בגלל יום הזיכרון: האם כדאי למכבי ת"א להעפיל לפיינל פור?

הניצחון הענק בוויטוריה העמיד את מכבי אלקטרה תל אביב בעמדה נהדרת להגיע הרבה יותר רחוק ממה שדמיינה לעצמה בתחילת העונה. שני ניצחונות בית על קבוצה עייפה, פצועה וחסרת מומנטום יפתחו מחדש את הריטואל של "מכבי בפיינל פור", עם כל החגיגיות שמגיעה איתו מהתקשורת והנחיל הצהוב שיסתובב בחוצות העיר האירופית.

רק שמעל כל החגיגיות הזו נמצאת סיטואציה שבלשון המעטה אפשר לכנות אותה ''קשה לפיצוח'', מספיק כדי לתהות אם כאב הראש הזה, עם הסיכונים הנלווים לו, שווים בכלל את ההעפלה החגיגית.

סיטואציה בעייתית

העובדה כי משחק הגמר נופל על ערב יום הזיכרון כבר פורסמה ב־15 ביולי האחרון. "אנחנו פועלים וממשיכים לפעול במרץ כדי לשנות את המועד", נמסר אז ממשרדי מכבי, שבוודאי לא הופתעו מהתאריך — האירוע מתקיים באופן מסורתי בסופ''ש הראשון או השני של חודש מאי. אם היה נקבע שבוע קודם לכן, אגב, הפיינל פור היה נופל על יום השואה.

המודעות לקיום המשחק בתאריך הבעייתי כבר קיימת בארץ מזמן, אבל ההתייחסות לבעייתיות שבמציאת פתרון היא קלילת דעת במקרה הטוב. בציבור ובתקשורת ההנחה היא ש"מכבי ושמעון כבר יסדרו משהו", מבלי לחשוב באמת לעומק. ההיסטוריה, העובדה שכרגע עוד אין פתרון ומבט מפוכח על המצב הקרב ובא מראים שזו גישה קצת נאיבית במקרה הטוב, או עיוורת במקרה השני. פשוט זה בטח לא.

העובדה שנוצרת בעיה אך ורק אם מכבי מעפילה לגמר, דבר שיתברר רק כ־48 שעות לפני קיום המעמד, הופכת את המצב לבעייתי עוד יותר, כי להזיז את המשחק בלי שיש צורך בכך זה חסר טעם, ולנסות למצוא פתרון רק יומיים לפני הטיפ־אוף זה טירוף.

המצב כרגע די ברור: יש משחק גמר בערב יום הזיכרון. אם מכבי תעפיל אליו, יש שלוש אופציות תיאורטיות — ביורוליג לא יתחשבו בסיטואציה וישאירו את המשחק באותו היום ובאותו הזמן. המשחק יועבר ליום אחר, או שהמשחק יוקדם לשעה אחרת באותו היום.

במקרה שהמשחק נשאר בזמן הקבוע, הסיפור די פשוט וחד־משמעי מהצד המכביסטי: מכבי לא תעלה לשחק במקרה הזה. הבעלים, המנהלים וגם מאמנה הצהירו זאת בחודשים האחרונים יותר מפעם אחת בצורה חד־משמעית. באירופה נדהמו לשמוע שקיימת כזו אופציה.

הדרך שבה יום הזיכרון מצוין במדינת ישראל היא מרגשת, מרתקת ואצילה. אבל בסופו של יום, זו דרך ייחודית ולא שגרתית בלשון המעטה, והיא גרמה לכל גורם בכדורסל האירופי ששמע לאחרונה למה מכבי לא תופיע לגמר להיכנס להלם של כמה דקות.

יום הזיכרון. אם היה חג דתי ולא לאומי אולי היו מבינים את מכבי טוב יותר ביורוליג צילום: אלכס קולומויסקי

הפסד או הפסד

אין פה עניין של זלזול בדרכנו לציין את היום, אלא פער תפיסתי. קיים מרחק עצום מההוויה האירופית והאמריקאית של ימי זיכרון בפרט (בארה"ב זהו יום הקניות הכי גדול בשנה), ושגרת חיים שאף פעם לא מופרת ברמה קיצונית כזו בכלל.

באירופה החלו להבין שהאופציה שמכבי תעלה לשחק אכן לא קיימת, רק אחרי שהתברר להם שההפסד (התדמיתי) של מכבי יהיה גדול הרבה יותר מהרווח בעקבות ניצחון בגמר. זה הדבר הכי לא מובן מאליו לאירופי הממוצע, וגם האקלים הפוליטי כרגע באירופה לא בדיוק משחק לצדה של מכבי. כל עוד זה היה תאריך עם משמעות דתית, היה אפשר למצוא הרבה יותר הבנה לסיטואציה. יום בעייתי בגלל משמעות לאומית ישראלית זו כבר סיטואציה שונה, שנשמעת הרבה פחות הגיונית צפונית־מערבית מאיתנו. התפקיד של מכבי היה לדאוג להעביר את המסר הזה ביום שבו פורסם התאריך. במועדון מספרים שהם פעלו בנושא. האם פעלו מספיק? נגלה בקרוב.

