מועדון גדול צריך מקצוענים. לא גיבור

תופעת אבי נמני אמנם לא חלפה אבל היא הגיעה לסיום מסוים. התופעה די מדהימה. שחקן אחד, מוכשר אך לא כישרון יוצא דופן ברמות עולמיות, הצליח להשתלט על אחד המועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי. מועדון שהיה הגדול ביותר לפני ההשתלטות העוינת שלו עליו.

זו אקסיומה בישראל: בינוניות מוזיקלית מתורגמת להצלחה מסחרית. אבל זה לא אמור להיות בקבוצת כדורגל. בטח שלא במועדון שחרת על דגלו את המצוינות ואת העבודה הקשה. אבל נמני עשה זאת. הוא השיג הצלחה מסחרית אף שלא עשה שום דבר בקריירת המשחק שלו שהצדיק הערצה כזאת עיוורת של האוהדים. היו שחקנים טובים ממנו במכבי תל אביב. היו שחקנים שהביאו למועדון הרבה יותר תארים. היו שחקנים שלצדם יכלו לצמוח שחקנים צעירים.

כמאמן, למרות כישלונות חוזרים ונשנים עם התקציבים הגדולים בליגה, הוא נשאר בתפקידו - וזכה לאהדה בעיקר מהעיתונאים. אפילו חלק גדול מהאוהדים כבר קרא לפיטוריו. כמובן שאת ההישג העיקרי שלו - להישאר בתפקיד - אפשר לזקוף לכישוריו הפוליטיים, ההגעה לאירועי האוהדים, הטלפונים לעיתונאים, הטלת האחריות והרפש על האחרים כשהיה צריך. הוא היה הכל חוץ מאיש מקצוע שיכול להוביל קבוצה.

מה שמדהים זה שהעיתונאים עוד היו בהלם מהפיטורים של מאמן שהוביל קבוצה שנבנתה ביותר מ־100 מיליון שקל למקום השלישי בליגה עלובה במיוחד ללא ניצחון על היריבות העיקריות לתואר, ללא דרך ברורה וללא תקווה. לא רק במשך השנה הזאת - במשך כל השנים שנמני כסמל, מנג'ר ומאמן שלט במועדון בדרכים כאלו ואחרות.

אבי נמני. הערצה עיוורת שלא קשורה לכדורגל צילום: ראובן שוורץ

איש ללא אויבים

אבל מספיק עם נמני. מחליפו מוטי איווניר הוא אחד הנדירים בספורט הישראלי: איש ללא אויבים של ממש. להיות בכדורגל הישראלי הרבה שנים ולא לצבור אויבים זה משימה בלתי אפשרית כמעט. אבל איווניר הצליח לעשות זאת. אולי בגלל שאימן בעיקר בקבוצות קטנות, אולי בגלל שהפרשנות שלו מאוזנת ולא מתלהמת כמו של חבריו למקצוע, אולי בגלל שהוא פשוט אדם נחמד. ואולי בגלל שהוא גם פוליטיקאי מוכשר. את התפקיד של מאמן מכבי תל אביב הוא קיבל בזכות עבודת לובינג של חברים טובים, מכביסטים גאים כגון בוני גינצבורג ששוחחו עם מיצ'ל גולדהאר.

קורות החיים של המתחרה שלו על התפקיד רוני לוי מרשימים הרבה יותר, ועל פניו לוי ראוי יותר לאמן קבוצה בסדר גודל של מכבי תל אביב מאשר מוטי איווניר, שהחל את קריירת האימון שלו לפני כ־13 שנה בקבוצות כגון בית"ר באר שבע, מכבי נתניה הפועל כפר סבא ונצרת עילית. לוי הוביל את מכבי חיפה לשלוש אליפויות רצופות, ואף שנכשל בשאר התפקידים שמילא (כמאמן מכבי פתח תקווה וכמאמן אוניראה אורזיצ'ני הרומנית), הוא איש בעל תוכנית מוכחת וניסיון בזכייה בתארים.

איווניר זכה בתפקיד בעיקר בזכות לחיצה על נקודת "המכביזם". הוא דיבר עם מיטשל גולדהאר על מורשת והנצחת אבי כהן ז"ל. הוא ידע שמה שהיה חשוב עבור גולדהאר זה מינוי סמל מכביסטי שורשי שירכך את העזיבה של אבי נמני. עם הקלף הזה הוא שיחק ועל הקלף הזה הוא יישפט. איווניר יצטרך להראות ערכים מכביסטיים אמיתיים לאוהדי הקבוצה. במובן הזה הבנייה שלו בקבוצות הקטנות והנבחרות הצעירות מתאימה יותר לסלוגן במגרש האימונים הישן של מכבי ("המקום היחיד שבו הצלחה מגיעה לפני עבודה הוא המילון") מאשר השליטה הבלעדית של אבי "השחקן המוכשר עם הקריירה המפוספסת והמאמן והמנג'ר הגרוע" נמני.

בכל מקרה, אין ספק שמוטי איווניר ראוי יותר לאימון קבוצה מנמני, אבל בשביל להקים מועדון כדורגל גדול לא צריך רק מאמן. מועדון כדורגל גדול חשוב מדי מכדי שהכל יהיה מונח על כתפיו של איש אחד. ישנן כמה דוגמאות באירופה לבניית קבוצה, ובאף אחד מהם אין רק איש אחד שעשה את העבודה. גולדהאר צריך לקחת את זה בחשבון אם הוא כן בהכרזותיו שהוא מעוניין להישאר כבעלים של מכבי לטווח הארוך.

