מנוע הצמיחה של הטוטו ווינר

לפני עשר שנים לאף אחד לא היה אייפון, ממיר דיגיטלי היה רעיון שעובדים עליו ורשתות חברתיות לא היו קשורות כלל לפייסבוק. לפני עשר שנים גם הגדירו בכנסת בפעם האחרונה את תקנות הימורי הספורט בישראל. כתוצאה מכך ישראל מפגרת אחרי רוב מדינות העולם בכל הקשור לתעשיית הימורי הספורט. 

התקנון העכשווי נכון לעולם שבו ערוצי המדיה השולטים כיום כמעט ואינם קיימים. זהו עולם בלי אינטרנט מהיר ובלי ממיר דיגיטלי; עולם שבו הישראלים מהמרים בעיקר על כדורגל ישראלי (פילוח מקורות ההכנסה בווינר מלמד כי 75% מההכנסות בעונה שעברה נבעו ממשחקים על אירועי כדורגל בחו"ל, 12% נבעו ממשחקים על ליגת טוטו ואירועי הכדורגל בארץ).

בכל מקרה, היום בישיבה מיוחדת של ועדת הכספים של הכנסת צפויה ישראל לעשות צעד קדימה לעבר העידן המודרני בשוק ההימורים העולמי. לתקנות החדשות, טכניות ברובן, יש פוטנציאל להגדיל את הכנסות המועצה להסדר הימורים בספורט (טוטו ווינר) בעשרות אחוזים. השינוי אמור לבלום את המגמה של השנתיים האחרונות - מגמה של ירידה בהכנסות הטוטו ועלייה בהכנסות ההימורים הלא חוקיים (שלפי המשטרה מגלגלים בשנה בין 10 מיליארד ל־15 מיליארד שקל).

בעצם, התוכנית הגדולה לשיפור תשתיות הספורט תלויה בשינוי התקנון - השקעה של 5.5 מיליארד שקל במתקנים עד 2020 (ההשקעה העיקרית, 2.5 עד 2.8 מיליארד שקל, תהיה במגרשי אימון לנוער וילדים. בין 1.6 ל־1.8 מיליארד שקל יופנו לפיתוח מתקנים לספורט עממי) תלויה בעיקר בשינויים בתקנון שהטוטו ומשרד התרבות והספורט פועלים עבורם.

עופר פרי, מנכ"ל הטוטו. נושא "הלייב בטינג" לא עלה לדיון צילום: ראובן שוורץ

יותר משחקים, יותר ענפים

האמת, די מדהים שהתקנון לא השתנה בשנים האחרונות - שראו צמיחה אדירה בהכנסות של עולם ההימורים בכלל והימורי הספורט בפרט. השינויים כוללים שינוי במשחק הטוטו - משחק שמאבד לקוחות רבים מדי שנה. השינוי יאפשר לטוטו ווינר לקיים משחקי טוטו 6 (שבו המנחש יצטרך להמר על שישה משחקים) עד טוטו 17. כיום הטוטו יכול להיות מוגש ללקוחות רק בצורת טוטו 14, 15 ו־16.

שינוי זה, טכני בעיקרו, אמור להחיות את משחק הטוטו. הוא מוגש ביחד עם הצעה להגדיל את התוכנייה מ־270 משחקים בשבוע ל־360 משחקים בשבוע, מה שיאפשר לטוטו להגיש יותר סוגי משחקים והימורים לציבור.

בנוסף, וזה כנראה השינוי הגדול ביותר, התקנון יאפשר סוף סוף לטוטו ווינר לקחת הימורים על ענפי ספורט שהם לא כדורסל וכדורגל. מפליא ככל שזה נשמע, בעוד שברוב העולם אפשר להמר על כל ענף, בישראל ניתן להמר רק על שני ענפים.

הענפים הנוספים שאפשר יהיה להמר עליהם בישראל אחרי השינוי בתקנון הם ספורט מוטורי, כדוריד, בייסבול, פוטבול וטניס. לפי השינויים בחוק, אפשר יהיה גם להתחיל לקחת הימורים על מירוצי סוסים - נתח ענק משוק ההימורים העולמי - אבל רק במדינות שבהן רווחת הסוסים מסודרת ומעוגנת בחוק.

כל אנשי היח"צ

הטוטו ומשרד התרבות והספורט פעלו בחודשים האחרונים לקדם את אישור התקנות. ל"כלכליסט" נודע כי הטוטו פנה למשרד הלובינג גורן עמיר בבקשה להקל את אישור התקנות בוועדת הכספים. בחודשים האחרונים פעל השתדלן אורן הלמן מטעם הטוטו ומשרד הספורט בקרב חברי הכנסת. הלמן שכנע את חברי הכנסת כי מדובר בתקנות שיעזרו למגר את ההימורים הלא חוקיים בישראל, לצד הגדלת הכנסות הטוטו שיעודדו את הספורט בישראל.

