יציב אך עבש

בבקרה התקציבית מרוצים מהיציבות הפיננסית של ליגת הכדורגל בישראל. רוב הקבוצות מסיימות את העונה מאוזנות - מעטות צריכות שהבעלים יכניסו את היד לכיס כדי לכסות הפסדים. וחלק מהקבוצות אפילו יסיימו את העונה בעודף. במקביל, לא צפויות קריסות בסגנון הפועל רמת גן או אחי נצרת בשנה שעברה. עופר אורליצקי, יו"ר הבקרה התקציבית, מבסוט: "רוב הקבוצות יסיימו את העונה באיזון - אפילו בעודף. אנחנו די מרוצים מהיציבות הפיננסית של קבוצות ליגת־העל".

מה קרה? האם לפתע פתאום מנהלי הכדורגל הישראלי השתפרו פלאים והפכו את הכדורגל הישראלי למוצלח? בואו נבדוק את המספרים ונראה.

כעת, ישנם רק הפרטים המלאים לעונת 2009/10 - העונה שעברה. העונה, לפי צפי התקציבים וההכנסות, המספרים אמורים להיראות ככה: סך התקציבים עומד על 463.998 מיליון שקל - עלייה לעומת 412.432 מיליון שקל בעונת 2009/10. את העלייה בתקציבים ניתן לייחס לעלייה האדירה בתקציב מכבי תל אביב, שנובעת מהעברת הכספים של הבעלים מיטשל גולדהאר. 

צפי ההכנסות הטבעיות (ספונסרשיפ, זכויות שידור, כרטיסים, המועצה להסדר הימורים בספורט ועוד) העונה עומד על 361 מיליון שקל - עלייה מ־344 מיליון שקל בעונה שעברה. צפי ההכנסות מבעלי עניין (הבעלים/תורמים) עומד על כ־107 מיליון שקל, עלייה מכ־68 מיליון שקל בעונה שעברה.

אבל אנחנו נתעסק כעת בעונת 2009/10 - העונה הראשונה עם 16 קבוצות ושלושה סיבובים (שני סיבובים רגילים ועוד סיבוב פלייאוף לאחר קיזוז).

מישל פלאטיני. אבי לוזון צריך לשלוח לו זר פרחים - 70 מיליון שקל הוזרמו לכדורגל הישראלי מאופ"א צילום: אי פי אי

ותודה לאופ"א

הכנסות לפני בעלי עניין בעונה שעברה עמדו על 344.436 מיליון דולר - עלייה מ־235 מיליון שקל בעונת 2008/09, שנובעת בעיקר מהצמיחה בהכנסות מכבי חיפה כתוצאה מתשלומי הבונוס של אופ"א לקבוצה שהעפילה ליגת האלופות.

מכבי חיפה הכניסה בעונה הקודמת 8.53 מיליון יורו מההשתתפות שלה בשלב הבתים של הצ'מפיונס ליג - כ־40 מיליון שקל מבונוסים. נוסיף לכך בונוסים אחרים של אופ"א על השתתפות בשלבים המוקדמים - כ־10 מיליון שקל - ומקבלים הכנסות של 50 מיליון שקל. הפועל תל אביב הכניסה 1.64 מיליון יורו מאופ"א מבונוסים, שזה עוד כ־8 מיליון שקל.

בסך הכל, עם הכנסות נוספות מהתאחדות הכדורגל האירופית (תשלומי סולידריות, בונוסים נוספים וכו') הכניס הכדורגל הישראלי 70.916 מיליון שקל מאופ"א - עלייה מדהימה מ־6.538 מיליון שקל בעונת 2008/09. כך שאבי לוזון צריך לשלוח זר פרחים ומכתב תודה למישל פלאטיני, ששינה את שיטת המשחקים כך שיהיה יותר קל לקבוצות כגון מכבי חיפה והפועל תל אביב להגיע לשלב הבתים רווי הכסף של הצ'מפיונס ליג. הכסף הזה מסביר כחצי מהעלייה ב־142 מיליון שקל מההכנסות בעונה שלפני.

