לחסל את פיפ"א

ספ בלאטר, נשיא פיפ"א, אמר בשבוע שעבר שבכדורגל משחקים יותר מדי. זה יוצר מצב של קונפליקט בין הנבחרות וההתאחדויות, ופוגע בהכנות לקראת אירועים כמו המונדיאל. "ליגות יותר מדי ארוכות", התלונן בלאטר באתר פיפ"א, היכן שלבטח נשאל שאלות קשות ונוקבות. "ישנן יותר מדי קבוצות וישנם יותר מדי משחקים. זה יוצר קונפליקט בין האינטרסים של הנבחרות הלאומיות והמועדונים, שחלקם מתלוננים כי השחקנים שלהם חוזרים פצועים ממשימות של הנבחרת הלאומית".

לבלאטר ישנה היכולת המדהימה והייחודית להגיד משהו נכון בגלל כל הסיבות הלא נכונות. נכון, ישנם יותר מדי משחקים ויותר מדי תחרותיות - בליגות המקומיות וגם בכדורגל הבינלאומי. הליגות המקומיות צריכות להיות קצרות יותר בגלל סיבות מקצועיות (השחקנים משחקים יותר מדי משחקים), סיבות תפעוליות (ישנם יותר מדי משחקים לארגן ולוח השנה של הכדורגל דחוס במיוחד), וסיבות כלכליות (הרי ב־NFL, ליגת הפוטבול של אמריקה, הבינו ש"פחות זה יותר", משחקים בה 16 משחקי ליגה רגילה ועוד פלייאוף, והיא מרוויחה הכי הרבה כסף בעולם).

בכל מקרה, בלאטר צודק. הכדורגל צריך עונה קצרה יותר וליגה קטנה יותר (מה שאומר שתהיה איכות גבוהה יותר בכל קבוצה בליגות העליונות). אבל בלאטר - שראה את משחקי המונדיאל נהפכיםלג'אנק פוד של כדורגל, כיוון שאי אפשר להחדיר איכות גבוהה לקבוצות שבקושי משחקות זו עם זו - צריך להבין שמה שצריך לשנות זה את הכדורגל הבינלאומי, כדורגל הנבחרות.

קודם כל, המשחקים הבינלאומיים (משחקי ידידות או משחקים תחרותיים, מוקדמות או טורנירים) לא צריכים להיות מפוזרים לאורך כל עונת הכדורגל. יש לשחק אותם בחודש או בחודשיים מרוכזים שיוקדשו כולם להם. יהיה בזה הרבה מאוד היגיון כלכלי וארגוני, וזה יקטין את הכעס המוצדק של המועדונים ששחקן שלהם נעדר שלושה חודשים מהעונה בגלל איזה משחק ידידות סתמי ששיחק עבור הנבחרת שלו. בלאטר, יש לציין, צריך גם לזכור שהמועדונים משלמים את המחיה של הכדורגלנים ולא הנבחרות - כך שצריך להתפשר לכיוונם ולא להפך. אז איך חותכים את מספר המשחקים הבינלאומיים? אולי על ידי מחיקת המשחקים של הנבחרות מול קבוצות עלובות כמו סן מרינו וליכטנשטיין? אולי צריך למנוע מנבחרות גדולות משחקים נגד נבחרות קטנות בהרבה (משחקים שלרוב מסתיימים בתבוסה) על ידי מוקדמות נוספות לנבחרות הקטנות?

ספ בלאטר ומוחמד בין חמאם. חיזק את עמדתו בעולם הערבי צילום: איי אף פי

פוליטיקאים לטובת הכדורגל?

אבל זה משהו שבפיפ"א, גוף פוליטי ולא מקצועי, לא יעשו. למה? כיוון שאנשים כמו בלאטר (כלומר פוליטיקאים) שואבים את הכוח שלהם ממדינות קטנות, שנותנות להם את הצבעותיהן עבור כל מיני הבטחות שבכלל לא קשורות לכדורגל או לאיכות הכדורגל. בלאטר בנה את ההון הפוליטי שלו בכדורגל העולמי על ידי הבטחות למדינות הקטנות וחסרות המשמעות בכדורגל העולמי. הוא צבע את ההבטחות הללו יפה בצבע ה"להפיץ את המשחק לשווקים החדשים", אבל בסופו של דבר העניק כוח וכסף לאנשים מושחתים כמו ג'ק וורנר, שניצחו עבורו את ההחלטות החשובות ביותר שהובאו להצבעה בפיפ"א.

זה קרה שוב בסוף השבוע, כאשר "בן טיפוחיו", הנסיך הירדני עלי בן אל־חוסיין, נבחר לוועד הפועל של פיפ"א ולא סגן הנשיא הקוריאני ויריבו של בלאטר, צ'ונג מונג ג'ון (עסקן כדורגל שהפיח חיים בכדורגל הקוריאני, יש לציין). ההדחה של מונג ג'ון, האיש הבכיר ביונדאי, הספונסרית של פיפ"א, קשורה בהחלטה שלו להודיע על כך שהוא יעמוד בבחירות לנשיאות פיפ"א מול בלאטר. הודעה שהוא נסוג ממנה. יונדאי, כנראה, לא תמשיך כספונסרית של פיפ"א.

