבחרת צרפת ופריז סן ז'רמן לשעבר; ריו מאובה (קשר נבחרת צרפת לשעבר שנולד באוניית מעפילים מאפריקה); אדיל ראמי, בלם נבחרת צרפת; יוהן קאביאה, קשר מרכזי יצירתי; וצמד החלוצים ג'רבינו ומוסה סואו שמשלימים הרכב ראשון משובח. ואולי, בעזרת כספים שצפויים להיכנס ממכירת חלק מהנכסים הללו, ליל תוכל לבנות סגל עמוק יותר. בכל מקרה, העיקרון יישאר אותו עיקרון והמדיניות תישאר אותה מדיניות. המדיניות שהפכה את הקבוצה ללא מגרשי האימונים ועם האוהלים כמלתחות, לקבוצה שעשויה לחגוג בתום השנה אליפות היסטורית.