צ'לסי + פייר פליי = בעיה

המספרים מדברים בעד עצמם. צ'לסי הכניסה 209.5 מיליון ליש"ט בשנת 2010 (עונת 2009/10). ההוצאות עומדות על 276 מיליון ליש"ט, וההפסד אחרי הפסדים בבורסה ולאחר מס עומד על 70.9 מיליון ליש"ט. וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על התוספות שלא כלולות בדו"ח של 2010, ואלו פרננדו טורס, דויד לואיש, יוסי בניון וראמירש — שיהוו, בערך, תוספת של 36 מיליון ליש"ט לעלויות השנתיות. טורס, למשל, מקבל כ־150 אלף ליש"ט בשבוע (כ־8 מיליון ליש"ט בשנה), ומחלקים את ההוצאה על רכש עליו (50 מיליון ליש"ט) ל־5.5 השנים של החוזה שלו, כך שזה תשלום של כ־9 מיליון ליש"ט.

עם זאת,הדו"חות האחרונים גם לא מספרים על עזיבתם של ריקרדו קרבאליו, מיכאל באלאק, דקו, ג'ו קולי ואחרים - ירידה של כ־23 מיליון ליש"ט מתקציב השכר השנתי. כך שבעצם, עם הוספתם של לואיש, בניון, ראמירש וטורס יש עלייה נטו של 13 מיליון ליש"ט מתקציב השכר האחרון, שכביכול נמחקה ממכירת השחקנים בשווי 13 מיליון ליש"ט. וישנו גם העניין הזה שצ'לסי לא אמורה לזכות באליפות או בגביע העונה (נותר לה רק הצ'מפיונס), כך שזה עוד כמה מיליונים בבונוסים שלא יחולקו השנה. כלומר, בסופו של דבר רכישת השחקנים לא הוסיפה אחוזים רבים מדי לתקציב. אגב, הקבוצה צריכה להחזיר 3.8 מיליון ליש"ט למס הכנסה אם לא יותר, על אי־תשלום מס על זכויות תדמית.

שחקני צ'לסי. תקציב השכר הגבוה באנגליה צילום: איי אף פי

שיווק + הנחות = איזון?

בכל מקרה, עדיין קשה לראות את הקבוצה מגיעה לאיזון תקציבי, : במיוחד כשמדובר בקבוצה שבחמש השנים האחרונות הפסידה יותר מ־60 מיליון ליש"ט (מלבד בשנה אחת, שבה הפסידה "רק" 44 מיליון ליש"ט).

למרות המספרים, בצ'לסי משוכנעים שיעמדו בכל התנאים של הפייר פליי הפיננסי של אופ"א - חוקים שמחייבים את המועדונים לחיות עם תקציב מאוזן.

למה הם כל כך בטוחים? ובכן, אופ"א תאפשר לצ'לסי כמה הנחות. הראשונה היא מחיקת חוזים שנחתמו לפני יולי 2010 בחשבונות. השנייה היא הוצאת ההשקעה בנוער מהתקציב השוטף, שזה בין 10 ל־12 מיליון ליש"ט. לפי הבלוג Swissramble, באופ"א גם לא יחשיבו 9 מיליון ליש"ט מפיחות נכסים ממשיים. לצ'לסי גם ישנם הסכמי חסות טובים יותר העונה מאשר בעונה שעברה.

באוקטובר חתמו על הארכת הסכם חסות לבוש עם אדידס - שתעניק להם 8 מיליון ליש"ט יותר בשנה (מ־12 מיליון ליש"ט ל־20 מיליון ליש"ט). ייתכן שההסכם יהיה גדול עוד יותר (בין 25 ל־30 מיליון ליש"ט), אבל זה תלוי בהצלחות על המגרש, שלא קורות.

צ'לסי גם סיכמה על הארכת הסכם חסות ראשי חדש עם סמסונג (14 מיליון ליש"ט במקום 10 מיליון ליש"ט). זה אומר שההכנסות המסחריות עלו ב־12 מיליון ליש"ט לפחות, שזה לא רע. אבל עדיין לא סוגר את ההפסד של 70 מיליון ליש"ט. נוסיף לכך הסכמי חסות נוספים שחתמו בשווי כולל של 2 מיליון ליש"ט, ועוד טור לאסיה בקיץ הקרוב, וייתכן שהקבוצה תעלה את ההכנסות המסחריות שלה לרמות של 70 מיליון ליש"ט.

אגב, חברות של רומן אברמוביץ' לא יכולות להעניק חסות בשווי 200 מיליון ליש"ט לצ'לסי, והוא או חבריו לא יכולים לשלם 50 מיליון ליש"ט על תאי VIP? זה מכיוון שאופ"א תפעיל פאנל מיוחד שיבדוק את "השווי ההוגן" של כל ההסכמים שיש לקבוצות. כך שבעלים עשיר במיוחד לא יוכל לממן את הפסדי הקבוצה באופן עקיף דרך הסכמי חסות מנופחים. בכל מקרה, כיוון שרומן אברמוביץ' בנה מועדון לילה יוקרתי מתחת לסטמפורד ברידג', ייתכן שיעלו ההכנסות - אם כי לא ידוע כמה המועדון הזה יכול להכניס.

