מייקל ג'ורדן נוסע בקו 5

הסרט "ג'ורדן נוסע באוטובוס" שישודר ברביעי בערוץ ESPN ביס מספר את סיפורו של אחד, מייקל ג'פרי ג'ורדן, שעזב קריירה מצליחה בכדורסל כדי להגשים חלום ילדות - לשחק בייסבול במקצוענים. ברוב המקומות בעולם ג'ורדן נתפס כמשוגע, כמי שאיבד את זה בגלל שהתהילה, או השתן, עלו לו לראש.

אבל הבמאי רון שלטון לוקח את הסרט למקום אחר: לחיפוש עצמי של אדם שהיה לו הכל ואיבד את אביו, ועם האובדן הזה יצא להתנסות. אחד הדברים היפים ביותר בסרט הוא החלוקה לאנשי כדורסל מול אנשי בייסבול. אנשי הכדורסל בטוחים שג'ורדן היה כשרון ייחודי בספורט שלהם, שמוגבל משום מה לענף אחד. ואולם, אתלטים טובים מצטיינים לרוב במספר ענפי ספורט, ומוותרים על האחרים רק כאשר הם מגיעים לקולג' או למקצוענים. אנשי הבייסבול מתרשמים מג'ורדן האתלט, אדם שלא שיחק 11 שנים בייסבול ובתוך עונה אחת, בזכות מוסר עבודה שאין שני לו, הפך מבדיחה עצובה לשחקן מעניין. שכן בעונת הסתיו של אותה שנה, באריזונה, ג'ורדן העמיד ממוצעים סבירים בהחלט מול מיטב הכשרונות של ליגת הבייסבול, כשרונות שרחוקים שנה או שנתיים מזימון ל"שואו" (כך נקראת הליגה העליונה בז'רגון של שחקני הבייסבול).

לא פחות מכך, הסרט הוא מסע מרתק בזמן, חזרה לשנות ה-90, ומציף חזרה עובדות שנשכחו: האהבה של ג'ורדן לאביו, החור שנפער עם מותו של האחרון, והרצון של כוכב הספורט הגדול בהיסטוריה לצאת למסע כדי להגשים חלום משותף לו ולאביו - לשחק בייסבול; הצורך של מייקל להתנתק מהעולם בו שלוש מצלמות ושישה מיקרופונים תקועים בפניו 25 שעות ביממה; ואולי מעל לכל, היא ההפתעה שמייקל ג'ורדן פרש מבייסבול בסיומה של אותה עונה בעיקר בגלל השביתה שהשביתה את עולם הבייסבול, ולא בגלל הרעב לחזור לכדורסל.

שלטון, שעשה גם את סרט הכדורסל "גברים לבנים אינם יכולים" ואת יצירת המופת "מעריצה צמודה", סרט שמספר את סיפורו של שחקן מזדקן שמוחתם כדי לטפח כוכב בהתהוות במערכת חוות הכשרונות של אחת מקבוצות הבייסבול.

כמו קווין קוסטנר, שגילה באותו סרט את אהבתו המוחלטת למשחק, גם ג'ורדן עצמו מספר שאותה עונה, בה הוא מוקף בשחקנים הרעבים להזדמנות, הזכירה לו את הרעב שמיצה את עצמו לאחר שלוש אליפויות הראשונות בכדורסל.

לסיכום, זהו סרט חובה למי שעייף מכוכבי ספורט שמחפשים כל הזמן את הדרך הקלה, סרט חובה לכל מעריצי מייקל ג'ורדן, ולכל מי שמחפש השראה לצאת בגיל 30 ולהמציא את עצמו מחדש.