ספורטאים מצדיקים הקלות במס
מחקר חדש מגלה ששיעורי המס חשובים לשחקנים, מניעים אותם לעבור קבוצות ואף משפיעים על ביצועי הקבוצות. ארצות הברית יכולה ללמוד מלברון ג'יימס וכריסטיאנו רונלדו משהו
אם לכלכלה האמריקאית יש החלטה לשנה החדשה, היא צריכה להיות להפוך להיות יותר כמו לברון ג'יימס – כלומר לרדוף אחר ההצלחה ולא להסתפק במקום השני.
ג'יימס להזכירכם, זינק מהקליבלנד קאבלירס, קבוצה שאכזבה באופן כרוני, במדינה בעלת אקלים עסקי עוין ומיסים גבוהים, לטובת המיאמי היט, קבוצה שזכתה בעבר באליפות וממוקמת במדינה בעלת אחד משיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר ומיסים נמוכים.
מחקר חדש של ענף ספורט שאינו כדורסל מציע כמה תובנות לגבי הסיבות למעבר של שחקנים והעדפות שלהם. הנריק קלבן, קמיל לנדיס ועמנואל סאז בחנו את המעברים והביצועים של שחקני כדורגל מובילים ב-14 מדינות לאורך עשורים, ובמקביל עקבו אחר מדיניות המיסים והמשכורות. הם מצאו ששיעורי המס חשובים לשחקנים, ומניעים אותם לעבור קבוצות ואף משפיעים על ביצועי הקבוצות.
קשה להעריך את כוח ההנעה היחסי של גורם המס. אולי ג'יימס שבר את ליבה של קליבלנד מכיוון שבפלורידה אין מס הכנסה, בעוד שנטל המס באוהיו הוא גבוה מדי. אך ייתכן שג'יימס עזב את הקאבלירס לטובת ההיט מכיוון שהוא ידע שעליו לחבור לדווין וויד וכריס בוש כדי לזכות באליפות. ויכול להיות שהוא בכלל העדיף את החורפים במחוז דייד.
חוק בוסמן הקפיץ את מדרגת המס של הכדורגלנים
הערך במחקר של קלבן-לנדיס-סאז הוא שהמחברים התאמצו לבודד את משתנה המס. מחקר הכדורגל שלהם החל בתחילת שנות ה-80, כשרק שחקן אחד מתוך עשרה שיחק במדינה זרה. היו שתי סיבות לטרנד ההישארות בבית: חוקים שהגבילו את מספר השחקנים הזרים לשלושה בהרכב, והוטל על הקבוצות תשלום נוסף עבור שחקנים מחוץ לחוזה, כך שהעברות הפכו להיות עסק יקר.
אולם ב-1995 בית המשפט האירופי לצדק פרסם פסק דין, המוכר כיום בשם חוק בוסמן, שאסר על האיסורים הללו. שחקני הכדורגל האירופיים הפכו להיות סוכנים חופשיים. רוב השחקנים הבכירים מרוויחים מספיק כדי להיכלל במדרגת המס הגבוהה ביותר של רוב המדינות האירופיות.
ב-2002 בלגיה השיקה תוכנית מס מועדפת כדי למשוך זרים. ב-2004 ספרד השיקה את חוק בקהאם, על שמו של כוכב העל דיוויד בקהאם, שהיה אחד הראשונים לנצל אותו. החוק חל על אותם שחקנים שהיגרו לספרד לאחר האחד בינואר, 2004. מעמד המהגרים שהתאים למדרגת המס הגבוהה היה זכאי לשיעור מס של 24%, הרבה מתחת לשיעור של 45% שחל על האזרחים המקומיים, בחמש השנים שלאחר המעבר רק אותם עובדים שלא היו אזרחי מס בספרד היו זכאים להטבה.
בקהאם לא היה מקרה מבודד.כריסטיאנו רונלדו מפורטוגל עבר ממנצ'סטר יונייטד למדריד ב-2009, לאחר ששיעור המס העליון בבריטניה עלה ל-50% מ-40%.
שחקנים שמסיבה זו או אחרת לא היו זכאים להקלות המס עברו פחות, וסיפקו סוג אחד של בקרה לניסוי. איטליה, שלא סיפקה פיתויים מקבילים ברמת המסים, לא הצליחה למשוך לשורותיה כישרונות בקנה המידה של ספרד. דנמרק שינתה מספר פעמים את חוקי המס שהציעו הקלות, אך הגבילה את אורך התוקף שלהן לשלוש שנים. שחקנים זרים אכן עברו לדנמרק, יותר מאשר לשכנה שבדיה. השחקנים נטו להישאר בדנמרק למשך שלוש השנים שההקלות היו בתוקף.
מה בנוגע למונדיאל, שבו זכתה ספרד לראשונה ב-2010? מכיוון שהקבוצות המשתתפות במונדיאל מורכבות מנבחרות לאומיות, לא ברור האם המחקר רלוונטי לגביהם. אבל אפקט מתפשט ייתכן: אולי המתחרים הזרים הניעו את הספרדים.
בכל מקרה, מסביר לנדיס, המתאם בין הביצועים ומערכת המס התגלה כמובהק. קשה לקבוע באיזו נקודה אנחנו מתחילים לקרוא למתאם סיבתי, אך המחקר הזה מתקרב לנקודה הזו. חשוב לשים לב לכל הגורמים הללו, מכיוון שלעיתים קרובות מתעלמים מכוח שיעורי המס. לאחרונה למשל, לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית פרסמה את הנתונים הראשוניים, שכרגיל הצביעו על כך שהאמריקאים מהגרים למדינות בעלות שיעורי מס נמוכים יותר כמו טקסס ופלורידה ממדינות בעלות מס גבוה כמו מישיגן, וכן גם אוהיו.
ביתו החדש של לברון ג'יימס, מיאמי מדורג במקום החמישי בקרב המדינות במדד האקלים העסקי של עמותת המיסים, ששם דגש על המסים, בעוד שהאוכלוסייה צמחה ב-20%.
אוהיו, שמדורגת במקום הרביעי מלמטה בסקר של עמותת המסים, צמחה בפחות מ-2% באותה תקופה. המתאמים הללו מצביעים על כך שהמיסים משפיעים על ההתנהגות של הקהל ברמה גבוהה יותר מאשר על כוכבי ספורט.
ועדיין, הנטייה הכללית בקרב קובעי המדיניות היא להפחית מערך הממצאים. מעט לאחר שפרסמה לשכת הסטטיסטיקה את הממצאים, במכון ברוקינגס מיהרו להגיב במזכר שציין כי החדשות האמיתיות הן בועת הנדל"ן והדיור. המבקרים אוהבים להדגיש את יוצאי הדופן: בנבדה שבה שיעור מס נמוך עזבו יותר אנשים ב-2009, גם אוכלוסיית פלורידה הצטמצמה. הטיעונים הללו הם מדויקים, אך השמת דגש רב עליהם מטשטשת את המציאות שבטווח הארוך, ורוב הזמן, מדינות המס הנמוך צומחות בקצב מהיר יותר.
עתידו של חוק בקהאם מוטל כעת בספק, בשל בעיותיה הכלכליות של ספרד. הראיות מצביעות על כך שהמהלך הטוב ביותר לא יהיה לבטל חוק מסוג זה, אלא להרחיב אותו כך שהקלות המס יטיבו עם המקומיים. אז המקומיים אולי יתחילו להופיע כמו כוכבים. כוכבים יכולים להעביר את הכלכלה הארצית לשלב הבא, אך רק האזרחים הרגילים יכולים להשאיר אותה שם.