מה שווה יותר - עקרונות או כסף?
מה הקשר בין מועדון חשפנות בהמבורג לדילמה שעומדת בפני כל אוהד כדורגל?
בשבוע שעבר קרה דבר בסנט פאולי, קבוצת התחתית בבונדסליגה שהפכה לתופעת קאלט. ההנהלה החליטה לשנות מדיניות בקשר לפעילות החשפניות במשחקי הקבוצה. כן, שמעתם נכון - פעילות חשפניות במהלך משחקי הקבוצה.
כחלק מהסכם חסות עם מועדון החשפנות המקומי Susi’s סיפקה סנט פאולי ריקודי חשפניות ליושבים ביציעי הכבוד במהלך המשחקים. כיום, לאחר שינוי המדיניות, ריקודי החשפניות יכולים להתבצע רק לפני או אחרי המשחק ולא בזמן המשחק. שערורייה של ממש. יושבי יציע הכבוד משלמים כ-65 אלף יורו לעונה עבור תא צפייה. הם מקבלים במהלך המשחק נקניקיות חמות ובירות קרות על רכבת מיניאטורית שנבנתה מהיציעים הישנים של הקבוצה.
השינויים בתאי הצפייה היוקרתיים לא מתקבלים היטב בקרב רוב האוהדים של הקבוצה. לא בגלל שאיכפת להם ממתי החשפניות יופיעו מול "החתולים השמנים" שיושבים בתאי הצפייה, אלא יותר בגלל שהם חוששים כי המועדון הכניס את עצמו למסילה שמוליכה למסחריות יתר.
4,000 אוהדים הפגינו בשבוע שעבר ליד האצטדיון בגלל התפתחויות כאלה. חלקם כונו "רומנטיקנים סוציאליים". הם מחו גם על כך שההנהלה של המועדון לא מקשיבה להם יותר ולא מעוניינת בדעתם. לאחר שנדחו פניות אישיות לחברי ההנהלה, האוהדים העבירו את המאבק לזירה הפומבית.
הטענה של "הרומנטיקנים" היא שהמועדון נמצא בבעלות אוהדים וצריך לשקף את תרבות הנגד שהם טיפחו, בזכותה הפכה סנט פאולי לתופעת קאלט. ההנהלה טוענת כי אי אפשר לתפקד בימינו ללא כסף בבונדסליגה או בכלל בכדורגל ולכן צריך לוותר על חלק מהעקרונות - כמו ההתנגדות לתאי צפייה ושלטי פרסום - עבור כסף.
זו צומת מרתק עבור המועדון מאזור החלונות האדומים של המבורג. האם המועדון צריך לוותר על חלק מהעקרונות שלו כדי לשרוד בבונדסליגה או לרדת לליגת המשנה אבל לא לאבד את העקרונות שהפכו אותו למועדון שאפילו בישראל כותבים עליו?
זו כמובן דילמה שכמעט כל אוהד מתלבט בה לאורך השנים. גם כאן בישראל. זה קורה כעת לאוהדי הפועל תל אביב, שמשתפים פעולה עם האוהדים של סנט פאולי כבר מספר שנים. מצד אחד, אלי טביב יכול להביא כסף. מצד שני, הוא מייצג כל כך הרבה דברים שאינם הפועל תל אביב. גם אוהדי מכבי נתניה מקווים שיצחק תשובה יבוא להציל את קבוצתם מבינוניות אבל זה אומר שהזדמנות הפז שניכרת בפניהם - להשתלט על המועדון ולהיות חלק מניהולו, תעלם. בהפועל ידונו על העניין בקרוב מאחר שמאיר שמיר עושה קולות של חזרה לניהול המועדון.
ונחזור לסנט פאולי. בסופו של דבר, ההנהלה והאוהדים יצטרכו להגיע לפשרה. בדרך כלל זה מגיע לפשרה בכדורגל הגרמני כי הוא בבעלות האוהדים. בישראל, לעומת זאת, המצב לא כזה. הכדורגל הישראלי הופרד מהאוהדים שהפכו לצופים פאסיביים. הם לא יודעים מתי הקבוצה שלהם משחקת עד כמה ימים לפני שזה קורה, הם לא יודעים מה המצב הכלכלי של הקבוצה שלהם והרשויות לא טורחות להבהיר להם את התמונה, הם לא יודעים מה הקבוצה שלהם עושה עם הכסף שהם מכניסים לה. הם אפילו לא יודעים מה החזון של ההנהלה בהרבה מקרים. הקבוצה אולי שלהם. אולי הם משקיעים בה את כל האנרגיות הרגשיות שלהם, אולי כל המצב רוח שלהם מושפע מהתוצאה של הקבוצה שלהם בסוף השבוע (או יום ראשון, או יום שני); אולי ואולי ואולי - אבל בסופו של דבר הקבוצה שלהם כלל לא שלהם.