מדוע קבוצות NBA ממנות ג'נרל מנג'רים ללא רקע בכדורסל?
לון באבי, הנשיא החדש לענייני כדורסל של פיניקס סאנס, הוא דוגמה נוספת לאחראי לצד המקצועי של קבוצת NBA ללא ניסיון כשחקן או כמאמן. מדוע בעלי הקבוצות מעדיפים עורכי דין וסוכנים לצדם ולא אנשי ספורט?
אחרי קיץ משוגע של החתמות שחקנים חופשיים והעברות ענק, בפיניקס סאנס החליפו את החור שיצרה עזיבתו של אמרה סטודמייר לניקס בשני שחקנים מצוינים - ג'וש צ'ילדרס, שחוזר לשחק בליגה אחרי שנתיים ביוון, והידו טורקוגלו, שמגיע אחרי עונה רעה בטורונטו. שניהם מצטרפים לגראנט היל. שלושת השחקנים יוצגו בעבר על ידי הסוכן לון באבי, שהוא גם, באופן מפתיע, הנשיא החדש של פיניקס לפעילויות הכדורסל, או במילים אחרות, האיש שיקבע את עתידה המקצועי של הקבוצה.
"זו הגשמת חלום עבורי", אמר באבי, בוגר בית ספר למשפטים בייל, "זה חלום שמאפשר לי לסגור מעגל מקצועי. 35 שנים אני בכדורסל, את החצי הראשון ביליתי בניהול קבוצות ואת השני בייצוג שחקנים. פיניקס היא יותר ממועדון מצוין ב־NBA - היא מועדון מופת בעולם הספורט בכלל".
סוכן כפול
הקשרים בין סוכנים מובילים לבין בעלי הקבוצות ומנהליהן הם פעמים רבות ארוכי שנים ורוויים במורדות ובעליות. הספורט מלא אמוציות ומשאים ומתנים עם שחקנים, ולפעמים הכל עולה על פני השטח. כולם מרגישים שהם לא מקבלים מספיק וזה נכון לגבי כל מקום עבודה (אולי למעט חברת החשמל), אבל בסוף נוספים גם הלחץ של הקהל והתקשורת והתחושה שעל כל דולר צריך לקבל אסיסט או לפחות ריבאונד. הכל מדיד אבל לא תמיד נכון, וזה תמיד מסובך יותר ממשא ומתן רגיל. מה גם שהסכומים גבוהים ביותר. ובסופו של דבר אם קבוצה מנהלת מו"מ עם שחקן, רק חתימתו היא העדות להצלחת המו"מ.
הסוכן הוא זה שבאמצע הקלחת. הוא הולך על הקרח הדק שנוצר בין השחקן לקבוצה. הוא צריך לרצות את הבעלים וגם את השחקן וזה לא קל, ובדרך כלל יש לו גם אינטרסים אחרים - כלומר שחקנים אחרים. הוא לא יכול לשבור את הכלים כי הוא יצטרך אותם אחר כך. בקיצור, הרבה לחץ משני הצדדים. והרבה פעמים מעורבות במשא ומתן תחושות חזקות של פספוס ואכזבה מרה אישית - ע"ע לברון ג'יימס והשנאה כלפיו בקליבנד, ניו יורק ולוס אנג'לס, הקבוצות שדחה.
הסמל החדש של ה-NBA. אבל לא באמת
ערך מוסף במו"מ
אז מה הערך המוסף של הסוכן לשעבר? רוברט סארבר, הבעלים שרכש את הקבוצה ב־2004 תמורת 401 מיליון דולר, חושב שבאבי יעזור לפניקס בתנאים המשתנים שאיתם הליגה מתמודדת. משהו כמו הסוכנת הרוסייה אנה, רק ללא השיק הרוסי, וללא מעטה הסודיות - לכולם כאן ברור מה אפשר להשיג מבאבי. אחרי הכל, הבעלים ואיגוד השחקנים נעולים בעמדותיהם בכל הנוגע לסיום הסכם השכר הקיבוצי של הליגה: הבעלים רוצים שינוי דרסטי בחלוקת ההכנסות, ובראשו קיצוץ בנתח השחקנים מכלל הכנסות הליגה, שעומד כיום על כ־57%. השחקנים אינם מאמינים לנתונים שהליגה מנפיקה ומוכנים, לפי הצהרות האיגוד, לשבות. ברור שסארבר היה שמח אם באבי יוכל לעזור במשהו ולפרוץ את המבוי הסתום.
"בשלב כלשהו יהיה הסכם קיבוצי חדש", אמר סארבר, "ההבנה של איך לפעול בהתאם ואיך לנהל מו"מ עם שחקנים תחתיו היא הכרחית כדי להצליח בליגה הזאת. באבי מביא לשולחן את מה שהמועדון הזה ואני צריכים כדי להצעיד אותו קדימה". כלומר חלקלקות של סוכן וקשרים אין סופיים עם שחקנים מובילים.
קבוצה חזקה - אבל לא מספיק
ההחתמה של באבי כמובן איננה החתמה שגרתית, אולם בעולם הספורט האמריקאי יש לא מעט החתמות יוצאות דופן של מנהלים מקצועיים. בבייסבול מומחי סטטיסטיקה ובעלי תואר MBA מה־MIT (הטכניון של בוסטון) דוחקים את רגליהם של מנהלים שגדלו על המגרש, והם מוכיחים את עצמם ככוח ניהולי מהמדרגה הראשונה. במקומות אחרים אנשי שיווק מנהלים את העסק כשבראשם קודם כל הצד העסקי שמחוץ לקווי המגרש.
