"במכבי חושבים איך להכניס אוהדים להנהלה"

עו"ד טל רוטמן מייצג בדרך כלל, את "החזקים". את מפעלים פטרוכימיים, סוגת וחברות ציבוריות אחרות שמתנהלות בשוק הישראלי כחזקות מיריבותיהן. ולכן זה רק טבעי שרוטמן יהיה גם עורך הדין של קבוצת הספורט החזקה ביותר בישראל — מכבי אלקטרה תל אביב, שאליה הגיע דרך עבודה עם דיוויד פדרמן, הבעלים של מכבי ומפעלים פטרוכימיים (וגם דודו של רוטמן). "פדרמן ביקש שאעזור למכבי", מספר רוטמן. "באתי, זכיתי באמונם של שאר בעלי המניות והמשכתי".

רוטמן, שהוא גם עורך הדין של אגודת מכבי תל אביב, עשוי עוד להיתפס כאדבוקט של השטן, אבל במקביל הוא דירקטור במועצה הישראלית לצרכנות ואת הדוקטורט שלו בתל אביב עשה על חוזים צרכניים ועל איך חברות מצליחות לנצל את הצרכנים. אז הוא גם בצד של "הטובים". אולי בגלל זה הוא גם מגן על כל הפעולות של אנשי מכבי ובמקביל מגלה שהם שוקלים איך להכניס אוהדים, כלומר לקוחות, להנהלת הקבוצה.

עו"ד טל רוטמן. "ברמה ההתנהגותית, כל ההתנהלות בעולם דיני הספורט שונה לחלוטין ברמת האמוציות. האמוציות והמשפט מתערבבים ומערפלים שיקולי דעת של העוסקים בדבר". צילום: אריאל בשור

דינים אמוציונליים ומשונים

"דיני ספורט זה יצור קצת משונה", מודה רוטמן. "כמו תעשיית הספורט, הם גם שונים מהדינים הרגילים. אבל לומדים. בתור עורך דין אתה יכול לשבת עם החוק והוא מפנה אותך לפסיקות ותקנונים - אין תורת נסתר וזאת התמקצעות שאתה צובר עם הזמן".

מה ההבדל העיקרי בין דיני ספורט לדינים רגילים?

"חוק הספורט הבינלאומי נותן מעמד חוץ־משפטי לספורט. לכן יש מנגנונים חוץ־משפטיים שקובעים יחסים בין מאמנים לקבוצות, בין שחקנים לקבוצות, בין סוכנים לקבוצות. לדוגמה, דיני חוזים בין חברות שונות תקפים ללא קשר לגוף שלישי זה או אחר. הספורט הוא התחום היחיד, למעט חוזי מקרקעין, שבו חוזה בין שחקן לקבוצה קובע התקנון של האיגוד. איגוד הכדורסל קובע חוזה אחיד ורק הוא בר־תוקף. אפשר לעשות בו שינויים בכל מה שקשור לתנאים וסעיפים, אבל החוזה האחיד נשאר אותו חוזה. עורך דין שלא מכיר את החוק וחושב שהוא חתם על הסכם אחר לא יודע שאין לו מעמד חוקי - והוא לא יכול לאכוף אותו. לפעמיים מגיעים סוכנים לישראל ורוצים לחתום על חוזה לפי הדין האמריקאי - אז צריך להסביר להם שאין לו תוקף בישראל".

רוטמן זיהה גם שמלבד ההבדל החוקי יש גם הבדל משמעותי ברגשות המעורבות בעסק הזה שנקרא ספורט. "ברמה ההתנהגותית, כל ההתנהלות בעולם דיני הספורט שונה לחלוטין ברמת האמוציות. האמוציות והמשפט מתערבבים ומערפלים שיקולי דעת של העוסקים בדבר".

איך עוד אפשר להבדיל בין דיני ספורט לדינים רגילים?

