משחקים ללא קהל. למה בעצם?

ההודעות ששולחים דוברי ההתאחדות לכדורגל לגבי התפרעויות נהפכו לבנאליות, כמו העונשים. "אשקלון תעמוד לדין בגין קריאות גזעניות"; "ביה"ד המשמעתי הרשיע את מכבי תל אביב בעבירה של התפרעות אוהדים"; "הפועל תל אביב קיבלה משחק ללא קהל על תנאי".

כל יום, סמס מכריז על קנס/משחק ללא קהל "בגין קריאות גזעניות"; סמסים פשוטים שמספרים את החטא ועונשו - הגרסה הקצרה. הכל שחור על גבי מסך מואר. בנאלי. יבש ועבש. כמו הטיפול של ההתאחדות לכדורגל ומדינת ישראל באלימות. טיפול חסר דמיון ורצון. כמו שהיא מנהלת את הכדורגל בישראל.

ההתאחדות הטילה השבוע עונש חמור ביותר על אוהדי מכבי תל אביב. משחק אחד ללא קהל, סגירת שערים 10 ו-11 בשני המשחקים הבאים בליגה וקנס של 50 אלף שקל בפועל. למה? התפרעות אוהדים במשחק האחרון נגד מכבי פתח תקווה. הנזק עומד עולה על חצי מיליון שקל. מי הנפגע העיקרי? הקבוצה. מי עוד נפגע? האוהדים שלא התפרעו. האם עונשים דומים פתרו את בעיית האלימות? לא.

במכבי תל אביב הודיעו כי "בכוונתנו לפנות לרשויות המתאימות בבקשה לבחון את הגישה הכוללת ולקחת אחריות על בעיות אלה שמשפיעות על כל הליגה. צעדי מניעה ושיתוף פעולה מלא בין ההתאחדות לכדורגל לבין כל המועדונים, ולא רק מתן קנסות כתגובה, הם צו השעה. אנו מאמינים שיחדיו נוכל למגר את התופעה".

זו היתה הודעה עדינה. הדברים שאומרים במועדונים על התנהלות ההתאחדות חריפים יותר. הרבה יותר.

בסופו של דבר, במבחן התוצאה (ביטוי שאבי לוזון אוהב כל עוד זה לא נוגע למאמנים שהוא מינה לנבחרות הצעירות), קנסות אינם פוגעים באוהדים אמיתיים ואינם מונעים אלימות. כך גם עם משחקים ללא קהל, שנוגדים כל כך הרבה עקרונות של הספורט המקצועני.

אילו עקרונות? לבית משפט הוגשה תביעה ייצוגית נגד ההתאחדות לכדורגל ולפיה הטלת עונש של משחקים ללא קהל מביאה למצב אבסורדי לפיו התובע והקבוצה ישלמו ממיטב כספם בהתאם לכמות משחקים עונתיים אשר על הנתבעות לשחק - ותישלל מהם הזכות לצפות במשחק; יתרה מזאת, לא יושבו לידיהם הכספים אשר שולמו עבור אותו משחק שבסופו של יום לא ניתן לצפייה.

"עונש זה אינו עומד במבחן הצדק, הסבירות והמידתיות, ויתרה מזאת - אינו מביא כל תועלת". נוספה לכך טענה סופר מוצדקת ולפיה "לא ייתכן שקומץ מצומצם פוגע בכלל האוהדים של אותה נתבעת".

בהתאחדות טענו כי מדובר ב"עתירה צבעונית שבאה לתפוס כותרת". כאמור, תשובות אמיתיות או פעולות אמיתיות לא נקבל מההתאחדות לכדורגל. היא מעדיפה לקחת את כספי הקנסות. 

אוהדי מכבי מתפרעים. הקנסות לא עובדים צילום: ראובן שוורץ

מה עושים?

שתי הצעות שכדאי להעלות לסדר היום, ושעל ההתאחדות והקבוצות לשקול - אם אי פעם ידונו ברצינות בנושא האלימות. האחת: הורדת נקודות על התפרעויות אוהדים והתנהגות גזענית. הורדת נקודות ממאזן הקבוצה תפגע הרבה יותר באוהדים המתפרעים מאשר הקנסות. ההיגיון ברור: הקבוצה עצמה נפגעת ולא רק הבעלים שמשלמים את הקנס. בנוסף, זה יוביל לבקשות יותר נמרצות של שחקנים להימנע מאלימות. אוהדים מקשיבים לשחקנים יותר מאשר לבעלי תפקיד בקבוצה. בדרך כלל.

הצעה נוספת היא לעשות משהו שנוסה בהצלחה רבה בסקוטלנד - שם הקריאות הגזעניות של קתולים נגד פרוטסטנטים ולהפך נהפכו למכת כדורגל. הסקוטים ניסו להפסיק עם העונשים, ולתת חיזוקים חיוביים לאוהדים שנמנעו מלקלל. החיזוקים החיוביים מגיעים בכל מיני צורות - עזרה ברכישת ציוד עידוד, אישורים מיוחדים לשתיית אלכוהול באיצטדיון ועוד. אני בטוח שאם חושבים על זה קצת, אפשר למצוא עוד "גזרים" לתת לאוהדים.

אלו שתי הצעות סטנדרטיות למדי (אגב, את החיזוקים החיוביים אפשר לממן מכל הקנסות שהקבוצות שילמו), שאף אחד לא מדבר עליהן בכדורגל הישראלי. אבל בכל מקרה, לא רק עונשים וחיזוקים חיוביים אמורים לפתור בעיות. יש את עניין האכיפה שלוקה בחסר, ויש לשדרג את המערך של הטיפול בבעיות של אוהדים בודדים. אבל בגדול, בעיות נפתרות כשמדברים עליהן, מנהלים דיון נרחב עם כל הנוגעים בדבר, מנסים להגיע למקורן. בעלי הקבוצות, המשטרה, ההתאחדות, השחקנים. כולם. וגם האוהדים. כן, למרות הדימוי שמנסים להדביק להם, הם בני אדם. באמת.