הכתם על החולצה
על הדשא הכל מתקתק כמו שצריך, אבל מאז שברצלונה הודיעה על הסכם החסות ההיסטורי עם קרן קטאר, עוברים חודשיים מאוד לא קלים על החולצה הכי אטרקטיבית בכדורגל
כמה קל היה לאהוב את ברצלונה. עם המחויבות המסורתית לכדורגל התקפי, השחקנים האלגנטיים, ההצלחות, העיר היפהפייה — עם כל אלה היה גם הדבר הנוסף הזה, החולצה הנקייה יחסית ממפרסם ראשי מסחרי — משהו שהוכיח לנו שבארסה היא לא כמו כל האחרות, היא מיוחדת.
אלא שלפני חודש וחצי גילינו שגם בארסה הולכת עם מי שמשלם הכי הרבה. הנהלת המועדון חתמה עם קרן קטאר על הסכם החסות הגדול בעולם הכדורגל — 165 מיליון יורו לחמש שנים — מה שהפך את חולצת הבלאוגראנה לחולצה היקרה בעולם, אבל לנקייה הרבה פחות.
קשרים אפלים
יוסוף אל־קרדאווי מעולם לא שיחק כדורגל. את ילדותו בכפר במצרים בילה קרוב יותר לספרי הקוראן. מספרים שבגיל תשע כבר ידע לשנן בעל פה את הספר הקדוש למוסלמים. כיום אל־קרדאווי נחשב לפוסק ההלכה החשוב ביותר בעולם האסלאם. בקרב מיליוני תומכיו, רבים רואים בו איש דת מתון, בין השאר בגלל גישתו הליברלית באופן יחסי לנשים. רבים אחרים רואים בו קיצוני מסוכן בגלל הצהרותיו האנטישמיות, תמיכתו בפיגועי התאבדות וקריאותיו להוצאה להורג של הומואים. אל־קרדאווי, שמקורב לתנועת האחים המוסלמים, עומד גם בראש "קואליציית הצדקה" — ארגון התומך בתנועת החמאס, אשר הוצא בישראל ובארה"ב מחוץ לחוק. האיש הזה קשור לאחד ממועדוני הכדורגל החשובים בעולם.
הגרסה הרשמית של הקרן היא שפעילותה מתרכזת בפרויקטים בתחומי החינוך, המדע והטכנולוגיה. ואכן, אתר האינטרנט של הקטארים נראה כמו פרסומת לפארק משחקים לילדים. אולם ישנו גם צד אחד: רבים טוענים שהקרן תומכת ישירות באותה "קואליציית צדקה", ואף שהקרן עצמה לא הוכרזה כארגון תומך טרור, לכל הפחות קשריה עם אל־קרדאווי גלויים וידועים: הפקולטה ללימודים אסלאמיים, שפועלת במסגרת הקרן, מציעה מדי שנה מלגות לימוד במימונו של האיש.
מעבר לכך, הקרן הוקמה על ידי האמיר חאמד בן ח'ליפה, שליטה של קטאר — מדינה שאוסרת על קיום מפלגות או בחירות, לא מקיימת שוויון בין נשים וגברים, ושרמת חירויות הפרט בה שואפת לאפס. לא בדיוק המותג שצריך להופיע על חולצות של מיליוני ילדים ברחבי העולם.
פפ גווארדיולה. הצעה מגונה בשווי 25 מיליון יורו בשנה צילום: אי פי איי
"ערכים דומים"
בעקבות הביקורות הרבות על ההסכם, הודה סגן נשיא המועדון לענייני כספים, חבייר פאוס, שבקטאר קיים אמנם שלטון מונרכי, אבל לדבריו "גמיש וסובלני". גם נשיא בארסה סנדרו רוסל לא נשמע מוטרד, והדגיש כי "לא מדובר בחברה מסחרית". הוא הוסיף כי קרן קטאר מסמלת ערכים "דומים לאלה של בארסה".
לכאורה, אפשר להבין את רוסל, שצריך להתמודד בימים אלה עם חוב של כ־450 מיליון יורו, וההסכם חסר התקדים אמור לעזור בצמצומו. אף שהלוגו של הקרן יופיע על החולצות של בארסה רק מיולי הקרוב, החודש כבר התקבל במועדון תשלום ראשון, בסך 15 מיליון יורו, וכבר בקרוב נוכל לראות את הלוקו של קרן קטאר ברחבי הקאמפ נואו, ובהמשך גם על בגדי האימון של השחקנים, אוטובוס הקבוצה וכו'. "מבחינה כלכלית זו הצלחה עצומה עבורנו", סיכם רוסל.
המאבק של רוסל בחובות הענק לא מסתיים בהסכם של קבוצת הכדורגל עם הקטארים, והשבוע פורסם כי הנשיא מבקש למצוא ספונסר גדול עבור שאר מחלקות הספורט של המועדון. זאת בניגוד למצב הנוכחי, שבמסגרתו לכל ענף יש ספונסר נפרד וקטן. המהלך אמור להקל גם על הכדורגל, שתומך כלכלית בשאר הענפים בסכום שהגיע בעונה האחרונה ל־43.5 מיליון יורו.