"בעיקרון, הספורט זה משחק של שחקנים חוזרים. הקבוצה לא משתנה, הסוכנים גם לא משתנים. הם מגיעים כל שנה מחדש. כך שנוצר ממד לא פורמלי גדול ואתה לומד להסתדר איתם ולהתחבר איתם. זה שוק קטן עם שחקנים שלא מתחלפים ועם הרבה אמוציות. כך שכל ההתנהלות היא שונה. כולם מכירים את כולם ולכן יש איזשהו אינטרס משותף לא להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה ומצליחים לגשר על בעיות ללא הליכים פורמליים – מה שפחות נכון לאטמוספרה הכלכלית".

שמעון מזרחי ופדרמן עם כץ. "הוא הזיק" צילום: ראובן שוורץ

כל משבר מקדם התמקצעות

מה היו החלקים הכי מאתגרים עבורך כעורך דין של מכבי?

"היה אתגר רענן כץ - שהיה גורם בקבוצה שהפסיק להיות מועיל לארגון והחל להזיק. הוא החזיק בגישה חופשית למידע והפסיק לשתף פעולה. גם מבחינה משפטית היינו צריכים לדון על מה עושים בעניין הזה. אחרי שכץ יצא, לא היה שינוי בהסכמי בעלי המניות מבחינה משפטית. אבל רקנאטי, הקבוצה של שמעון מזרחי ופדרמן עובדים עכשיו בשיתוף פעולה. החברה מאוד מסודרת, ישיבות דירקטוריון – ישנה ההנהלה המקצועית, ישנו הצד העסקי".

מה היה השינוי הגדול שנעשה בעקבות פרשת מוני פנאן? זה עדיין פצע פתוח ומדמם?

יש להדגיש שמוני פנאן עזב לפני סיום הפרשה ובגלל הדרישה לניהול מקצועני יותר, מסודר יותר - בכל מה שקשור לכספים, שחקנים וכו'. ספורט בארץ התפתח כעניין של עסקנים שלא התעסקו עם כספים גדולים. זה היה משהו שכונתי והיה פיגור בהתמקצעות של כל המנגנונים. היום זה משהו מורכב וגדול יותר. כל משבר כזה מקדם את ההתמקצעות. לכן גם יש יותר מקום לעורכי דין. מכבי התנהלה עם פחות עורכי דין בעבר, אבל ככל שהגוף גדל יותר, היה צריך לנהל אותו בצורה אחרת".

זה מוביל אותנו לשאלה מה יש להסתיר? למה אין שקיפות מלאה במיוחד לאור העובדה שהעיתונות, האוהדים - כולם מדברים על זה? גופים רבים בספורט העולמי מאוד חשופים ושקופים אז למה מכבי, שהיא גוף הרבה יותר קטן מבחינה כלכלית, לא עושה זאת? למה לא ללכת לכיוון אסטרטגי של 'אין לנו מה להסתיר'?

"מבחינה פורמלית, זו חברה פרטית וזה אומר שבסוף שנה יש גירעון ואנשים פרטיים שמים יד בכיס ומכסים אותו. חשיפת נתונים כזאת יכולה לעשות הרבה נזק בשיחות מול השחקנים, הספונסרים. הפרסומים עשו הרבה נזק. שחקן בא ואומר, 'למה הוא מרוויח יותר ממני' ועוד".

רוטמן. " אין ספק שאוהדים הם 'בעלי מניות' בקבוצה. וקבוצת אוהדים זה מאוד יפה ואולי מודל אידיאלי" צילום: אריאל בשור

מצד שני, זה מלמד את הציבור שיש מגבלות מסחריות. זה מחנך וזה שם אתכם במצב שאתם מחליטים מה לחשוף - כלומר לא משכורות פרטיות אלא יותר נתונים כלליים. שקיפות היא יתרון בהרבה מאוד גופים מהרבה מאוד סיבות.

"זה נכון, אבל למה בבורסה יש דו"חות חשופים? הציבור מחזיק במניה, ואם אתה הולך לציבור לבקש כסף, אתה צריך להתפשט".

