יותר אדום משחור
עם הפסדים תפעוליים של יותר מ-100 מיליון יורו, חוב של יותר מ-300 מיליון יורו ובעלים שכבר לא ממש מתלהב מהנכס שלו, תצטרך מילאן לחזור להשקעה בנוער כדי לחזור לימי העבר המפוארים
בשנות השמונים נהג סילביו ברלוסקוני, הבעלים של מילאן, להגיע למגרש האימונים של הקבוצה - המילאנלו - בהליקופטר במהלך אימון הקבוצה הבוגרת. השחקן רוד חוליט סיפר פעם כי הוא זוכר מהימים הללו בעיקר את הרעש שהשמיע ההליקופטר הנוחת.
גם בתחילת העונה הנוכחית הגיע ברלוסקוני למילאנלו בהליקופטר, אבל הפעם נשמע קול אחר – קול מחאות האוהדים, כ-2,000 מהם, שהתלוננו בפניו על כך שלא השקיע מספיק בשנים האחרונות בקבוצה שלהם.
אחרי המחאות הצליחה מילאן להביא את זלאטן איברהימוביץ' ורוביניו במחירי מבצע, אבל ספק אם המועדון המוצלח הזה (17 אליפויות, 7 אליפויות אירופה) יצליח לחזור לגדולתו ללא רפורמות במבנה הניהולי והמסחרי שלו.
השקעות מסוכנות
אדריאנו גאליאני, סגן נשיא מילאן, הראה יכולות של סוחר ערמומי בהבאת שני השחקנים. איברהימוביץ', שנמכר מאינטר לברצלונה ב-70 מיליון יורו רק בקיץ שעבר, נמכר למילאנו תמורת 24 מיליון יורו. גאליאני הצליח גם להוריד את שכרו מתחת ל-12 מיליון יורו בשנה, המשכורת שהרוויח בבארסה. הבאת רוביניו ב-18 מיליון יורו (לאחר שנתיים במנצ'סטר סיטי, ששילמה עליו 43 מיליון יורו) על משכורת של 4.5 מיליון יורו בשנה גם כן מהווה הישג בשוק העברות השחקנים.
מצד אחד המועדון מושך "שמות גדולים", אך מצד שני מדובר בשחקנים המהווים השקעות מסוכנות.
חייבים למכור
קודם כל המועדון יצטרך להשיג כסף כי ברלוסקוני לא מתכוון לשפוך יותר כספים. וזה לא חדש. בין 1999 ל-2003 שפכה מילאן 260 מיליון יורו על שחקנים כגול רוי קושטה, אנדריי שבצ'נקו, פיליפו אינזגי, אלסנדרו נסטה, קלרנס סיידורף ואנדרה פירלו. בשמונה השנים שלאחר מכן המועדון הוציא על שחקנים חדשים את כמות הכסף שהכניס ממכירת שחקנים – כמעט כלום מבחינת השקעת בעלים. בין השאר מכרה הקבוצה את קאקה, אז הכוכב הגדול של הקבוצה, לריאל מדריד במחיר שיא שהחזיק שבוע – 63 מיליון יורו. "אם מסתכלים על החשבונות זה רק הגיוני למכור את קאקה", אמר פאולו מאלדיני, גיבור הקבוצה לשעבר. "אבל זה בחיים לא היה קורה בעבר – קאקה הוא השחקן הראשון שנמכר ככה על ידי מילאן". כלומר בשיאו.
ב-12 השנים האחרונות מילאן דיווחה על רווח רק פעמיים. הקבוצה לא יכולה לרשום רווח תפעולי ללא מכירת שחקן גדול. שבצ'נקו נמכר ב-2006 ומילאן רשמה רווח של 42 מיליון יורו – בזכות תשלום אחד גדול (27 מיליון יורו) של מדיסט על אופציית מכירת זכויות שידור בעתיד. ב-2009רשמה הפסד של 19 מיליון יורו, שהיה יכול להיות הפסד ענק של 77 מיליון יורו ללא מכירת קאקה (63 מיליון יורו) ויוהן גורקוף (11 מיליון יורו).
הפסדים תפעוליים בשנתיים האחרונות עמדו על 84 מיליון יורו ב-2009 ו-112 מיליון יורו ב-2008 – כלומר 100 מיליון יורו בממוצע. מדובר בעסק שאינו בר קיימא, בעיקר בגלל תקציב שכר ענקי של 172 מיליון יורו. במילאן טוענים גם ש-2010 תהיה עוד יותר קשה כי את 2009 הציל קאקה.
באפריל בשנה שעברה גליאני אמר כי מילאן לא תמכור "כוכבים כגון אלכסנדרה פאטו, תיאגו סילבה, רונלדיניו, קלאס יאן הונטלאר או בוריילו". ואולם, הונטלאר נמכר לשאלקה ובוריילו הועבר בהשאלה לרומא עם אופציה לרכישה בקיץ הבא. כלומר גם פאטו, רונלדיניו ותיאגו סילבה לא בטוח ישארו בקבוצה – לא כל עוד לוס אנג'לס גאלקסי מביעה עניין ברונלדיניו, צ'לסי בפאטו וריאל מדריד בתיאגו סילבה.
הקבוצה הכלכלית בה המועדון נמצא מורכבת ממספר גורמים – מילאן נדל"ן, מילאן אנטרטיימנט ומילאן S.P.A. הכנסות הקבוצה עומדות על 327.6 מיליון יורו, מתוכן 207.5 מיליון יורו הכנסות כדורגל. מספר נמוך לעומת היריבות מאנגליה וספרד. "יש מתאם גבוה ביותר בין ההכנסות ליכולות הספורטיביות", הודה גליאני. "לפני עשור היינו יכולים להתחרות בריאל מדריד וברצלונה והיום לא".
