מפלצות הרייטינג

במהלך העונה החולפתירדנו לא מעט על ה־NFL בתור מופע של נכים שבקושי שורדים להגיע עד לפלייאוף. כתבנו גם על כך שבשולי האימפריה הסדקים נראים בבירור: ירידה קלה נוספת בממוצע הצופים בליגה. קבוצות קטנות סובלות מיציעים ריקים ומהחשכות משחקים לשווקים מקומיים. ואולם מבחינת דרמה, אין שום ליגה בעולם שיכולה לספק פלייאוף כזה - הכל פתוח לחלוטין, ובכל סיבוב יש הפתעות שמשאירות את הלסת פעורה ואת השיניים, עם פירורי הנאצ'וס, חשופות לכל זבוב באזור.

שתי הפייבוריטיות הגדולות, ניו אינגלנד ואטלנטה, בחוץ. האלופה ניו אורלינס גם היא בחוץ. פילדלפיה עם מייקל ויק שהיללנו כאן בתום ובהערצה? בחוץ. בגמר ה־AFC תמצאו את פיטסבורג סטילרס מול ניו יורק ג'טס. ובגמר ה־NFC גרין ביי פאקרס מול שיקגו ברס. אבל למרות כל ההפתעות, עדיין שני דברים ברורים: יהיה אלים, ויהיה קר מאוד.

קליי מת'יוס. מוביל את ההגנה של הפאקרס צילום: רויטרס

מלכת הדרמה

גרין ביי, בהיותה הקבוצה המקצוענית היחידה באמריקה שנמצאת בבעלות האוהדים, היא כמובן יקירת המדור, אבל דווקא שיקגו היא דוגמה טובה לכך שליגת הפוטבול תמיד מעניינת. מאז שהפסידה בסופרבול ב־2006 היא הלכה ודעכה, עד שבשלוש השנים האחרונות כלל לא הגיעה לפלייאוף. זה לא שבזמן הזה היא קפאה על שמריה - זה פשוט לא ספורט שאפשר לנוח בו. אבל דברים לא הסתדרו. ואז, ב־2009, היא עשתה את אחד הטריידים הגדולים בהיסטוריה של המועדון כששלחה את הקוורטרבק קייל אורטון, שתי בחירות דראפט בסיבוב הראשון (מוצר נחשק במיוחד) ובחירה בסיבוב השלישי, תמורת הקוורטרבק של דנבר, ג'יי קאטלר, ובחירה בסיבוב החמישי. במילים אחרות: היא הימרה על קאטלר בתור האיש שלה. אבל אחרי עונה נוספת ללא פלייאוף החתימה הקבוצה, שמתגאה בהגנת הברזל שלה, את גורו ההתקפה מייק מארץ בפברואר האחרון, כדי להחיות את הצד הזה של הקבוצה. מיד לאחר מכן, ב־5 במרץ 2010, היום הראשון להחתמות האביב, היא החתימה שלושה כוכבים - שחקן ההגנה בעל השם המושלם ג'וליוס פפרס, הטייט אנד (שחקן התקפה שיכול לחסום וגם לתפוס) ברנדון מנומלוואנה, ונושא הכדור צ'סטר טיילור. באותו יום היא התחייבה ליותר מ־100 מיליון דולר על שלושה שחקנים, וענתה לציפיות האוהדים לעשות את הצעד הנוסף.

יחדיו, התקפת הקבוצה עדיין מוקמה רק במקום ה־21 מתוך 32 בליגה. אבל זה הספיק בשילוב ההגנה הרצחנית, הרביעית בליגה באיכותה, שלא מאפשרת כלל לרוץ מולה. קאטלר התעלה במשחק הפלייאוף הבודד עד כה, בניצחון של סיאטל, והתוצאה: גמר המזרח. בכמה ענפי ספורט אתם מכירים קבוצת מרכז טבלה בעלת התקפה חלשה שיכולה להגיע עד לחצי הגמר בשנה העוקבת?

