הפועל אגו תל אביב

כדורגל בכלל, ובישראל בפרט, הוא עסק רע. יש בו המון חשיפה ולא מעט כסף, אבל מספר הקבוצות שמרוויחות או מסיימות בתקציב מאוזן נמוך ביותר - פחות מ־50%. כל תעשייה אחרת היתה נעלמת מעל פני הקרקע אם היתה רושמת אחוז רווחים כה קטן - אבל הכדורגל הוא תעשייה מיוחדת, שחוקי העולם העסקי לא ממש נוגעים לה.

בכלל, ההיסטוריה מראה שהכדורגל נהפך לרווחי רק כאשר מעורבות חיצונית סייעה לו לצאת מהדוגמות שהוא היה שרוי בהן - מעטים הם אנשי הכדורגל שהצליחו לשנות את פני ניהול המשחק.דו"ח טיילור למשל, הוא דוגמה למעורבות חיצונית ששינתה את פני ניהול המשחק. הדו"ח הממשלתי הגיע בעקבות אסון הילסבורו, ששינה את פני הכדורגל האנגלי והפך אותו לחזק ביותר מבחינה כלכלית. לפני הדו"ח מועדונים בריטיים כמעט לא השקיעו באצטדיונים שלהם. אחריו הם היו חייבים להשקיע. התוצאה היתה הפיכתו של הכדורגל האנגלי לעסק מניב - במיוחד לבעלי הקבוצות, שמכרו את הנכסים שלהם למיליארדרים זרים עם יותר מדי כסף.

בכל מקרה, אחת הסיבות העיקריות לכך שכדורגל הוא עסק כה כושל היא כמות האנשים הלא ראויים שהמועדונים מעסיקים. מדוברים ללא עבר בתקשורת, דרך מנכ"לים ללא ניסיון ניהולי ועד נשיאים שהם אחים, נטולי השכלת כדורגל מינימלית, של בעלים. בעולם שבו אין שום סדר או כבוד לתפקיד או לבעל התפקיד - האגו שולט, וכתוצאה מכך החלטות המועדונים לא נובעות משיקולים מקצועיים או עסקיים, אלא מעניינים של אגו.

משה הראל (מימין) ואלי טביב. אחת הסיבות העיקריות לכך שכדורגל הוא עסק כה כושל היא כמות האנשים הלא ראויים שהמועדונים מעסיקים צילום: טל שחר

מנהגים מטופשים

מחקרים, בארץ ובחו"ל, מוכיחים זאת. לפי סקרים בקרב בעלי קבוצות - המוטיבציה הגדולה ביותר שלהם להיות בעלים של קבוצה היא אישית או קשורה באגו. כתוצאה מכך, "רבים מהבעלים, שרוצים להיות גם מנהלים ולהגשים פנטזיית נעורים, לא רוצים אנשים חזקים סביבם, וחוץ מלמאמן ולשחקנים הם משלמים שכר נמוך מאוד לעובדים" (מתוך דו"ח מיוחד שלעמנואל המברט מ־A.T Kearney, חברת ייעוץ).

כך למשל, רוב עיתונאי הספורט מרגישים לעתים קרובות כמי שמציקים לשחקנים, לבעלים, לבעלי התפקיד ואפילו לדוברים, כשהם רק מנסים לעשות את עבודתם. המועדונים, מצדם, מתייחסים לעתים לעיתונאים בזלזול ולפעמים באכזריות. לא זכורים יותר מדי בנקים או רשתות חניות ש"החרימו" כתב או עיתונאי בגלל הדרך שבה סיקר את המוסדות הללו. "החרמה" זה מנהג די נפוץ בקרב מועדוני הכדורגל בעולם ובעיקר בישראל - מנהג מטופש מאחר שהלקוחות של המועדונים, האוהדים, עוקבים אחר המועדון בעיקר דרך כלי התקשורת.

באירופה מתחילים הדברים להשתנות. קבוצות - בעיקר בעקבות ההצלחה המסחרית של מנצ'סטר יונייטד מסוף שנות התשעים - החלו להעסיק אנשי מקצוע בכירים מתעשיות אחרות. בארצות הברית כבר נהוג למנות ג'נרל מנג'רים, שמבחינה השכלתית ראויים יותר לטפל באספקטים הרבים והכלכליים מאוד של ניהול קבוצת ספורט. בישראל עוד רחוקים שנות אור מהתפיסה הזו. מלבד מכבי חיפה, אין מועדוני כדורגל ישראליים שעושים החלטות הגיוניות מבחינה כלכלית.

ז'אן מישל אולאס. מראה איך במעט זמן יחסית - בזכות עבודה טובה ומסודרת ואנשי מקצוע חרוצים - אפשר להפוך מקבוצה נטולת מסורת ויומרות מעיר בורגנית וחסרת תשוקה לכדורגל, לאחד מהמועדונים הבכירים באירופה צילום: איי אף פי

דברים שלומדים בליון

הפועל תל אביב היא דוגמה קלאסית להתנהלות שהפכה את הכדורגל הישראלי לבדיחה בעיני אוהדיו - שרבים מהם אנשי עסקים ומנהלי אנשים שטובים בהרבה מאשר הבכירים באלופה. המועדון קיבל בליגת האלופות הזדמנות נדירה לבנות את עצמו. ואולם, בגלל מאבקי אגו ואנרכיה ניהולית בכל הדרגים, הביאו אותו למצב שהוא בדיחת מדורי הספורט. ספק גם אם השחקנים, שהשקיעו בהם כל כך הרבה, יחליטו להישאר במועדון שמנוהל בצורה כה חובבנית.

