לידיעת שמעון מזרחי: מאמן ללא ניסיון אינו אסון

אוניקאחה מלאגה, אחת הקבוצות הגדולות של הכדורסל הספרדי, הודיעה מוקדם יותר העונה כי צ'וס מתאו הוא המאמן החדש שלה. מלאגה היא חברה קבועה ביורוליג, ובעשור האחרון היתה כמעט תמיד בצמרת הכדורסל הספרדי; מועדון בבעלות של בנק גדול, השופך עליו מיליוני יורו בשנה - כדי להביא אותו לתקציב שמכבי אלקטרה תתקשה להתחרות בו גם בשנים בזבזניות יחסית. קבוצה שכבר יותר מעשור מוכרת בכל עונה מחדש את כל המנויים השנתיים שלה, וכדי לעמוד בביקוש הגדילה את תכולת האולם ליותר מ-10,000 מקומות. שני המאמנים האחרונים של מלאגה היו האיטלקי סרג'יו סקריולו, שמאמן גם את נבחרת ספרד והביא לה מדליית זהב באליפות אירופה, והספרדי אאיטו רנסס, אחד המאמנים המעוטרים בהיסטוריה של הכדורסל הספרדי.

למרות כל כובד המשקל הזה, ממשיך דרכם של אותם מאמנים מהשורה הראשונה הוא מאמן בן 42 שהשורה הכי בולטת ברזומה שלו היא עונת 2006-07 אז אימן את סרגוסה מהליגה השנייה. אחרי חצי שנה הוא פוטר. את דרכו החל כמאמן נערים ונוער בריאל מדריד. לאחר מכן היה עוזר מאמן בקבוצה הראשונה, ומשם עבר לאותה מאלגה - שם שימש עוזר מאמן במשך שנתיים. ב-2006 הגיע כאמור לסרגוסה - וב-2007 מונה לעוזר בקבוצה קטנה בשם פואנלבראדה. בעונה האחרונה בפואנלבראדה, אז טל בורשטיין שיחק בקבוצה, הוא קיבל את המושכות אחרי שהמאמן הראשי פוטר - וחודש לאחר מכן הוחזר לעמדת העוזר. מרשים, הא?

חושבים שבמלאגה השתגעו? בסופו של יום, אפשר להסיר מהם את הכותנת - ולהאשימם במקרה הטוב בחוסר מקוריות. הם בסך הכל צועדים אחרי טרנד בכדורסל הספרדי, שגם חילחל לכדורגל.

שמעון מזרחי ועודד קטש. האם המערכת של מכבי תל אביב תיתן אי פעם את המפתחות למאמן אלמוני? צילום: ראובן שוורץ

פלאסה, טוב יותר ממסינה?

בקיץ 2006 הדהימה ריאל מדריד כשהכריזה כי המאמן הבא שלה יהיה חואן פלאסה. מדובר בשם שמעטים הכירו, מכיוון ששיא הקריירה שלו כמאמן ראשי היה עם קבוצת העתודה של ג'ובנטוט בדלונה. תוסיפו לכך רזומה של כמה עונות בודדות כעוזר מאמן בקבוצה הבוגרת עצמה ואחר כך עונה בריאל מדריד - ועם זה הוא קיבל את הג'וב הכי מלחיץ בליגת הכדורסל הכי קשה ביבשת. התוצאה - אליפות העונה הרגילה בספרד, אליפות ספרד, גמר גביע המלך וזכייה ביול''ב קאפ כבר בעונה הראשונה.

פלאסה היה רחוק מלהיות מאמן מושלם. בארץ הוא זכור אולי כמי שסייע למכבי ת''א להגיע לפיינל פור של 2008 עם צמד טעויות אימון בסוף המשחק במדריד. אבל המציאות היא קצת מעבר לזיכרון ישראלי פרובינציאלי, ועם תוצאות קשה להתווכח - והן מרשימות יותר מאלה של אטורה מסינה, אחד משני המאמנים הכי מוערכים ביבשת, שהחליף את פלאסה ב-2009 ועזב באחרונה את ריאל מדריד ללא הישג משמעותי.

במקביל לו, קצת מזרחה משם, סימונה פיאניג'יאני קיבל לידיים את מונטפסקי סיינה. זו לא ריאל מדריד, אבל בהחלט קבוצה עם רזומה, שם ותקציב מהמרשימים שהיו באירופה בעשור האחרון. גם הוא מעולם לא היה מאמן ראשי, וצמח ממחלקת הנוער עד עמדת העוזר. מאז ועד היום סיינה שולטת באיטליה ברמה מכביסטית, וממשיכה להיות קבוצה מובילה ביורוליג.

פלאזה ופיאניג'יאני היו הראשונים ברשימה של מאמנים חסרי רזומה בעליל, שקיבלו קבוצת גדולות והצליחו יותר ממאמני-על כשלו. ואולם זה לא הסוף - והשם הבא יהיה קצת יותר מוכר, ומענף אחר.

פפ גווארדיולה לא רק מוביל את ברצלונה לתארים אלא הפך אותה למכונת הכדורגל הכי מתקתקה ומטיקי-טקה שראה הכדורגל המודרני כבר הרבה מאד זמן. כשקיבל את אחת מקבוצות הפאר של העולם, לקראת עונת 2008/09, רזומה האימון שלו כלל כמה השתלמויות ותקופה כמאמן קבוצת המשנה של ברצלונה בליגות הנמוכות.

