אוהדי מכבי תל אביב – סבלנות. בבקשה
מכבי תל אביב זקוקה למערכת שלא תסתמך על אדם אחד. ראשי הקבוצה צריכים לבקש מהאוהדים סבלנות בזמן שהם בונים משהו חדש
אנשים אוהבים להזכיר שמכבי תל אביב היא קבוצה שנבנתה העונה ביותר מ-100 מיליון שקל. עורכי הספורט נהנים לשחק עם המספר הזה בכותרות ובטורים החריפים והמוצדקים נגד זריקת הכסף הזה לשווא.
ארסן ונגר צילום: בלומברג ועכשיו למקום אחר לגמרי אבל קשור. להיות תלוי באיש אחד, מוצלח ככל שיהיה, מעולם לא תרם למועדון כדורגל.
מכבי תל אביב לא נראית כמו קבוצה שנבנתה ב-100 מיליון שקל והיא בטח לא עומדת בציפיות של קבוצה עם תקציב הגדול ב-40 מיליון שקל מזה של הפועל תל אביב וב-65 מיליון שקל מזה של מכבי חיפה.
מוטי איווניר, שהחליף את אבי נמני בינואר, עשה תחילה קולות של מושיע. הקבוצה נראתה טוב יותר וחזרה גם לאסוף נקודות, אבל אז הגיעה הדחה בגביע, הפסד ליגה, תיקו בדקה ה-93 נגד עכו ותבוסה בקריית שמונה, ואיווניר נראה כמו האיש שקיבל את התפקיד בגלל שהיה מכביסט ולא בגלל שהוא מאמן טוב.
השאלה כאן היא לא אם איווניר מאמן טוב או לא טוב. השאלה היא מי בונה את הקבוצה הבאה. כי את הקבוצה הזו בנה אבי נמני כמעט לבדו. לנמני, שמתכוון להיות סוכן שחקנים, לא היה מושג מה הוא עושה כמאמן. אז גם הקבוצה שלו נראית כאילו אין לה מושג מה היא עושה.
לא שצריך עכשיו לחכות עד תום העונה ואז לתת לאיווניר סכום של 100 מיליון שקל להוציא על בניית הקבוצה שלו. נחוצה כאן בנייה מערכתית אמיתית. כזו שתישען על טיפוח נוער, סקאוטינג איכותי, פעולות חכמות בשוק ההעברות ובנייה מחדש שלאתוס מכביסטי ("הצלחה מגיע לפני עבודה רק במילון").
במכבי תל אביב רוצים לעשות את זה. כלומר, הם לפחות מדברים על זה בינם לבין עצמם וגם בפני עיתונאים. אבל דברים כאלה מצריכים זמן, וראשי מכבי תל אביב צריכים לצאת ולהודיע לאוהדים שזה הולך לקחת זמן.
האוהדים צריכים להבין שמשתלם להם לחכות, ועם מאמן מוצלח אפשר לעשות זאת גם במקביל להצלחה של הקבוצה הבוגרת. אבל שוב, אסור שכל העבודה תקום או תיפול על אדם אחד – חזק ככל שיהיה. כדורגל הוא משחק קבוצתי וכך גם ניהול קבוצת כדורגל. צריך הרבה אנשים איכותיים, שמבינים את התחום ויבנו את המכונה הזו כמו שצריך.
מקרה ארסנל: יותר מדי סבלנות
ארסן ונגר צילום: בלומברג
ארסנל, למשל, תולה את תקוותיה על ארסן ונגר. גאון כדורגל שעשה המון עבור המשחק בכלל וארסנל בפרט. תחתיו הפכה הקבוצה למועדון בכיר באירופה. איתו, גם, הקבוצה הפכה לכזו ללא סיכוי לזכות בתואר משמעותי.
לאחר שארסנל עזבה את הייבורי לטובת אצטדיון האמירייטס דרש ונגר סבלנות. והוא קיבל אותה ועדיין נהנה ממנה. הוא החל בניסוי שאפתני של בניית קבוצה צעירה וזולה שתשחק כדורגל מרהיב. הקבוצה שלו תמיד היתה קרובה לזכייה בתואר בחמש השנים האחרונות, אבל תמיד נכשלה, בגלל טעויות שלו בעיקר.
את הטעויות של ונגר אפשר לראות כיוון שבניגוד למועדונים אחרים בגודל של ארסנל, היה לו זמן לבנות את הקבוצה בצלמו. בכל מועדון אחר בסדר גודל של ארסנל לא נמצא את הסבלנות הזאת. אבל גם בארסנל היא מתחילה להיגמר.
אתמול ארסנל הפסידה 2-0 בגביע למנצ'סטר יונייטד מבלי לתת פייט אמיתי. כולם ידעו שזה יקרה – גם בקרב אוהדי ארסנל. זה בגלל שונגר בנה קבוצה ללא עמוד שדרה אנגלי, "סוד ההצלחה" באנגליה. הוא בנה קבוצה שגם האוהד הכי שרוף של ארסנל לא ממש יכול לסמוך עליה. הוא בנה אותה בזול אמנם אבל עשה בהליך הזה טעויות רבות – שאת רובן אפשר לסכם בכך שהוא התעקש לא להקשיב כלל לתבונת הקהל, שהצביעה, בין השאר, על חולשת שחקנים כגון אבו דיאבי ודנילסון ודרשה יותר נוכחות בריטית בסגל.
ספק אם ארסנל תזכה באליפות. אמנם יש לה סיכוי – אבל היה לה הרבה סיכויים והיא תמיד נכשלה ברגעי האמת. שאבייר ריבוואר, הביוגרף הרשמי של ונגר, אמר לאחרונה כי הגיע זמנו לעזוב את ארסנל. "הוא הסיבה לכך שארסנל לא יכולה להתקדם. הוא חייב ללכת" אמר. ייתכן מאוד שהוא צודק.