מה מסביר את החצי השני? ובכן, הליגה גדלה בארבע קבוצות - מה שהקפיץ את ההכנסות ממשחקים (בעיקר כרטיסים) מ־46.866 מיליון שקל ל־66.820 מיליון שקל. אבל שוב, צריך להודות למשחקים בליגת האלופות של מכבי חיפה על העלייה הזאת. מכבי חיפה הכניסה כ־12 מיליון שקל ממכירת כרטיסים למשחקים מול בורדו, יובנטוס ובאיירן מינכן, מה שמסביר יותר מחצי מהעלייה של 20 מיליון שקל בהכנסות בסעיף הזה. אם נוריד את הסכום הזה - ועוד את ההכנסות של הפועל תל אביב מכרטיסים בזכות הריצה שלה באירופה - נקבל הכנסות של כ־52 מיליון שקל ממכירת כרטיסים למשחקי ליגת־העל. זה אומר שכל קבוצה הכניסה כ־3.25 מיליון שקל בממוצע ממכירת כרטיסים - ירידה מהכנסה של 3.9 מיליון שקל לקבוצה מעונת 2008/09, האחרונה עם 12 קבוצות. כלומר, למרות עלייה בכמות הקבוצות חלה ירידה בהכנסות ממכירת כרטיסים וכנראה בבאים למגרשים. לא מפתיע.

אגב, הצפי להכנסות ממכירת כרטיסים שהוגש לבקרה התקציבית בתחילת העונה שעברה עמד על 77.285 מיליון שקל - יותר מ־11 מיליון שקל ממה שנכנס בפועל.

אוהדי מכבי תל אביב. בממוצע כל קבוצה הכניסה פחות ממכירת כרטיסים למרות עלייה כללית של 20 מיליון שקל צילום: ראובן שוורץ

ירידה בעניין הציבור

הלאה. ההכנסות מספונסרשיפ גם ירדו בעונת 2009/10 למרות הגדלת הליגה. פרסום וספונסרשיפ, שמציגים די במדויק את רמת העניין של החברות והתאגידים הישראליים בכדורגל הישראלי, הם מדד טוב לכמה הליגה בריאה מבחינה הכנסות. בעונת 2008/09 הכניסו 12 הקבוצות 62.757 מיליון שקל מספונסרשיפ (5.229 מיליון שקל לקבוצה). בעונה שעברה 16 הקבוצות הכניסו 57.167 מיליון שקל מספונסרשיפ ופרסום (3.57 מיליון שקל לקבוצה). צפי ההכנסות מספונסרשיפ בעונה שעברה היה 64.8 מיליון שקל - 7 מיליון שקל יותר ממה שקרה בפועל. בבקרה טוענים כי תהיה עלייה בפרסום וספונסרשיפ בעונה הנוכחית. כך לפי צפי ההכנסות שהגישו הקבוצות.

מבחינת הכנסות ממכירת זכויות שידור (גם מדד מצוין לעניין של הציבור הרחב בליגה) היתה ירידה דרסטית - מ־47.307 מיליון שקל בעונת 2008/09 ל־34.3 מיליון שקל בעונה שעברה (מ־3.9 מיליון שקל לקבוצה ל־2.1 מיליון שקל לקבוצה). די עלוב.

מי שכיסתה את ההפסדים מזכויות השידור היא המועצה להסדר הימורים בספורט (הטוטו־ווינר) שהעבירה בעונה שעברה כ-44.7 מיליון שקל - 7 מיליון שקל יותר מבעונת 2008/9.

גולדהאר. הקפיץ את התקציבים חזרה לימים של ארקדי גאידמק צילום: טל שחר

מחלקות הנוער זה כסף

ולכאן נכנס הסעיף שמראה גם כן צמיחה משמעותית - סעיף "האחרות". מה זה אחרות? הכנסה ממכירת שחקנים, למשל. הכנסה מרשויות מקומיות, הכנסה מהשכרת שטחים, הכנסות מחוגי כדורגל וממחלקות נוער שמתפעלות הקבוצות ועוד. בסך הכל הכניסו 16 הקבוצות הישראליות 74.458 מיליון שקל מאחרות בעונת 2009/10, עלייה מ־38.8 מיליון שקל.

אין פירוט כספי של כל סעיף באחרות - אבל ההנחה היא שהרשויות המקומיות העבירו כ־15 מיליון שקל ל־16 הקבוצות. סעיף נוסף שהקבוצות צריכות להבין שיכול לעשות להן טוב מבחינה פיננסית הוא תשלומים על שחקנים - נתח לא קטן מה־74.458 מיליון שקל הגיע ממכירת שחקנים לקבוצות אירופיות, שמשלמות ביורו. העונה אמור הסעיף הזה לגדול עוד יותר - בגלל מכירות צפויות של כמה מכוכבי הפועל תל אביב ומכירות שחקנים של מכבי חיפה, בנוסף למסע רכש של מכבי תל אביב בליגת־העל שלנו.

הכנסות בפועל של בעלי עניין לקבוצות בעונה שעברה עמדו, כאמור, על 67.99 מיליון שקל - ירידה משמעותית מ־239.8 מיליון שקל, שנובעת בעיקר מכך שארקדי גאידמק הפסיק את השקעותיו בבית"ר ירושלים. אגב, צפי ההכנסות הראשוני מבעלי עניין בתחילת העונה עמד על כ־89 מיליון שקל, אבל בעיקר בזכות ליגת האלופות יעקב שחר לא היה צריך להעביר את ה־15 מיליון שקל הקבועים שהוא משקיע בקבוצה, וכך ההבדל בין הצפי למה שקרה בפועל עומד על כ־22 מיליון שקל.

וינסנט אניימה. הפועל תל אביב יכולה לסיים את העונה ברווח אדיר גם בזכות מכירתו צילום: ראובן שוורץ

ונעבור להוצאות

סך ההוצאות בעונה שעברה עמד על 328.5 מיליון דולר - ירידה מ־350.3 מיליון שקל בעונת 2008/09. הצפי, אגב, לעונה עומד על הוצאות של 360.7 מיליון שקל.

שכר ונלוות לשחקנים ומאמנים היוו את ההוצאה הגדולה ביותר בעונת 2009/10. השחקנים קיבלו 165.269 מיליון שקל - ירידה מ־176 מיליון שקל. אגב, הצפי הראשוני לשכר שחקנים עמד על 217 מיליון שקל, אבל בגלל הבעיות בבית"ר ירושלים, הפועל רמת גן ואחי נצרת השחקנים ויתרו בעצם על כ־52 מיליון שקל. סכום לא מבוטל.

שכר המאמנים עמד בעונה שעברה על 22.1 מיליון שקל - ירידה מ־25.694 מיליון שקל. מה שמציב אותנו מול שאלת ירידת האיכות של המאמנים בישראל. כי אם בעונת 2008/09 הרוויח צוות אימון של קבוצה 2.1 מיליון שקל, אז בעונה שעברה 16 מאמני הליגה הרוויחו 1.3 מיליון שקל בממוצע. ירידה של כמעט מיליון שקל.

עלות משחקים ואימונים עמדה על 141.1 מיליון שקל - ירידה מ־148.63 מיליון שקל בעונה שלפני. ההוצאה על ניהול וסעיפים נוספים עמדה על 62.247 מיליון שקל, ירידה מ־70.543 מיליון שקל. אין פירוט על הוצאות והשקעה בנוער, אבל ההנחה היא שהקבוצות מכניסות יותר כסף מתשלומים שמעבירים הורים לשחקנים במחלקות הילדים והנוער מאשר משקיעות בעתידן - כפי שגם רואים בירידה במשכורות המאמנים, שאמורים לטפח את הדור הבא של השחקנים.

הוצאות מימון וחובות עבר לא משמעותיים - 7.047 מיליון שקל. בבקרה מבקשים לציין שלכדורגל הישראלי כמעט אין חובות. נקודת אור אם מתעלמים מהדרישות הרבות של שחקנים לתשלומים שלא קיבלו.

ומה העונה?

העונה שוב נראה קפיצה בתקציבים, בעיקר בגלל ההוצאות של מיטשל גולדהאר, שיהיה אחראי על רוב השקעות הבעלים הצפויות (107 מיליון שקל). האם אנחנו רואים איזשהו שיפור בכל הקשור לניהול יצירתי של הקבוצות? לא. אותם גופים מנהלים את הקבוצות, ש"נהנו" מעלייה בהכנסות שקשורה בעיקר לאופ"א. כאמור, הכנסות ממכירת שחקנים חשובות לליגה בסדר גודל של הליגה הישראלית (לשם הבהרה - אנחנו לא בעלי הליגה השישית בטיבה באירופה) - אבל זה גם לא ימשיך לנצח מאחר שרוב הקבוצות באירופה יוציאו הרבה פחות על רכש בגלל רגולציית הפייר פליי הפיננסי.