בשורה התחתונה, מכבי לא תופיע לגמר. מהן ההשלכות על קבוצה שלא מופיעה למשחק הגמר ובכך מבזה את המעמד והמפעל, גם אם סיבותיה ברמה הלאומית מוצדקות ביותר? נסו לחשוב לבד. אף על פי שבארץ אוהבים לחשוב שבלי מכבי אין פיינל פור, לטענה הזו אין אחיזה במציאות. אף שמכבי קבוצה חשובה מאוד ליורוליג, היא עדיין לא מעל המפעל.

קשה לראות גם סיטואציה שבה המשחק מועבר ליום אחר. הכרטיסים כבר נמכרו במלואם, ואיתם חבילות תיירות. אלפי אנשים הזמינו טיסות ומלונות על פי התאריכים והזמנים שפורסמו, ולקחו ימי חופש מעבודתם בהתאם. תחנות טלוויזיה רכשו זכויות שידור ליום המדובר ופרסומות נמכרו. הודעה בתוך פחות מחודש לפני הטיפ־אוף שצריך לשנות דברים תגרום ליורוליג נזק תדמיתי וכלכלי גדול ביותר. לעשות זאת רק 48 שעות לפני הטיפ־אוף זה בלתי נתפס.

אם המשחק יוקדם בכמה שעות כדי להבטיח שלא תהיה גלישה ליום הזיכרון, הוא צריך לצאת לדרך בסביבות 5 אחה''צ. לשעון ברצלונה תזיזו שעה אחורה. במקרה הזה, הרוב המוחלט של רוכשי הכרטיסים לא נפגעים, אבל אם התכנון היה לשדר את המשחק בפריים טיים של אירופה, אז התוכניות ישתבשו. מה גם שהספונסרים ממש לא יאהבו את הקדמת המשחק - במיוחד טורקיש איירליינס, הספונסרית הראשית של הפיינל פור. במקרה הזה, ייתכן שתחנות מסוימות יחליטו כי עדיף להן לשדר את הפרמיירליג, ואחרות שייתכן שכבר מכרו פרסומות וכיוצ''ב למאורע, ירטנו בעצמן. הן ירטנו, כי בסופו של יום מדובר בכסף, לא מעט כסף.

מישהו יצטרך לשלם את הכסף הזה, מכבי או היורוליג. בכל מקרה, מדובר במכה תדמיתית קשה מאוד, ויהיו הרבה מאוד לכלוכים, התכתבויות והאשמות. ההוצאות על עורכי הדין וייתכן שגם הפיצויים ייפלו על הראש של מכבי, ומכאן גם הכדאיות הכלכלית של ההעפלה לאירוע היא בסימן שאלה גדול.

אודי רקאנטי ושמעון מזרחי. הקבוצה, גם אם תעפיל לגמר הפיינלפור, מתכננת שלא לשחק ביום הזיכרון צילום: איציק בירן

לפני 20 שנה...

כדי לסבר את האוזן עד כמה זה בעייתי להזיז את המשחק בכמה שעות אפשר לחזור להיסטוריה, שכזכור מספרת כי לפני 20 שנה התרחשה סיטואציה דומה. היא היתה דומה אבל בסופו של דבר שונה ביותר. והיא מסבירה עד כמה הסיטואציה כיום לא פשוטה.

כשמכבי המשיכה לשחק אל תוך יום הזיכרון (שעון ישראל), בעוד שלפריז עדיין לא נכנס היום המדובר, אפשר לומר בעדינות שזה לא התקבל בהבנה בציבור הישראלי. אפשר גם לומר שהסטטוס של מכבי כפרה קדושה נגמר באותו היום.

רק שהמצב היה הרבה יותר קל לפתרון בזמנו, ולמרות זאת הפתרון לא נמצא. אי אז נפל יום הזיכרון על ערב חצאי הגמר, שם החשיבות מי תשחק במשחק המוקדם יותר היא משנית. גם אז, כשמארגני הפיינל פור היו פיב''א, ארגון שבו מדברת הפוליטיקה לפני הכל, הצליחה מכבי להקדים את המשחק רק לשעה שהיתה גבולית, ובסופו של דבר מהצד הלא נכון של הגבול.

אם היה אפשר לקיים את המשחק שעה מוקדם יותר, סביר להניח שמכבי ומזרחי של אז היו מעדיפים את האופציה הזו. אפשר להסיק לבד שמכבי נאלצה לקחת סיכון בזמנו, כי גם אז וגם בחצאי הגמר להזיז את המשחק לשעה מוקדמת כל כך זה ממש לא פתרון פשוט.

הפעם מדובר במשחק הגמר, הפעם המארגנים חושבים בצורה כלכלית, הפעם ברור למכבי שפתרון גבולי הוא אסון. אותה מכבי שב־2004 שלחה עורכי דין לברצלונה כדי להראות שאי אפשר להזיז את האירוע מת''א, תצטרך להתעמת עם עורכי הדין של היורוליג שיסבירו את הבעיה בלהקדים את המשחק ל־4 אחה''צ מתוקף כל ההסכמים שכבר נחתמו בנושא.

יכול להיות שבכל רובד, מלבד הספורטיבי, עדיף למכבי להישאר בבית השנה?