גם בקרן מבינים שלמרות הסכום העצום הם עשו עסקה מעולה, ובאתר שלהם נכתב: "בארסה היא הארגון האידיאלי כדי לעזור לנו ליצור בעולם מודעות לערכים ולמטרות של הקרן". במקביל, לאחרונה קיבלו הקטארים את חותמת הלגיטימיות האולטימטיבית — ככל שבחירה על ידי גוף מושחת כמו פיפ"א יכולה להיחשב לכזו — ונבחרו לארח את המונדיאל שיתקיים ב־2022. בקיצור, עבור הנהלת בארסה, כמו גם עבור ספ בלאטר, כמה מיליונים הופכים את קטאר למקום פורח יותר.
סנדרו רוסל עם יו"ר קרן קטאר. יש לזכור שההסכם מהווה פחות מ־10% מתקציב המועדון — 428 מיליון יורו ב־2010 — ואין ספק שלו רצתה, יכלה בארסה להשיג הסכמי חסות מעולים עם גופים שלא מקושרים לטרור צילום: רויטרס
הקטארים רוצים את פפ
תומך נוסף בהסכם החסות הוא מאמן הקבוצה פפ גוארדיולה, שסיים את קריירת המשחק שלו בקבוצת אל־אהלי הקטארית והיה בין התומכים בהבאת המונדיאל למדינה. לפי דיווח בעיתונות הספרדית, המאמן המצליח קיבל לאחרונה הצעה לעזוב את בארסה ולהכין את נבחרת קטאר לאליפות העולם. לפי הדיווח, הקטארים הציעו לו חוזה לעשר שנים תמורת כ־25 מיליון יורו לשנה (!).
ההגינות מחייבת לומר שישנה צביעות מסוימת בחלק מהטענות נגד הקטארים. אחרי הכל, הם עושים מה שהמערב לימד אותם שנים — קונים הכל בכסף. בנוסף, ברור שחלק מהכעס בספרד על ההסכם קשור לניכור ולחשש אירופאים מפני כל מה שהוא זר ועוד מוסלמי. ולמרות כל זה, יש לזכור שההסכם מהווה פחות מ־10% מתקציב המועדון — 428 מיליון יורו ב־2010 — ואין ספק שלו רצתה, יכלה בארסה להשיג הסכמי חסות מעולים עם גופים שלא מקושרים לטרור. ואולי, למרות הקושי הכלכלי, ההנהלה היתה צריכה להמשיך ולהימנע מכל ספונסרשיפ שהוא, או כמו שאמר יוהן קרויף בהתייחס לחולצה הנקייה מפרסום: "לייחודיות הזו, שמאחדת את כל מה שהמועדון הזה מייצג, אין מחיר".
לא רק קרויף מתנגד. גם ביוניצ"ף — קרן האו"ם למען ילדים — מוטרדים מההסכם, שמשמעותו היא שהלוגו של הארגון, שעד עכשיו כיכב בחלק הקדמי של החולצה, יעבור בקרוב לגב או יוקטן ויישאר על חזה השחקנים. עם זאת, באופ"א לא מסכימים שבמשחקי הצ'מפיונס ליג יופיע על גבי החולצות לוגו נוסף לזה של הספונסר הראשי, מה שעלול לדחוק את יוניצ"ף לגמרי החוצה. בארגון מתנחמים לפחות בעובדה שהם ימשיכו להופיע על מיליוני חולצות ברחבי העולם ולקבל מבארסה 1.5 מיליון יורו בשנה.
תשעה פסים
גם בכך לא נגמרות התלאות של החולצה. לאחרונה נחשף בספרד העיצוב שגיבשו בנייקי עבור תלבושת המועדון לעונה הבאה, עם חולצה שכוללת תשעה פסים אדומים דקים, במקום שניים בלבד בעיצוב הנוכחי. נייקי כבר הודיעה שהיא מתכוננת לייצר בשלב הראשון 2 מיליון רפליקות, אבל חלק מהאוהדים זועמים על השינוי. "מה שנייקי מתכננת הוא פיגוע נגד העיצוב ונגד ההיסטוריה של בארסה", כתב העיתונאי הקטלוני צ'בייר בוש, "עלינו להגיד לא לפיג'מת החורף המפוספסת".
גם החולצה השנייה של המועדון, שבשנים האחרונות הפכה למופע זרחני בצבעי צהוב ואפרסק, תעבור שינוי ותהיה, לראשונה בתולדות המועדון — שחורה. בנייקי מצפים שהצבע הסולידי יעזור למכירות.
ומה חושבים הבעלים האמיתיים של בארסה — האוהדים — על כל השינויים האלה? סקרים שערכו עיתוני הספורט בקטלוניה הצביעו על תיקו עם יתרון קל לתומכים בהסכם עם קרן קטאר. עם זאת, שלטים שהונפו בשבועות האחרונים בקאמפ נואו וקבוצות שנפתחו בפייסבוק כנגד השותפות, מראים שלא כולם שלמים עם המהלך. גם החילופים התדירים בעיצוב החולצה, שגורמים לאוהדים להוציא עשרות יורו מדי שנה, עולים להם על העצבים. "משהו נראה לא בסדר בעסקה הזו", ציין אוהד. "החולצה תמיד היתה נקייה. עכשיו הם יהפכו אותה למכונית פורמולה 1 — והכל בשביל הכסף".