אופציה נוספת שמדברים עליה היא מכירת זכויות שם לאצטדיון סטמפורד ברידג'. חסות שם עשויה להיות שווה עד 10 מיליון ליש"ט בשנה, אבל יש בעיות עם זה. לקרוא לאצטדיון ישן בשם חדש לא מתקבל היטב אצל האוהדים.

בן וולס, האחראי לשיווק של צ'לסי, מחפש את ספונסר השם בעיקר באסיה. אז השם אצטדיון סטמפורד אייראז'יה ברידג', עשוי לקרות. האמת היא שהוא חייב לקרות. צ'לסי חייבת להגדיל את ההכנסות. הקבוצה גם יכולה לעלות את מחירי הכרטיסים... שוב, מהלך לא פופולרי שעשוי לפגוע בהכנסות בטווח הארוך, אבל יכול להניב הכנסה נוספת של 3 מיליון ליש"ט בשנה. ועדיין, משם לא תבוא הישועה. סטמפורד ברידג' (42 אלף מקומות) קטן בהרבה מהאצטדיונים של המתחרות - אולד טראפורד (76 אלף מקומות) והאמירייטס (60 אלף מקומות). ההנחה היא שגם ליברפול תגדיל את אנפילד (או תעבור לאצטדיון אחר) וכך גם מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם. לא נראה שצ'לסי תצליח להגדיל את ההכנסות מימי משחק באופן ניכר ללא שיפוץ מסיבי (בלתי אפשרי) או מעבר לאצטדיון חדש (אין יותר מקומות במערב לונדון שאפשר לבנות בהם אצטדיון). ההכנסות מהטלוויזיה גם לא אמורות להשתנות באופן ניכר- לפחות לא בשנים הקרובות.

פרננדו טורס. אברמוביץ' הביא אותו כדי שיעזור בדחיפה למקום הרביעי צילום: רויטרס

צ'לסי מינוס צ'מפיונס = אסון

כך שההכנסות של הקבוצה מליגת האלופות - בונוסים, כרטיסים וזכויות שידור - הן קריטיות. אם צ'לסי לא תעפיל לליגת האלופות היא עשויה להפסיד יותר מ־40 מיליון ליש"ט הכנסה. וזה מכה קשה לתוכניות של רומן אברמוביץ'. זו כנראה גם הסיבה שהביאו את פרננדו טורס ודויד לואיש ביותר מ־70 מיליון ליש"ט, לתת לקבוצה פוש במאבק על המקום הרביעי שייקח אותה לליגת האלופות. האופציה היחידה האחרת לחזור לליגת האלופות ולא דרך הפרמיירליג היא לזכות בליגת האלופות - ובכושר הנוכחי זה לא נראה אפשרי.

בצ'לסי מודעים לכך שאי־העפלה לליגת האלופות תוביל ל"אסון" - לפי חלק ממקורבי המועדון. "בלתי אפשרי לחשוב על המועדון ללא ליגת האלופות", אמר מרסל דסאיי, בלם הקבוצה לשעבר. גראהם לה סו, מגן הקבוצה לשעבר, אמר כי זה יהיה "אסון" אם צ'לסי לא תצליח להגיע לליגת האלופות. שחקנים של קרלו אנצ'לוטי השתמשו בטרמינולוגיה דומה.

ההנחה היא שרומן אברמוביץ' יוציא כסף גדול בקיץ הנוכחי כדי לחזק את הקבוצה, אבל זה אומר לחתוך בבשר החי של הקבוצה הנוכחית ולזרוק שחקנים ותיקים ויקרים. על פי הדיווחים, דידייה דרוגבה, ניקולאס אנלקה, ג'ון אובי מיקל, יורי ז'ירקוב, פלורן מאלודה ויוסי בניון יועזבו. מי ירכוש אותם? עדיין לא ברור. האם מי שירכוש אותם יוכל להרשות לעצמו את המשכורת שלהם? גם לא ברור. האם קבוצה יכולה להתמודד עם עזיבת שחקנים מסיבית? גם לא ברור. מי יחליף אותם? שחקני אקדמיה של צ'לסי - ג'פרי בורמה, גאייל קאקוטה, ג'וש מקאקרן ועוד. וגם שחקנים צעירים שצ'לסי רוצה כגון ג'ק רודוול מאברטון, דמיטרי פאייט מסט, אטיין, אלכסנדרה פאטו ממילאן ועוד. בנוסף, אברמוביץ' מחפש להרחיב את מערכת מועדוני הטיפוח של צ'לסי באירופה - מה שיאפשר לו לשלוח שחקנים צעירים להתחשל בליגות האירופיות. כבר יש לו את ויטסה שבבעלות חברו מראב ג'ודניאה. והוא גם רוצה לרכוש 30% מיריבת קבוצתו הערב, FC קופנהגן, דרך בנו. לכך נוספו תוכניות להביא מנהל ספורטיבי שיקנה לצ'לסי פילוסופיה התקפית. אגב, ייתכן שאברמוביץ' יצטרך למצוא מאמן. אנצ'לוטי עשוי לעזוב לרומא, שבקרוב תירכש על ידי בעלים חדשים. 

בקיצור, האתגרים המקצועיים והפיננסיים רבים, אבל זה לא משהו שאמור להפחיד את אברמוביץ', לא?