ובתפקיד ארקדי גאידמק: מייקל ג'ורדן
מספר 23 המפורסם רכש קבוצה כושלת מבחינה מקצועית ועסקית והתחיל להשתמש בשם שלו כדי לקדם אותה מחוץ למגרש. הוא עושה הרבה עבודה טובה ברמת השטח. לצערו, הוא לא יכול לעלות לשחק כדי לעזור לקבוצתו העלובה
מייקל ג'ורדן רכש בפברואר את השליטה בשרלוט בובקטס, קבוצה שבה היתה לו אחזקת מיעוט, תמורת סכום לא ידוע. דיברו על כך ששילם 275 מיליון דולר ולקח על עצמו חוב של 150 מיליון דולר, אולם ב"פורבס" פרסמו מספר נמוך בהרבה - 175 מיליון דולר, צניחה של יותר מ־40% מהמחיר ששילם הבעלים הקודם, בוב ג'ונסון, עבור הקבוצה שהוקמה רק לפני שבע שנים. בליגה, אגב, הכחישו את המספרים של "פורבס". כך או כך אנחנו מדברים על שיעור לא קטן מהונו האישי של ג'ורדן, שמוערך בחצי מיליארד דולר.
הזדמנות כלכלית?
בוב ג'ונסון העביר לג'ורדן את הקבוצה עם כמה מחלות ילדות. מלבד חוב עצום הבובקטס הם מותג נטול אופי, ללא מסורת, וכינור שני לכדורסל המכללות של צפון קרוליינה. הקבוצה הצליחה להפסיד 80 עד 100 מיליון דולר בשש השנים שבהן היא קיימת. בצד החיובי, מהו הפסד שנתי ממוצע של 15 מיליון דולר? במקרים רבים זהו עסק גוסס. אבל בליגה שמפסידה מדי עונה 300 עד 400 מיליון דולר, קוראים לזה "ממוצע".
ויש גם את ההזדמנות להרוויח. שרלוט נמצאת בצפון קרוליינה, מדינה שידועה באהבתה לכדורסל. האוהדים מכורים לכדורסל המכללות וליריבות האימתנית בין דיוק האליטיסטית לבין צפון קרוליינה, שם למד ג'ורדן כשהיה צעיר. , כדורסל הוא שפת הספורט המרכזית במדינה. עם אוכלוסייה של קצת יותר מ־9 מיליון בני אדם, זוהי המדינה העשירית בגודלה (מבחינת אוכלוסייה) בארצות הברית. ועם תפוסה של פחות מ־80% מהאולם הביתי – ג'ורדן ידע שיש כאן הרבה מה לעשות, אבל גם הרבה פוטנציאל.
מבחינה עסקית, הקבוצה היתה גרועה, אבל לקבוצות חדשות לוקח זמן להתגבש מכל הבחינות. על המגרש הקבוצה הראתה שיפור בשנים האחרונות, לרבות הופעת פלייאוף ראשונה בשנה שעברה.
מחוץ למגרש, לפני שנתיים הציגה הקבוצה כמה נתונים ששמו אותה הרבה מתחת לממוצע הליגה: 3,352 מנויים שנתיים (כשמספר הנמוך מ־5,000 נחשב לרע); מתוך אלה, רק 59% חידשו את המנוי לעומת ממוצע של 71% בליגה; אלה הובילו לתפוסה של 14,700 צופים למשחק - מקום 24 בליגה; ההכנסות ממכירת כרטיסים היו 9.9 מיליון דולר לעומת ממוצע של 23 מיליון דולר בליגה; רק 55 נותני חסויות היו לקבוצה, ורק 40% מתוך נותני החסויות חידשו אותן.