נוסף לכך גם חוב של 301 מיליון יורו לבנקים, קבוצות וספקים.
אלכסנדרה פאטו. יימכר? צילום: איי פי
איך הקבוצה תכניס יותר כסף?
סעיף ההכנסה הגבוה ביותר של מילאן הוא הטלוויזיה – 99 מיליון יורו. אבל גם זה יסתיים בגלל הסכם השידורים הקולקטיבי של הסריה A, שיחלק את ההכנסות מזכויות שידור באופן שוויוני יותר. וכך הכנסות מליגת האלופות חשובות ביותר להמשך מיקומה של מילאן בתחרות עצמה. ההכנסות מאופ"א ומהבונוסים שלה, ללא מכירת כרטיסים, עלייה בספונסרשיפ וכו', מליגת האלופות עומדות על 38 מיליון יורו בממוצע בשנה מאז 2005. סכום נאה ביותר, שנפגע כל עוד הקבוצה לא מנצחת. וככל שהקבוצה מנצחת פחות כך היא גם מכניסה פחות, וכך קטנים הסיכויים שלה.
לכן תצטרך מילאן להפנות את מבטה להכנסות מסחריות שעומדות על 61 מיליון יורו. לא רע. המועדון הצליח, בזכות השם והיוקרה שלו, להגיע להכנסות מסחריות של בין 60 מיליון יורו ל-70 מיליון יורו בשנה עד 2017. זאת בזכות עלייה ניכרת בהכנסה מספונסר ראשי – במקום 10.5 מיליון יורו מ-Bwin – יותר מ-12 מיליון יורו מאמירייטס איירליינס.
גם ההכנסות מחסות הלבוש שלה, אדידס, מייצר סכום נאה יחסית של 13 מיליון יורו עד 2017. הקבוצה מצליחה למכור בין 400 אלף ל-600 אלף חולצות בשנה – כלומר מבחינה שיווקית הקבוצה עושה עבודה מספקת. עם זאת, הכנסות בסדר גודל של 70-60 מיליון יורו עדיין לא מביאות אותה לרמה של ריאל מדריד וברצלונה (הכנסות מהמחלקה המסחרית שעומדות על 100 מיליון יורו) ובטח שלא לרמת באיירן מינכן ( הכנסות של 159 מיליון יורו).
אינטר ומילאן קושרות קשר?
ההסבר להכנסות הדועכות קשור לאי טיפוח היכולת של המועדון להרוויח מימי משחק. פחות מ-33 מיליון יורו נכנסו לקופת המועדון מימי משחק בעונה שעברה – סכום גמדי ביחס לזה של ארסנל, למשל – 118 מיליון יורו בשנה.
הכנסות אלו פוגעות קשות ביכולות של מילאן להתחרות על שירותיהם של השחקנים המובילים באירופה. גאליאני יודע זאת וכבר הסביר שהדרך קדימה היא מעבר לאצטדיון חדש. "תראו את באיירן מינכן", אמר גאליאני, "המעבר לאצטדיון חדש העלה להם את ההכנסות ב-60 מיליון יורו".
אינטר ומילאן טוענות כי הן בודקות כעת מעבר מאצטדיון סן סירו. באיטליה טוענים כי מדובר בקשירת קשר לגרום לעירייה, בעלת האצטדיון, למכור במחיר מינימלי את האצטדיון לקבוצות – מה שיאפשר להן להשקיע בפיתוחו ולהפכו למתקן מכניס יותר (על ידי התקנת מושבי פרמיום, תאי VIP, הקמת מסעדות, זכויות שם ואירועים שאינם קשורים לספורט).
בעיה נוספת שעומדת בפני מילאן היא תקציבה הענק – 292 מיליון יורו. תקציב השכר הוא 172 מיליון יורו – 83% מההכנסות וגבוה יותר משל מנצ'סטר יונייטד (155 מיליון יורו); באיירן מינכן (139); ארסנל (130) וליון (112). הוא גבוה בגלל קיומם של שחקנים מבוגרים ו"שמות גדולים" שדורשים כסף גדול.
הכסף הגדול הזה לא עזר לקבוצה להשתדרג מבחינה מקצועית וזאת בגלל שהשמות הגדולים לא עושים את העבודה מספיק טוב. לאציו משלמת לשחקניה 41 מיליון יורו בלבד – אבל בניגוד למפונקים של מילאן, השחקנים של לאציו אלמוניים יחסית וחרוצים.
במילאן מתכננים להוריד את התקציב ב-30%, אבל נראה שהם יאלצו להמתין לפרישות של שחקנים מבוגרים כגון סיידורף, ג'נארו גאטוסו ופיליפו אינזגי. במקרה כזה ייתכן שהתקציב יוקטן ב-50 מיליון יוורו – עם זאת יהיו עלויות החלפה גבוהות.
קשה לראות את מילאן עומדת במעמסות הפיננסיות ללא עזרה ממשית מברלוסקוני, שלפי הערכות כבר אינו רואה במילאן נכס אסטרטגי או פוליטי. לכן נפוצו שמועות רבות על מכירת מניות מהקבוצה למספר מיליארדרים כגון רזארט טאצ'י האלבני או חברות ענק כגון גזפרום הרוסית.
המספרים מראים שמילאן חייבת לחזור לטיפוח מאסיבי של נוער ולבנות קבוצה סביב שחקנים שגדלו אצלה – כפי שעשתה בשנות התהילה בהן הקבוצה נבנתה סביב שלד של פרנקו בארזי, פאולו מאלדיני, בילי קוסטקורטה ודמיטריו אלברטיני.