מנגד, יריבתה מחר של הפועל תל אביב, ליון, מראה איך במעט זמן יחסית - בזכות עבודה טובה ומסודרת ואנשי מקצוע חרוצים - אפשר להפוך מקבוצה נטולת מסורת ויומרות מעיר בורגנית וחסרת תשוקה לכדורגל, לאחד מהמועדונים הבכירים באירופה.

ליון, עיר בעלת אוכלוסייה בסדר גודל של כ־470 אלף איש, ממוקמת בין נהרות, ליד הרים ולצד כפרים. הטירות מהמאה ה־18, כמו גם חלק מהרחובות, הם התפאורה המושלמת למסעדות משובחות וקונדיטוריות בעלות שם עולמי. מי שהיה מעוניין בעיר בכדורגל היה נוסע 55 קילומטר לכיוון סט. אטיין התעשייתית יותר, שם שיחקה הקבוצה בירוק שנהנתה מעיר מלאה בתשוקה לכדורגל. ב־1987 היתה אולימפיק ליון קבוצה בליגה השנייה בצרפת עם תקציב של פחות מ־2 מיליון יורו. כיום, למרות משבר מקצועי לא קל, ליון היא מועדון הכדורגל האהוד בצרפת עם התקציב הגבוה ביותר שמבוסס על ההכנסות הגבוהות ביותר בליגה.

ליון היא אחת מ־20 הקבוצות המכניסות באירופה, ובשבע השנים האחרונות רק שש קבוצות הכניסו יותר ממנה מליגת האלופות. האחראי לסיפור ההצלחה של ליון הוא הנשיא ז'אן מישל אולאס - מיליונר מקומי שעשה כספו בתעשיית ההייטק וזכה לשלל כינויים כגון "בולדוזר", בזכות תוכנית העבודה הקפדנית שהוא בנה לליון.

למען ההגינות, ליון היא מקום מושלם לבנות מועדון כדורגל, כי הלחץ להצליח במיידי לא חזק כמו ב"ערי כדורגל" כמו מארסיי וניוקאסל. והיא באמת סיפור ייחודי של איש עסקים שבנה בשמרנות עסקית - שהתגלתה כחדשנות של ממש בעולם עסקי הכדורגל - מערכת בריאה עם איזונים מקצועיים ובלמים פיננסיים. אם בהפועל היו אנשים רציניים, היו הולכים להשתלמות בת חודש בליון, הקבוצה שממש ייצרה את הכסף שבו היא בנתה את עצמה.

מאיפה שואבים השראה?

ליון לא הוקמה מקהילתיות חזקה. בהרבה מובנים היא לא צמחה אורגנית כמו קבוצות גדולות אחרות, כגון מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, באיירן מינכן, ומארסיי. המקרה שלה הוא קצת כמו שמיליונר מקומי ייקח את מכבי הרצליה או עירוני רמת השרון לגבהים חדשים בזכות השקעה נכונה. בנייה שנות ה־2000 - תקופה שבה השקעות נכונות הופכות מיליונרים למיליארדרים בזמן מגוחך.

לאור הבעיות בהנהלת הפועל תל אביב - בעיות שגם בהנהלה יש הטוענים שעשויות להביא לקריסה של המועדון - אולי שווה לאוהדים שלה לשאוב השראה מ"קבוצת המרד" - FC יונייטד. בעוד שקבוצת האם, מנצ'סטר יונייטד, שרויה בחובות שמסכנים את עתידה כקבוצה מובילה באנגליה ובאירופה - אוהדיה מתכננים גיוס כספים שיסייע לפתיחת אצטדיון חדש. קבוצת החובבנים החלה בגיוס 1.5 מיליון יורו על ידי מכירת מניות לקהילה.

הקבוצה שהוקמה לפני חמש שנים הגישה את כל הבקשות לבניית אצטדיון בן 5,000 מקומות קרוב לניוטון הית', היכן שהמועדון, שבסופו של דבר נהפך למנצ'סטר יונייטד, הוקם. 300 אלף ליש"ט בתרומות כבר גויסו, והצפי הוא שיגיעו עוד כ־200 אלף ליש"ט מתורמים. את שאר המימון מתכננים ב-FC יונייטד לגייס ממכירת מניות מיוחדות שיחזירו לרוכשיהם "תשואה חברתית", שתגיע מהפעילויות הקהילתיות הרבות שעורכים חברי המועדון. וייתכן שבסופו של דבר גם תשואה כספית, הקשורה בנכסי הנדל"ן של המועדון. "אוהדים, משקיעים וחברות יכולות ליהנות מהתפתחות המועדון על ידי מכירת מניות מ־200 ליש"ט ועד ל־20 אלף ליש"ט", נכתב בהודעה של הקבוצה.

"בעזרת הקהילה, המתקנים שלנו והאצטדיון החדש שייבנה, אנחנו יכולים להגשים את האמביציות שלנו להיות מגדלור לדרך טובה יותר עבור הכדורגל", אמר אנדי וולש, הג'נרל מנג'ר של FC יונייטד, שמביאה כ־2,000 אוהדים למשחקיה בממוצע - הרבה פחות מאשר הפועל תל אביב מביאה למשחקים שלה.