אבל כן אמורה להיות מחויבות לאוהדים שמכניסים הרבה כסף למועדון. מכבי, בהרבה מובנים, הרבה יותר ציבורית מאשר חברה לניקוי מטוסים שנסחרת בבורסה. אין מחויבות להראות לציבור, שמכניס הרבה מאוד כסף למכבי, מה עושים איתו?

"הציבור מתעניין במכבי ובגלל זה היא ציבורית. זה כמו לדרוש ששלמה ארצי יחשוף את כל הפרטים, כמו שסופרמרקט פרטי יחשוף את כל המחירים שהוא משלם. זה יפגע בעסק".

זה שונה, בסופרים של רמי לוי לא משקיעים רגשית כמו שמשקיעים האוהדים של מכבי. אין לו גם מונופול כזה על הרגש.

"עבור אוהד לדרוש הסברים על מחירי הכרטיסים או על שידור - זה לגיטימי כי זה נוגע ישירות אליו. ואני יכול להגיד שכשהיתה ביקורת על חוסר הצביון הישראלי של הקבוצה בעונה שעברה, אז בהנהלה הביאו את זה בחשבון. אבל צריך להבין שבסופו של דבר מדובר באנשים שמאוד מסורים לעניין ומוכנים להכניס את היד לכיס כדי לממן את המסיבה הזאת - כדורסל הוא בידור לכולם ויש אנשים שמממנים את זה. לעתים האלימות של הביקורת, של הטוקבקים, היא פשוט לא מובנת. זה כאילו מישהו מארגן מסיבה ומסבסד חלק מהבירה ועוד מגיעים אליו בטענות".

אלה לא בדיוק הערכים שמכבי גדלה בזכותם. מכבי לא היתה מגיעה לאן שהיא היום אם היו מתייחסים אליה כאל מסיבה. זו גם אחת הביקורות הנוקבות ביותר על מכבי היום - שהמועדון מתייחס אל עצמו כמועדון בידור, אין את רגשות הקהילה החזקים, אין את הרגשות הלאומיים שאיתם מכבי עפה לטופ. זה בית רוחני של אנשים. לא בידור.

"תראה, אין ספק שאוהדים הם 'בעלי מניות' בקבוצה. וקבוצת אוהדים זה מאוד יפה ואולי מודל אידיאלי. אני גם יכול להגיד שבהנהלה מדברים על זה הרבה - חושבים על דרכים כלכליות וחוקיות להכניס נציג אוהדים להנהלה. אבל איך עושים את זה מבלי לפרק את הבית".

מה הדבר שהכי התרשמת ממנו במכבי?

"מדובר הרבה על חלקים במכונה שצריכים לעבוד בהרמוניה כדי שהשחקנים יהיו עטופים בצמר גפן. התרשמתי איך יוצרים עבורם סביבה כזאת. זו עבודה קשה מאוד להחזיק את הקן החמים הזה. אם הציבור היה מודע לזה, למורכבות ולהשקעה הכספית, הנפשית, הרגשית של הבעלים, הוא היה מגלה יותר סבלנות".

וזה מחזיר אותנו לשאלה איך הם היו מודעים לכך אם אין שקיפות...

ד"ר טל רוטמן, עו"ד - תעודת זהות

גיל: 39

סטטוס: נשוי + 2

מקום מגורים: תל אביב

תפקיד: שותף מנהל, משרד עו"ד רן רוטמן ושות'

השכלה: בוגר משפטים, בוגר בחשבונאות (בהצטיינות) ובעל תואר דוקטור בתחום דיני החוזים כולם מאוניברסיטת תל אביב.  מוסמך בדיני חברות מאוניברסיטת

NYU.

פעילויות נוספות : חבר בית הדין להגבלים עסקיים, מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, חבר בועדה המייעצת למפקח על הבנקים, דירקטור ויו"ר ועדת הביקורת במועצה הישראלית לצרכנות.

בעבר: מתמחה בבית המשפט העליון (אצל כב' השופט תיאודור אור); עו"ד במשרד ש.הורוביץ; יועץ במשרד הניו-יורקי של חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי.