עד שלא ייצא עשן

רק חודשיים חלפו מאז שנגמרה עונת 2010 הנהדרת של הפורמולה 1, וכבר הסבב נראה אחרת, עם לא מעט שינויים והחלטות חדשות. ככה זה בענף הזה, הכל קורה נורא מהר. שתי החלטות עיקריות התקבלו לאחרונה: הראשונה - מותר יהיה לתת הוראות קבוצתיות. השנייה - החל ב־2013 כל מכוניות הפורמולה 1 יעברו למנועי 1.6 ליטרים.

מה שאמור להעלות אצלכם את התגובות הבאות: הראשונה - סוף סוף. השנייה - מה?! 1.6? יש לי בחניה מכונית 1.6!

אז ככה. העניין הראשון - לגבי ההוראות הקבוצתיות - סוגר סופית, לפחות מבחינת ראשי ה־FIA, את השאלה הפילוסופית לגבי זהותו האמיתית של הענף וקובע: פורמולה 1 היא ענף קבוצתי. ככה זה כשקבוצות שוב יוכלו להורות לאחד הנהגים שלהן לפנות מקום לנהג האחר.

העניין הזה היה חוקי עד 2002, אז פרארי - היא תמיד מובילה שינויים ב־F1 - הורתה לרובנס באריקלו לפנות את הדרך למיכאל שומאכר, שהיה הנהג הבכיר של הקבוצה. מאז ועד לאחרונה ניסו קבוצות לעקוף את האיסור בדרכים קצת מביכות, כמו למשל לעכב בכוונה נהג אחד בתחנת הטיפול. אבל ביולי בהוקנהיים, פרארי, שוב היא, החליטה שנמאס לה לשחק משחקים, וכולנו ראינו איך פליפה מאסה פינה את הדרך לפרננדו אלונסו. הקבוצה נקנסה ב־100 אלף דולר (כסף קטן), ויצאה זכאית בשימוע כי לא נמצאו הוכחות להוראה מפורשת. עכשיו, אחרי שז'אן טוד, נשיא ה־FIA ומי שהיה שנים המנהל הטכני בפרארי, החליט שזה שוב בסדר, נראה כי כולם מרוצים.

חשוב רק לציין שה־FIA השאיר לעצמו את האפשרות להעניש קבוצות שיעשו את זה בצורה בוטה מדי ובשלבים מוקדמים מדי של המירוץ, תחת תקנות לשימור הרוח הספורטיבית. בינתיים לא נרשמה התנגדות של פרארי לעניין.

עשן עולה ממכונית של פורמולה 1. הנשיא רוצה שהפורמו ל את הדרך בטכנולוגיה ירוקה צילום: איי אף פי

עניין טכני אבל עקרוני

אבל כאמור, השינוי הפילוסופי הזה הוא לא ההחלטה הגדולה היחידה שהתקבלה לאחרונה. ולפני שנגיע לעניין ה־1.6, נספר רק כי החל מהעונה הקרובה לנהגים תהיה האפשרות לשחק עם הגובה של הכנף האחורית שלהם במהלך מרדף אחרי נהג אחר, בישורת. מה שיעניק לנהג הרודף יתרון ויגביר עוד יותר את כמות העקיפות - שגם ככה הוכפלה ב־2010 לעומת 2009 - הודות לשינויים אחרים שהוכנסו בסבב. שינויים בוטים פחות. והפתעה: לוקה די מונטזמולו, יו"ר פרארי, כבר הזהיר את ה־FIA שכדי למנוע רמאויות מצד קבוצות אחרות, העניין יצריך ביקורת מוקפדת במיוחד. הסיבה שדי מונטזמולו מתבכיין היא שבשתי העונות האחרות הוא כבר נכווה, כאשר קבוצות אחרות (בראון ב־2009, מקלארן ורד בול ב־2010) ידעו לנצל טוב יותר תקנות טכניות חדשות כדי ליצור לעצמן יתרון טכני, שעלה לפרארי באפשרות להילחם על האליפות.

אבל כל העניינים האלה, שייכנסו לסבב כבר במרץ כשעונת 2011 תצא לדרך בבחריין, גדולים פחות מההחלטה לעבור ב־2013 למנועי טורבו 1.6 V8. החלטה שהיא גולת הכותרת במהלך רחב היקף של טוד וה־FIA בניסיון להפוך את כל הסבב להרבה יותר ירוק.