מוטי איווניר. איש ללא אויבים של ממש צילום: ראובן שוורץ

פצצת אנרגיה צהובה

שווה ללמוד מהסיפור של ויאריאל שמתחיל ב־1997, אז פרננדו רואיג, שעשה את כספו מעסקי הקרמיקה, רכש את רוב מניות המועדון, שלא היתה לו אישיות או היסטוריה, או ניסיון בליגה הראשונה - סתם מועדון, מעיר בת פחות מ־47 אלף תושבים. היו צריכים כסף בשביל הרמת המועדון למצבו הנוכחי. רואיג רכש 70 אלף דונם מהעירייה ולאורך כמה שנים השקיע כ־42 מיליון יורו בבניית אקדמיה למועדון עם מגורים לשחקנים הצעירים. ההשקעה המסיבית הביאה לכך שלוויאריאל יש כיום יותר נציגים בנבחרות ספרד הצעירות מאשר לכל הקבוצות הספרדיות מלבד ברצלונה וריאל מדריד.

בנוסף, ה"קנטארה" (המחצבה) של המועדון - כלומר מחלקת הנוער שלו - ייצרה 50 שחקנים שמשחקים בשתי הליגות הבכירות של ספרד. כל הקבוצות של המועדון משחקות באותה השיטה כי לפי בנו של רואיג, פרננדו אלפונסו, "פילוסופיית משחק דומה לכל המועדון מאפשרת לכולם לחשוב באותה צורה - למצוא את אותו סוג של שחקנים. כמו ברצלונה. רק שברצלונה גדולה מאיתנו בהרבה ולכן הפוטנציאל שלה גדול יותר".

במקביל השקיע המועדון במערכת סקאוטינג מתוחכמת בעיקר בשוק הדרום האמריקאי - כדי להשיג יתרון ושם של קבוצה המטפחת ומשמשת קרש קפיצה לשחקנים דרום אמריקאים. המועדון פיתח אתוס ודרך עבודה שמאפשרים לו, למרות שינויים פרסונליים רבים, להישאר תחרותי ברמה הגבוהה. המערכת הזו של ויאריאל, שכבר כונתה "אורגנית", מאפשרת למועדון לשחק כדורגל טוב, להיות מאוזן מבחינה תקציבית וגם להוות תחרות לקבוצות בעלות תקציבים הרבה יותר גדולים - בספרד ובליגת האלופות.

מיץ' גולדהאר משקיע גם כן סכומים נכבדים במכבי תל אביב, אך שוב, מרבית ההשקעה שלו הולכת לקבוצה הבוגרת - השקעה שגם אליפות והשתתפות בליגת האלופות לא יחזירו אותה, ודאי שלא בקצב הנוכחי שבו מכבי תל אביב מפסידה נקודות. בתל אביב יש פי שמונה יותר תושבים מבוויאריאל. אפשר, בעזרת השקעה נכונה ועם מחשבה לטווח הארוך, להפוך קבוצה כמו מכבי תל אביב לקבוצה גדולה - גם בסטנדרטים אירופיים.

שחקני ויאריאל. גולדהאר צריך להתחיל להשקיע כמו ויאריאל ופחות כמו גאידמק צילום: רויטרס

צוות מקצועי אמיתי

בשביל שזה יקרה צריך צוות מקצועי אמיתי שיקבל החלטות מקצועיות לטובת המועדון בטווח הארוך. ההחלטות הללו לא צריכות להתקבל על ידי המאמן שצריך לדאוג לניצחון במשחק הבא אלא על ידי צוות מקצועי רציני שקיבל את המנדט לבנות מועדון לאורך שנים. בליון, למשל, מקבלים את ההחלטות החשובות ביותר בשוק העברות - כלומר הרכישה בסכומים הגדולים – לאחר דיון בין כל גורמי המועדון. זאת מתוך הנחה אסור להשאיר זאת בידי אדם אחד. כי זה פותח את האפשרות לשחיתות (סוכנים מעבירים סכומים גדולים למאמנים כדי שייקחו את השחקנים שלהם) וגם מגביר את הסיכוי לטעות.

ליון, קבוצה שהיא סיפור הבנייה מכלום של מועדון ענק הגדול ביותר בעשורים האחרונים, החלה כחזון עסקי של מישל אולאס, הנשיא. על החזון המקצועי אחראי איש מקצוע מנוסה, ברנר לאקום, שהוא חבר של גיורא שפיגל. לאקום אחראי על בניית המועדון בעוד שהמאמן אחראי בעיקר לקבוצה הבוגרת.

כל מועדון זקוק לדמות מקצועית חזקה שתעבוד במועדון במשך שנים רבות ושהאינטרס של המועדון יעמוד בראש מעייניו בכל מהלך. תקראו לזה "ג'נרל מנג'ר", "ספורטינג דירקטור", "מנהל טכני" - בכל ארגון ספורט צריך איש שיתווה את הדרך המקצועית לאורך שנים. גיורא שפיגל, חניך של המנג'ר האגדי של מכבי ג'רי בית הלוי, פנוי. אגב, לאקום, חבר שלו, הוא בעל מספיק ניסיון והוא, בהרבה מובנים, אחד האחראים לבניית המערך המקצועי הטוב בישראל - של מכבי חיפה.