הקרב על הכסף (ועוד כמה דברים)

הדמות הכי חשובה כרגע בכדורגל הספרדי היא לא דויד ויאה, שהפך בסוף השבוע לסקורר המוביל בתולדות הנבחרת. גם לא צ'אבי הרננדס, שחגג באותו ערב את משחקו המאה במדי "האדומה". למעשה, הדמות הזו היא בכלל לא כדורגלן כי אם שופטת, ואפילו לא שופטת כדורגל, אלא שופטת בבית המשפט במדריד. היא זו שתכריע מחר האם יתקיים בספרד מחזור הליגה הקרוב - החלטה שצפויה לעצב במידה רבה את המאבק שמתנהל כרגע בליגה הספרדית.  

בחודש שעבר הודיעו 13 קבוצות על דחיית המחזור ה־30 של הליגה, זה שאמור להתקיים ב־2–3 באפריל. הסיבה: היעדר "התקדמות מספקת" במגעים עם הממשלה בשני עניינים: העניין הראשון - חוק ההימורים בספורט שמקודם בימים אלה, ואשר הליגה דורשת שהוא יקנה לה נתח גדול מההכנסות שיתקבלו מן המיסוי על ההימורים. העניין השני והמרכזי - דרישת הקבוצות לבטל את החובה שנהוגה כיום לפי חוק בספרד, ועל פיה בכל מחזור משודר לפחות משחק אחד בשידור ישיר וחינמי.

סיפור פשוט. לכאורה

"אם הממשלה רוצה כדורגל בשידור פתוח, שתתחיל לסבסד את הענף", הבהיר השבוע אנחל טורס, נשיא קבוצת חטאפה, "אנחנו המדינה היחידה באירופה שבה הכדורגל לא זוכה לתמיכת המדינה (לא נכון, בכמה מדינות לא זוכה הכדורגל לתמיכת המדינה - ר"ו). או שכל המשחקים יהיו בפיי־פר־וויו, או שהממשלה תפתח את הכיס. מבחינתו אין דרך אחרת".

גם ההתאחדות התייצבה לימין הקבוצות השובתות וקראה לפוליטיקאים "לנהוג במלוא האחריות לנוכח המצב הכלכלי הכללי, שפוגע באופן קשה גם בהכנסות של המועדונים". מצד הממשל עושים בינתיים שרירים. שר הפנים אלפרדו רובאלקאבה יצא בסוף השבוע נגד אמצעי השביתה: "זו לא צורה. אני בעד לקיים דיאלוג, אבל לא בהפעלת לחץ". השר הממונה על הספורט חיימה ליסבצקי, הדגיש מצדו שאת החוק הקיים אי אפשר לשנות מהיום למחר, וסיכם בציטוט המוזר משהו: "מה שלא יכול לקרות, לא יכול לקרות, וחוץ מזה - זה בלתי אפשרי".

לכאורה הסיפור פשוט: מצד אחד, הקבוצות שרוצות כסף. מצד שני, הממשלה שלא מוכנה לתת אותו. אלא שהמצב בספרד הופך את המאבק למורכב יותר.

בשבוע שעבר הגישו שש קבוצות - שכבר זכו בתקשורת לכינוי ה־G6, על משקל ה־G8 - בקשה לבית המשפט בדרישה שיוציא צו למניעת השביתה ויחייב לקיים את המחזור. לשם כך ביקשה השופטת מנציגי הצדדים - השובתים והמתנגדים - להגיע מחר לדיון כדי לבחון האם יש טעם בערעור. כדי להפגין את נחישותם, פנו נציגי שש המורדות - ויאריאל, ריאל סוסיאדד, אתלטיק בילבאו, סרגוסה, אספניול וסביליה - להתאחדות ולהנהלת הליגה, ודרשו לקבוע שעות למשחקי המחזור ושיבוצים לשופטים.

כריסטיאנו רונלדו. ריאל מדריד וברצלונה מרוויחות יותר מ-100 מיליון יורו יותר מאשר הקבוצות שמרוויחות הכי מעט צילום: רויטרס

אז מה הסיפור של ה־G6? האם הטענות של הקבוצות השובתות מופרכות? ממש לא. ראשית, אף שמדובר באחת הליגות הפופולריות והאטרקטיביות בעולם, לה ליגה מרוויחה מזכויות שידור הרבה פחות ממקבילותיה ביבשת. כיום מחלקת הליגה הספרדית חצי מיליארד יורו בשנה, לעומת 1.18 מיליארד יורו שמקבלות קבוצות הפרמיירליג האנגלית, 911 מיליון יורו בסריה A באיטליה, ו־668 מיליון יורו בליגה של צרפת. למעשה, מבין הגדולות, רק הבונדסליגה הגרמנית מחלקת לקבוצות פחות כסף - 412 מיליון יורו.

שנית, הליגה הספרדית היא הליגה הגדולה היחידה באירופה (וסליחה לקורא אבי לוזון), שמחייבת את הקבוצות בשידורים ישירים ללא תשלום מדי שבוע.