ואם כבר הגנה, אז המשפט הידוע שהתקפה מנצחת משחקים, אבל הגנה זוכה באליפויות, נכון כפליים השנה. אמנם על כל אחת מארבע הקבוצות מפקח קוורטרבק מצוין. ושלושה מתוך הארבעה גם חתמו חוזים מפנקים במיוחד (סאנצ'ז מהג'טס עדיין נמצא בחוזה הרוקי שלו, שמתנה חלק גדול מהכסף בהישגים). אבל הכסף האמיתי מגיע להגנות. פיטסבורג היא בעלת ההגנה הטובה ביותר, גרין ביי - השנייה. במקום הרביעי תמצאו את שיקגו, כאמור, וניו יורק ג'טס - במקום השישי. בהתקפה, מבין הרביעייה, רק גרין ביי הגיעה לעשירייה הראשונה בליגה (מקום 10). כך שעם כל הכבוד לקוורטרבקים המצוינים והעשירים שתמצאו, שוב ברור מה יותר חשוב.

סיונה פוחה מניו יורק ג'טס. שני משחקים לסופרבול צילום: איי פי

מכונת הרייטינג

מבחינת הטלוויזיה, הליגה סיימה עונה חלומית נוספת, כאשר כל רשתות השידור הראו עלייה במספר הצופים שבין 1.9% (ESPN) ל־12.5% (NBC). לא רק איכות הליגה עומדת מאחורי המספרים - גם שיבוץ נכון של משחקים. הווארד כץ, סגן נשיא הליגה לשידור ולתקשורת, הוא המוח שיודע בדיוק איזה משחק לשים בכל יום. נכון שהליגה הזאת מאפשרת לו מבחר רב, שכן בליגה הספרדית הוא היה מתקשה להביא רייטינג זהב במשחק בין אוססונה לבין חטאפה. אבל גם כך, להגדיל את הרייטינג שנתיים ברציפות בסביבת התקשורת שבה כל הערוצים מאבדים רייטינג כל הזמן - זה דבר לא פשוט.

הסוד של כץ הוא היגיון בריא, שמציב מפגשים בין יריבות מאותו מחוז בשבוע הראשון והאחרון לעונה, וגם תוכנה שפותחה ועוזרת לנבא מה יביא רייטינג. היעילות שלה? בין אמצע נובמבר לאמצע דצמבר, שידורי "מאנדיי נייט פוטבול", מותג השידור החשוב באמריקה, נפלו על חמישה משחקים מתוך שישה שהיו חד־צדדיים, עם תבוסות בהפרש ממוצע של 30 נקודות. ובכל זאת, הרייטינג של ESPN נותר חזק. הסוד של התוכנה הוא לא לנבא משחקים צמודים, אלא ללהק משחקים שמלכתחילה מושכים את הקהל, עוד לפני שריקת הפתיחה. וזה מסביר כל סנט מ־4 מיליארד הדולר שמזרימות רשתות השידור לליגה בכל שנה, מה שמתורגם לרווח ממוצע של 33 מיליון דולר לכל קבוצה.

נקניקייה אחרונה לקינוח

אגב, נראה שפוטבול פוצע לא רק את השחקנים בענף - גם את הצופים. הליינאפ הטלוויזיוני שידר שש שעות פוטבול יומיים ברציפות, שזה אומר שכשליש מהאמריקאים, שממילא לא סובלים מתפריט מאוזן או בריא במיוחד, נהנו בסוף השבוע מתפריט מחריד של נאצ'וס וביף ג'רקי, או מהתפריט הבריא לא פחות של כנפיים, פיצה ונקניקיות. וכל זה כמובן לצד גלוני הבירה שהשמנים מעבר לאטלנטי צורכים, ולפני קינוח של קפה ועוגיות מפוצצות בסוכר. נשמע טעים? הנה מגיעים חצאי הגמר, נראה כמה מהם ישרדו אותם.