בכל מקרה, הנסיך של ירדן הולך להיות חבר הוועד הפועל הצעיר ביותר - בן 35 - אף שלא רשם שום הישגים מיוחדים מלבד פציעתם של 250 אוהדים ירדנים והשתקת הביקורות נגדו כיו"ר התאחדות הכדורגל הירדנית. זה קרה לפני שלושה חודשים, ולא שמעתם על זה מפני שגם עיתונאים שניסו לדווח או לצלם את האירועים ספגו מכות. על העניין דווח בעיקר בבלוג של אנדרו ג'נינגס, העיתונאי החוקר המצוין והנמסיס של בלאטר (ww.transparencyinsport.org). עלי נבחר, כביכול, כי היה מעוניין לקדם את "השקיפות" בכדורגל העולמי - משהו שספ בלאטר ציין שהוא מעוניין לקדם דרך ועדה מיוחדת שהוא יעמוד בראשה. זה לא יקרה. למה? בסוף השבוע החליטה פיפ"א למשוך את ההצעה שהעניקה לפרדריק לורד, לשעבר חוקר באינטרפול, לעמוד בוועדת האנטי־שחיתות שהיא רוצה להקים. לורד כבר עזב את תפקידו באינטרפול וחיפש בית בציריך, ואז פיפ"א החליטה לא למנות איש רציני כל כך לוועדה. כעת היא לא מחפשת מועמד אחר. העיקר שבלאטר אמר ש"הוועדה תחזק את האמינות ותעניק לנו תדמית חדשה של שקיפות". אגב, גנתר הירש, יו"ר וועדת האתיקה, גם כן פרש אמש מתפקידו בגלל ש"פיפ"א לא מראה עניין אמיתית בלנקות אספקטים מהארגון".

הנסיך עלי. נבחר לוועד הפועל כדי לחזק את כוחו של בלאטר בקרב עשרות המדינות הערביות הקטנות צילום: רויטרס

בקיצור, משחק מכור

בלאטר (74), הרבה בזכות הענקת המונדיאל של 2022 לקטאר ועכשיו גם בזכות בחירתו של עלי, הצליח להבטיח את האהדה של העולם הערבי ובכך גם את המשך דרכו כנשיא פיפ"א. "אפשר להודיע ש־25 האנשים שהצביעו עבור הנסיך עלי יצביעו עבור בלאטר בקונגרס פיפ"א, שבו יבחרו נשיא", אמר יו"ר התאחדות הכדורגל של כווית אחמד אל־פאחד על סאבאה.

עם התמיכה של עשרות המדינות הערביות הקטנות ותמיכתן של עשרות המדינות הקטנות בקאריביים, בלאטר בעצם מבטיח לעצמו את הנשיאות מאחר שלכל מדינה, קטנה ככל שתהיה, יש קול שווה לכל מדינה, גדולה ככל שתהיה. את הכדורגל זה לא מקדם לשום מקום. אגב, גם יפן איבדה את המקום שלה בוועד הפועל לאחר פרישתו של ג'ונגי אוגורה והחלפתו במנהל פרננדו מסרי לנקה. כך קרה ששתי המדינות המתקדמות ביותר בכדורגל האסייתי לא מיוצגות במקום הכי משפיע על הכדורגל העולמי. אגב, בלאטר טוען שרק "קנאה" מונעת מאנשים לפרגן לפיפ"א, והיא הגורם העיקרי לכל פרסום השערוריות.

בקיצור, פוליטיקה בהכרח פוגעת באיכות הטורנירים הגדולים. זה קרה גם לליגת האלופות כאשר מישל פלאטיני, עם רטוריקת "הכדורגל שייך לכולם" שלו, הכניס דרך פלייאוף מיוחד אלופות ממדינות כדורגל נחותות לטורניר שבו אמורות לשחק הקבוצות הטובות ביותר. זה הוביל לדילול הכדורגל האיכותי והמקצוענות של ליגת האלופות, לטובת הבטחת מקומו של פלאטיני לנשיא.

הפתרון? לנטוש

הפתרון? מצוי רק אצל ההתאחדויות והקבוצות הגדולות שיכולות להפעיל מספיק לחץ כדי לקפל את הארגונים הפוליטיים.אולי הנס, יו"ר באיירן מינכן, אמר בראיון ש"זה הזמן עבור ההתאחדויות החזקות כמו גרמניה, אנגליה, ספרד וצרפת לנקות את פיפ"א". זה סקנדל איך שהדברים מנוהלים בפיפ"א, אפשר להצליח שם רק אם אתה משלם מתחת לשולחן".

אם ההתאחדויות שמנהלות את הנבחרות הגדולות בעולם - כולל ההתאחדויות של יפן וקוריאה המאוכזבות - יחליטו שהן לא מתחרות במונדיאל של פיפ"א ומקימות טורניר נפרד - זה ישנה דברים. כך גם באופ"א. אם ריאל מדריד וחברותיה למועדון המועדונים הגדולים יחליטו שנמאס להן להתחרות עם ז'ילנה, הפועל תל אביב וקבוצות עלובות אחרות, הן יאמרו שהן פותחות ליגה משלהן ואף אחד לא ירצה לראות את ליגת האלופות יותר.

בקיצור, צריך להתנתק מפיפ"א ואולי גם מאופ"א - לטובת המשחק.