בנוסף שרת התרבות והספורט לימור לבנת - שההכנסות הנוספות צפויות להיכנס לקופת משרדה - רתמה לנושא את משרד יחסי הציבור בן חורין אלכסנדרוביץ'. היחצן איתי בן חורין צפוי להגיע לוועדה ולוודא יחד עם הלמן כי התקנות יעברו בצורה חלקה.

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד), חבר ועדת הכספים, שינהל את הישיבה היום, מגבה את בקשת הטוטו. אתמול הוא אמר ל"כלכליסט" כי "יש לעשות הכל במלחמה לביעור נגע ההימורים הבלתי חוקיים, ולחזק את ההימורים החוקיים שהכנסותיהם חוזרים בסופו של דבר לאזרח ותורמים לספורט במדינת ישראל".

עופר פרי, מנכ"ל הטוטו, מוסיף: "הצרכים של הספורט בישראל גדלים משנה לשנה, ואנחנו המממנים העיקריים. אנחנו חייבים להביא משאבים נוספים כדי לשנות את תשתית המתקנים ואת ההקצבות לנוער ולפריפריה. לאור השינוי במציאות ואובדן ההכנסות לטובת ההימורים הבלתי חוקיים, מתחייב עדכון של התקנות ואני מקווה שוועדת הכספים תאשר לנו את העדכון, מה שלא נעשה זה עשר שנים. המהלך יביא כסף נוסף לספורט ולחברה בישראל, וכולנו נרוויח מכך".

מרוצי סוסים. אפשר יהיה להמר על תחרויות במדינות בהן הסוסים מוגנים צילום: בלומברג

ומה בעוד עשר שנים?

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה אי אפשר לדעת בוודאות שהדבר הנכון ייעשה. בגלל החשש לפעולות סיכול פופוליסטיות לא ידברו היום על עניין "הלייב בטינג" - הימורים במהלך משחקים, שלא מאושרים בישראל אבל נחשבים בעולם כולו לאחד ממנועי הצמיחה הגדולה ביותר.

ההנחה היא שמי שמתנגד לשינויים הללו עושה זאת מתוך ההבנה הלא נכונה שהם מעודדים התמכרות. מי שמתנגד לשינויים עושה זאת במקביל לכך שמפעל הפיס, שפועל על רישיון שונה מזה של הטוטו, מפרסם באגרסיביות מוצרים שהוכחו כהרבה יותר מסוכנים מבחינת התמכרות. מוצר כגון כרטיס גירוד, מה שאין לטוטו, הוא אחד הגורמים העיקריים להתמכרויות להימורים - בעיקר אצל קטינים.

ליברליזציה של חוקי ההימורים לא בהכרח תביא לגידול בכמות האנשים המכורים להימורים - אבל כן להגדלת נתח ההכנסות של מדינת ישראל מכספי הימורים. תמיד יהיו אנשים חולים ונראה כי עדיף למדינה שהימורים יהיו בהשגחה ופיקוח של המדינה, כמו אלכוהול וסיגריות. כי בעוד שחברת ההימורים הממשלתית דואגת למימון מכוני גמילה וטיפול בבעיית ההימורים, חברות ההימורים הלא חוקיות בישראל (חלקן חוקיות במקומות אחרים בעולם) לא ממש משלמות מסים או דואגות ללקוחותיהן.

קריאה בתקנון ובתקנות הצנועות יחסית שמנסים להעביר מראה עד כמה העולם הזה, תעשיית ההימורים בישראל, מפגר מאחורי התפיסה האירופית. במדינה טיפה יותר מתקדמת היום היו דנים בכנסת על תפיסת ההימורים בכלל - והאם זה בכלל נכון להשאיר הכל בידי מונופולים של הממשלה.

רק לאחרונה קבע בית המשפט הגבוה של האיחוד האירופי כי החוקים שמגבילים את חברות ההימורים הפרטיות והמונופול בבעלות הממשלה אינם מוצדקים כל עוד הם מיושמים באופן לא עקבי. ישראל צריכה לשאת עיניה לאירופה בנושא הזה. שוק ההימורים הלא חוקיים בישראל עומד, כאמור, על 10 עד 15 מיליארד שקל בשנה - פי כמה וכמה משוק ההימורים החוקיים. הכנסת ההימורים הלא חוקיים למסגרת רגולוטרית (שלפיה כל הכסף מהמסים על הימורים יוקצה לספורט, לקהילה ולמלחמה נגד התמכרויות שונות) תהיה יעילה הרבה יותר למדינה מאשר במצב הקיים שמאפשר רק לטוטו ולפיס לפעול בשוק ההימורים.

ונחזור על דבריו של בית המשפט הגבוה לצדק של האיחוד: "זה לא מוצדק שמונופול ציבורי יערוך קמפיינים שיווקיים אינטנסיביים במטרה למקסם את הרווחים מהימורים - שבהם יש את אותו סיכון התמכרות שקיים במשחקים שהמונופולים מתנגדים אליהם".