בעלים, שימו לב: צאו לעבודה
ג'ורדן הפשיל שרוולים, הלך לעבוד ודאג שאנשי יחסי הציבור יידעו את זה. הוא גייס את שותפיו העסקיים, שמלווים אותו כבר שני עשורים, לעזרה. הוא רכש בית בשרלוט, וסימן בכך לאוהדים שהוא לא יהיה כמו הבעלים הקודם, ג'ונסון, שהשניא עצמו על האוהדים בכך שהגיע לעיר לעתים נדירות ועוד האשים את הקהילה העסקית המקומית שהיא לא תומכת בקבוצה. ג'ורדן משתמש בשם שלו כדי למשוך עסקים. הוא ארגן מחנה כדורסל לבעלי מינויים שנתיים יוקרתיים; הוא הסב את אחד מאולפני התקשורת בארינה של שרלוט ל"מועדון 23", שם בודדים מקבלים את הפריביליגה של להסתודד עמו בזמן משחק. בדרך כלל אלו אנשים שמחפשים לעשות עסקים עם הקבוצה של ג'ורדן, והוא מגיע לסגור עסקאות עם נותני חסויות. בסך הכל הוא משתמש היטב ברשת הקשרים שלו כדי לבסס את הצד העסקי של הקבוצה.
בנוסף, מאז המכירה ומחוץ לארינה ולפעולות המיידיות של הקבוצה, ג'ורדן הופיע בטורניר גולף באחד ממסלוליה המפורסמים של שרלוט, ואז שוב הגיח לנופף בדגל הירוק באחד ממירוצי נאסקר, עם כ־100 אלף צופים ביציעים, שזה המקבילה האמריקאית - והחיוורת - לסיבוב של ארקדי גאידמק ודומיו בשוק מחנה יהודה.
וגם התוצאות דומות: הידוק הקשר שלו עם הבובקטס והקהילה המקומית, וגם (אנשי בית"ר, תרשמו) יצירת הזדמנות, אירוע, לאנשי השיווק כדי להגדיל את המכירות.
ביחד עם טרייד טוב שהביא לקבוצה את הסנטר טייסון צ'נדלר מניו אורלינס - שעליו פסח ג'ורדן, אז הג'נרל מנג'ר של וושינגטון, ב־2001 כשבחר את קוואמי בראון האפסי בבחירה הראשונה - הקבוצה שלו הגיעה לפלייאוף לראשונה בתולדותיה. כעת, רק שנתיים לאחר הנתונים הרעים, המספרים העסקיים נראים טוב יותר. מקום 12 בליגה בתפוסת היציעים במשחקי בית (18,243 צופים); 7,000 מחזיקי מינוי שנתי; 90 נותני חסויות – מתוכם 15 עסקאות שנסגרו הקיץ.
היציעים מלאים - הפרקט ריק
דווקא מבחינת המספרים על המגרש, הקבוצה ספגה בקיץ מכה, שכן איבדה חלקים חשובים. הפוינט גארד ריימונד פלטון, שהיה שחקן חופשי, ברח לזרועות הניקס המתחדשים. כדי למלא את החור בעמדה, ניסתה הקבוצה פעמיים, ונכשלה, להנחית את חוסה קלדרון מטורונטו בטרייד, ולבסוף שלחה את אותו טייסון צ'נדלר לדאלאס, תמורת שחקנים
בינוניים והחוזה של אריק דמפייר – 13 מיליון דולר, שמיד נחתך מהקבוצה. כעת, עם התחזקות המזרח, נראה שהסגל הנוכחי לא יכול להספיק ליותר מהופעה ראויה ביורוליג.
שרלוט פתחה את העונה הנוכחית עם תפוסה יפה ביציעים, כאמור, אבל עם מאזן של ניצחון אחד מול שישה הפסדים. האוהדים לא יישארו נאמנים לנצח לקבוצה עם מעט מאוד כישרון, שמציגה את ההתקפה השנייה הגרועה בליגה (89.9 נקודות למשחק). בבית עם אורלנדו, אטלנטה ומיאמי החזקות, ועמן וושינגטון שבונה את עצמה מחדש, על הבובקטס למצוא איכשהו את הדרך לנצח.
ואל תחשבו על לזרוק את ג'ורדן לפרקט. לפחות בזירה הזאת, עוד מישהו בארגון הזה יצטרך לעבוד קשה כדי להצליח.