די מונטזמולו ופרארי, כמובן, כבר הביעו התנגדות עזה לתוכנית. "אנחנו לא חייבים להיות כלואים בבית הסוהר של הפורמולה 1", אמר האיטלקי, שכבר איים בעבר כמה פעמים לפרוש מהסבב ולהקים תחרות משל עצמו, "מה פתאום שפרארי תייצר מכוניות עם מנועי ארבע בוכנות (לכל אחת שני צילינדרים. מה שאומר V8 - נ"פ)?! זאת בדיחה של ההתאחדות שרק רוצה לקצץ בעלויות, אבל במקום לחסוך בכסף הם גורמים לעלייה בעלויות, ומחייבים אותנו לייצר דברים חדשים בכל פעם במקום להבטיח שקט תעשייתי".

אלא שאחרי שנותנים לדי מונטזמולו להוציא את הקיטור שלו, התמונה שמתבהרת נראית מצוין. המנועים החדשים, שיחליפו את מנועי ה־2.4 הנוכחיים (שהחליפו את מנועי ה־3.0 V10 או 12 הבזבזניים של הדורות הקודמים) יוגבלו ל־12 אלף סל"ד, במקום ל־18 אלף כמו היום, ובסך הכל אמורים לצרוך 35% פחות דלק מהמנועים הקיימים. המשמעות היא חיסכון של כ־90 ליטר דלק למכונית, פר מירוץ. במקביל נעשה כל הזמן מחקר ופיתוח במטרה לאפשר למנועים האלה להשתמש בדלקים אחרים, שאינם מיוצרים מנפט, וכבר ברור כי כל המכוניות יחזרו ב־2011 להשתמש במערכות לשימור ולחידוש אנרגיה.

מערכת אחת כזו, ה־KERS, נוסתה בצורה כושלת לאורך עונת 2009, אבל כעת תעשה שוב את דרכה אל המסלול, אחרי שהוסקו הרבה מאוד מסקנות לגביה. עוד החלטה באותה הרוח שהתקבלה לאחרונה קובעת כי הקבוצות יוגבלו ב־2013 לחמישה מנועים לכל העונה, וב־2014 לארבעה, וזאת במקום השמונה שהן יכולות להשתמש בהם כעת. וגם תיבות ההילוכים יצטרכו להחזיק מעמד חמישה מירוצים, במקום ארבעה כיום.

פרארי. אנשיה, ,כהרגלם, מתנגדים לשינויים שהם לא יזמו צילום: בלומברג

ירוק - מטרה מוגדרת

כל השינויים האלה הולכים בכיוון אחד, ירוק. וגם אם הפיתוח של המנועים החדשים יעלה כ־150 מיליון דולר (לא הרבה יותר מתקציב ממוצע לקבוצה בעונה החולפת), הרי שבסופו של דבר ייחסך כאן הרבה כסף, והרבה נזק סביבתי.

הקיצוץ בהוצאות בדלק ובזיהום של הפורמולה 1 הוא לא המטרה הגדולה מבחינת טוד. אחרי הכל, זה האדם שאמר כי "יותר דלק נשרף בידי הצופים שבאים לראות את הטור דה פראנס (שזו תחרות אופניים, כן?) מאשר בעונה שלמה של פורמולה 1. יש לנו תדמית לא הוגנת ואנחנו נחסל אותה". המטרה של טוד היא גדולה בהרבה: הוא רוצה שתופעת הלוואי של הפורמולה 1 - שלפיה הפיתוחים הטכנולוגיים והבטיחותיים שנעשים בסבב בסופו של דבר מגיעים למכוניות ברחובות שלנו - תהפוך להיות מטרה מוגדרת של הפורמולה 1.

"רק תסתכל מה קורה בתערוכת הרכב של פריז", אמר לאחרונה הצרפתי החביב והנחוש, "אתה רואה המון פיתוחים היברידיים, חשמליים ועל בסיס מימן. אני באמת חושב שכל הדברים האלה צריכים להיות מוצגים לעולם במירוצים שלנו. תהיה לזה השפעה על כל תעשיית הרכב".

כלומר, טוד מכוון לכך שמה שהחל ב־2013 יתבטא בחיסכון של 40 אלף ליטר דלק בשנה, יחלחל בסופו של דבר למכוניות הסדרתיות - תחילה של היצרנים שמעורבים ישירות ב־F1, ואחר כך לכולם. טוד מפגין פה אחריות כלפי הענף שלו, הצופים שלו, העולם שלו, וחושב קדימה - גם במחיר של התנגחות בלתי פוסקת עם הקבוצה הקודמת שלו, שהיא במקרה גם הקבוצה החשובה בסבב. וזה לא פחות ממעורר השתאות. בטח כשנשיאים אחרים, כמו ספ בלאטר, משאירים את דרום אפריקה לתחזק פילים לבנים, ונותנים מונדיאל למדינה שאין בה דשא.