הקונספט זרם גם אל קבוצת הכדורסל של ברצלונה. לאחר שמאמן העל דושקו איבנוביץ', כיום ובעבר המאמן בקאחה לבורל ויטוריה, פוטר באמצע עונת 2007/08. ההערכות עסקו בשמות גדולים שיירשו את הכסא - אך בברצלונה הפתיעו שוב ומינו מישהו מבפנים. צ'אבי פאסקוול אימן בליגות הנמוכות בספרד, לא בהצלחה ענקית, ולאחר מכן היה שנתיים וחצי עוזר מאמן של אותו איבנוביץ'. מאז ועד היום הוא החזיר את ברצלונה למקום הטבעי שלה, ואפילו הוביל אותה לזכייה, שנייה בלבד, ביורוליג. מוקדם יותר העונה קיבל הארכת חוזה לשנתיים.

מצד אחד, קשה להבין איך מועדוני על מגיעים למצב הזה; מאמן צעיר הוא חסר ניסיון, ויש חשש שהכוכבים הגדולים יתייחסו אליו בהתאם. משם הדרך לבלאגן והשלכה לזבל של עשרות מיליוני יורו, אם לא יותר במקרה של הכדורגל, קצרה מאוד.

פיני גרשון. מאמן גדול מושך ביקורת ואש במקרה של כישלון. מאמן צעיר בראש המערכת יזכה יחסית לחסד, ואת רוב האש יספוג מי שמינה אותו צילום: ראובן שוורץ

מי יספוג את האש?

מעבר לכך, מאמנים עם שם גדול מספקים לעתים להנהלה חומת מגן בפני התקשורת והאוהדים. מאמן גדול מושך ביקורת ואש במקרה של כישלון. מאמן צעיר יזכה לתקופת חסד, ואת רוב האש יספוג מי שמינה אותו.

לא צריך להתאמץ הרבה כדי לקבל פרופורציות. דמיינו מה יהיו התגובות אם מכבי תמנה את אבי אבן, עוזר המאמן הצעיר של הקבוצה בשנים האחרונות ואחד ממוחות הכדורסל היותר מוערכים בין בני גילו, למאמן הראשי. לאן יופנו החצים אם המהלך ייכשל? סביר שזה לא יהיה לאותו כיוון בו הופנתה הביקורת כשמכבי איבדה את האליפות בשנה שעברה כאשר פיני גרשון עמד בראש המערכת.

מצד שני, כמעט כל אותן קבוצות שהוזכרו הכריזו על אותו מינוי אחרי שנים ארוכות של כשלונות כשבראש המערך המקצועי עמד מאמן בכיר, בעל מעמד, צ'ק חודשי גבוה ולא פחות חיוני לסיפור - אגו גדול. החשש שלהן מעוד "מאמן על" שעושה הרבה כאבי ראש ומביא מעט הצלחות, הוא ברור. זה בדיוק היה המקרה במלאגה.

הרובד היותר מפתיע הוא הדילוג על מעמד הביניים - אותם מאמנים בעלי ניסיון ואפילו הצלחות, אבל בקבוצות קטנות. קיימת הרי אופציה לקחת מאמן שהצליח - אבל בקטן. ואולם הטרנד הנוכחי מוותר עליה.

הטרנד בז גם לתיאוריה של "אין קיצורי דרך", שלפיה צריך לעבור בכל הרמות, להשתפשף בכל הנקודות ולחטוף את כל הזאפטות לפני שאפשר להצליח בתפקיד מאמן של קבוצה גדולה. מי שפרץ את המחסום הזה בתחילת דרכו הוא המאמן הכי גדול ומעוטר באירופה, ואולי זה שהכי מקצר דרכים לשחקנים שלו - ז'ליקו אוברדוביץ', שמיד אחרי הפרישה ממשחק קיבל את עמדת המאמן בפרטיזן בלגרד וזכה בגביע אירופה באותה שנה. מאז ועד היום הוא לא אימן לשנייה אחת בקבוצה פחות מגדולה. זו לא הנוסחה המנצחת היחידה, כמובן, ויש גם דוגמאות למאמני צמרת שניפקו קבלות,  אבל זה בהחלט טרנד שבינתיים מספק הצלחות.

אותו טרנד, לפחות בכדורסל, אומר שאת בניית הקבוצה מוציאים מהידיים של המאמן ומפקידים בידי אנשי מקצוע. המאמן נשאר עם מה שהוא צריך לעשות - לאמן, ולא פחות חשוב מכך - להיות איש עבודה ובן אדם נעים לסביבת העבודה.

העובדה כי כל אותם מאמנים צעירים עבדו כמה שנים תחת אותה הנהלה בתפקידים שוליים מראה עד כמה ההיכרות האישית חשובה, ושלמדד האופי יש משקל כבד במינוי. עם גיבוי מספיק חזק מההנהלה, שיודעת כי נפילה של המאמן היא יותר מכל נפילה שלה, ניהול נכון ובנייה טובה של הסגל, אפשר להביא תוצאות מצוינות גם עם ''מאמני קט-סל''.

צ'וס מתאו הוא בסך הכל ניסיון של מלאגה לחקות את הגדולות, אבל גם אם ייכשל, קשה להתעלם מהצלחת המאמנים האלמונים בעליל, שמלמדת כי הצלחה עם קבוצת על מצריכה כנראה תכונות שונות ממה שמקובל לחשוב.