לפיכך, אין ספק שבאבי יכול לעזור לסאנס בשולחן המו"מ, וכתוצאה מכך, אם כי באופן מוגבל יותר, גם בהחתמת שחקנים מוכשרים בתנאים עדיפים לקבוצה. הוא גם מקבל לידיו קבוצה שעשויה להתגלות כחזקה יותר ממה שחושבים: צ'ילדרס, שעזב את אטלנטה לטובת היורו לאחר שהרגיש שהמו"מ לא מתקדם בקצב הרצוי לו, הוא שחקן מצוין, ובגיל 27 מספק לקבוצה הגנה חזקה וגיוון בעמדה מספר 3. טורקוגלו ישחק בעמדות 3 ו־4, ובגיל 31, בסאנס מאמינים, תישכח עונת הנפל בטורונטו כאשר לצדו שחקן חכם ומנהיג אמיתי כמו סטיב נאש.
אבל באבי לא יכול לשנות שלוש עובדות מרכזיות בחיפוש של פניקס אחר טבעת האליפות החמקמקה: 1. גילו המתקדם של סטיב נאש שמגביל את חלון ההזדמנויות של פניקס. 2. פניקס משחקת במחוז המערבי הרצחני. 3. הדרך לאליפות עוברת בלוס אנג'לס, בואכה הסטייפלס סנטר.
מגמה מתפשטת
החתמתו של באבי היא המשך ישיר של מינוי אנשים ללא רקע ספורטיבי כסמכות הספורטיבית העליונה — "הדור החדש של מנהלי NBA", לפי פול אלן, הבעלים של פורטלנד טריילבלייזרס. למה זה קורה? לפי "הניו יורק טיימס", הרקע המשפטי של חלק מאותם ג'נרל מנג'רים חדשים - שלא מגיעים מרשימת החשודים המיידיים (מאמנים ושחקנים לשעבר), כמו באבי וריץ' צו, הג'נרל מנג'ר של פורטלנד - נובע מזה שהמשחק הפך כלכלי לחלוטין.
"כשחלק גדול מהמועדונים ב־NBA מתקשים כלכלית, צריך לשים דגש גדול במיוחד על היכולת של המנהל לטפל במשאבים כמו שצריך", נכתב ב"ניו יורק טיימס". זה לא אומר שאין יותר ג'נרל מנג'רים שהיו שחקנים (דני איינג' בבוסטון ופאט ריילי ממיאמי היט), אבל בליגה שבה סגלים נקבעים לפי צרכים כלכליים ותקרת שכר, לעתים עדיף שמי שיקבע זה אחד שיודע לכתוב חוזים ולסגור אותם מאשר מי שיודע מי יכול לשחק עם הגב לסל ולמי יש "יד רכה" מבחוץ.
מנהלים "מוזרים" אחרים
תיאו אפשטין, שניסיון הספורט שלו כלל את יחסי הציבור של סאן דייגו פאדרס ועריכת עיתון אוניברסיטת ייל, מונה בגיל 28 ו־11 חודשים להיות המנהל הצעיר ביותר בהיסטוריה של הבייסבול. בוסטון רד סוקס, אימפריית הבייסבול השנייה באמריקה (אחרי הניו יורק יאנקיז), נתנה לו את הצ'אנס. אפשטיין למעשה התקדם בסאן דייגו מתפקיד איש יחסי הציבור לתפקיד מנהל פעילות הבייסבול (בניגוד לפעילות השיווקית וכדומה), וקיבל את ג'וב החלומות כאשר לארי לוצ'ינו, שתחתיו עבד בסאן דייגו, עבר בסוף 2002 להיות נשיאה של בוסטון רד סוקס. תחת שרביטו של אפשטיין שברה בוסטון את "הקללה" שמנעה ממנה תואר במשך יותר משמונה עשורים, וזכתה סוף סוף באליפות ב־2004, ולאחר מכן שוב ב־2007. מאז, אגב, מונה ג'נרל מנג'ר צעיר יותר מאפשטיין - ג'ון דניאלס בטקסס, שהיה בן 28 וחודש.
ניל אולשיי, הג'נרל מנג'ר של הקליפרס, החל את דרכו כשחקן - אולם לא כשחקן כדורסל. הוא היה שחקן תיאטרון וטלוויזיה. עצה שנתן לו שחקן "חוק וסדר" ג'רי אורבך - כאן אין כסף, סע לקליפורניה - הביאה אותו לחוף המערבי. בלוס אנג'לס עשה את הצעד הראשון מני רבים בדרכו לניהול הקבוצה הגרועה ביותר בספורט האמריקאי, כאשר החל להיות עוזר מאמן בכדורסל תיכונים. משם התקדם לניהול מחנה פיתוח השחקנים של SFX ספורטס גרופ, שאחראי על 57 שחקנים שמשחקים ב־NBA, ומשם התגלגל לקליפרס.
סמכויות מקצועיות לא "מקצועיות" נוספות ב־NBA: דארל מורי, בוגר MIT ומומחה בסטטיסטיקה — ג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס; דיוויד קהאן, עיתונאי ספורט ועורך דין — נשיא לענייני כדורסל במינסוטה טימברוולבס; כריס גרנט, בעל תואר במנהיגות חינוכית, ג'נרל מנג'ר של קליבלנד קאבלירס.