שלישית, גם חבילת המשחקים בספרד זולה יחסית ליבשת: 18 יורו לחודש, לעומת 25 יורו באנגליה ו־29 יורו באיטליה.

קבוצות ה־G6 כמובן מודעות לכל זה. גם הן רוצות מן הסתם יותר כסף מזכויות שידור. אלא שמבחינתן, השביתה הנוכחית והמאבק בממשלה מסיטים את הדיון מהבעיה האמיתית - חלוקת הכספים האנטי־שוויונית בליגה הספרדית.

אף שהליגה הספרדית מחלקת כאמור פחות כסף מליגות חשובות אחרות, שתי הגדולות שלה - ריאל מדריד וברצלונה - הן שתי הקבוצות שמקבלות הכי הרבה כסף ביבשת מזכויות שידור, ובפער עצום מהיריבות שלהן בליגה. בעוד שכל אחת מהן מרוויחה כיום כ־140 מיליון יורו בשנה, קבוצות כמו טנריפה, ספורטינג גיחון, מלאגה או חרס מקבלות 12 מיליון יורו — פער של כמעט 130 מיליון יורו! לשם השוואה, הפער באנגליה בין הראשונה בהכנסות (מנצ'סטר יונייטד) לבין האחרונה (פורטסמות') עומד על כ־23 מיליון יורו, בצרפת 36 מיליון יורו, ובגרמניה 15 מיליון יורו בלבד. ככה, אגב, אפשר לייצר ליגות תחרותיות.

עם נתונים כאלה, מה הפלא שהדומיננטיות של ריאל ובארסה בליגה כל כך מוחצת ורק הולכת וגדלה? איך סיכם זאת נשיא סביליה, חוסה מריה דל נידו, תוך שהוא שולח עקיצה עסיסית בכיוון של החברים ממדריד: "אין ספק שבארסה וריאל יזכו בחמש או בשש האליפויות הבאות. כלומר, יש סיכוי שמדריד תזכה בשנים הקרובות באליפות".

נילמאר מויאריאל. את קבוצת המורדות מובילות סביליה וויאריאל, ויש להן גם הצעה משלהן: 50% מההכנסות יתחלקו שווה בשווה בין כל הקבוצות, 25% יתחלקו לפי כמות הקהל, ו־25% הנותרים יתחלקו לפי המיקום בסוף כל עונה צילום: אי אף פי

בדרך לחלוקה שווה?

חלוקת השלל מהטלוויזיה עומדת זה שנים במרכזו של סכסוך חריף בין המועדונים, כשבשנה האחרונה היה נראה שהקבוצות מגיעות להסדר. לפי התוכנית, ב־2015 תגדל ההכנסה של הליגה מזכויות שידור לסכום של 800–900 מיליון יורו. הכסף יתחלק כך שריאל ובארסה ימשיכו לחלק ביניהן 35% מההכנסות, כלומר 140–158 מיליון יורו; אתלטיקו מדריד וולנסיה יתחלקו ב־11% מההכנסות (44–50 מיליון יורו); ואילו שאר 16 הקבוצות יתחלקו ב־45% הנותרים - מקסימום של 25 מיליון יורו לקבוצה. 9% נוספים ילכו לקבוצות הליגה השנייה, ועוד אחוז לקבוצות שיירדו בסוף כל עונה.

לבארסה ולריאל, כמה לא מפתיע, אין בעיה עם ההסדר. אחרי הכל, הוא לא משנה להן הרבה. גם שתי הבאות אחריהן ומרבית הקבוצות הקטנות לא מתנגדות - אמנם הפער יישאר עצום, אבל לפחות הן ירוויחו יותר מהיום. אבל שבע קבוצות אחרות - ה־G6 המפורסמות ומלאגה - לא מוכנות להמשיך בחלוקה האי־שוויונית הזו, שמשמעותה היא לגזור עליהן עוד שנים ארוכות בלי תארים.

חשוב לציין שלמעט שתי הגדולות - שגם הן, ובעיקר ברצלונה, סובלות מבעיות כלכליות - מרבית קבוצות הליגה מצויות במשבר פיננסי מתמשך וחובות עצומים. חלקן, כמו ולנסיה ומיורקה, היו בשנים האחרונות עלסף פשיטת רגל. 

את קבוצת המורדות מובילות סביליה וויאריאל, ויש להן גם הצעה משלהן: 50% מההכנסות יתחלקו שווה בשווה בין כל הקבוצות, 25% יתחלקו לפי כמות הקהל, ו־25% הנותרים יתחלקו לפי המיקום בסוף כל עונה.

אם לא תהיה התפתחות מפתיעה בשעות הקרובות, תהיה זו שופטת ממדריד שתחליט האם ישחקו בספרד כדורגל. איך סיכם זאת השבוע מאמן ויאריאל חואן קרלוס גארידו: "אנחנו תמיד אומרים שאנחנו הליגה הכי טובה בעולם, אבל עכשיו אנחנו מתנהגים בצורה מגוחכת".