פרמיירליג 2010: ענייה יותר, צעירה יותר
הכנות קבוצות הליגה האנגלית בעיצומן, כשכבר עכשיו ברור שבשל חוקים חדשים ואילוצים כלכליים סגלי הקבוצות יהפכו לצעירים ואנגליים הרבה יותר
סיבות רבות היו להצלחה של נבחרת גרמניה במונדיאל. אחת הסיבות העיקריות היא שיתוף פעולה מעשי ורגולוטרי בין כל הגופים בכדורגל הגרמני – ובעיקר בין התאחדות הכדורגל הגרמנית לבונדסליגה וקבוצותיה.
הרבה סיבות נעוצות בהופעה המביכה של נבחרת אנגליה במונדיאל. אחת מהן היא חוסר שיתוף הפעולה בין הפרמיירליג, הליגה העשירה בעולם, להתאחדות הכדורגל ואפילו עם האקדמיות של המועדונים שלה. "אין מחשבה נכונה ואסטרטגית לגבי השינויים הראדיקליים שצריכים כדי לקדם את הנבחרת", אמר יו ג'ננינגס, מנהל האקדמיה של פולהאם ולשעבר האחראי לפיתוח נוער בפרמיירליג, ל"דיילי טלגראף". "צריך גוף אחד שאחראי לפיתוח הנוער עם כוח ורישיון לשנות דברים".
זה לא שאין כסף באקדמיות. קבוצות הפרמיירליג משקיעות הון גדול – יותר מ-90 מיליון ליש"ט בשנה – בפיתוח האקדמיות והנוער שלהם. יש גם 80 מרכזי כדורגל לפיתוח כישרונות שמפוזרים ברחבי הממלכה – סכום גדול בהרבה מזה שיש בצרפת, למשל (שם יש 14 אקדמיות ראשיות).
ובניגוד לטענות שהאקדמיות האנגליות ממלאות את שורותיהן בשחקנים זרים – 82% מהשחקנים שמסיימים את האקדמיות באנגליה הם אנגלים. אז מה עוד צריך? עוד מאמנים – אין מספיק באנגליה וצ'אנסים לבוגרים המוצלחים של האקדמיות.
נבחרת גרמניה. האנגלים מקנאים צילום: איי אף פי ובדיוק בגלל זה השנה ייכנס לתוקף חוק שיתוף שחקני הבית בפרמיירליג - "home grown rule". הוא לא מחייב שיתוף שחקנים אנגלים אבל כן מחייב שלפחות 8 מ-25 שחקני הסגל יהיו כאלו שהתחנכו במחלקות הנוער באנגליה - וגם אין הגבלה לצרף שחקנים מתחת לגיל 21 לסגל ה-25.
"אני לא אוהב את החוק הזה", אומר ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, ארסן ונגר – שרוב קבוצותיו התבססו על כישרון זר. "אני מאמין שמה שחשוב זה האיכות. זה חוק מלאכותי – ואני גם לא מאמין שבגלל החוק הזה אנגליה תזכה במונדיאל".
ונגר מדגיש שמה שחשוב זה הדרך שבה מפתחים שחקנים – אם הם טובים מספיק להיכנס לסגלים של הליגה הנצפית בעולם הם יהיו טובים מספיק כדי לבנות נבחרת אימתנית.
אבל כמובן שהשינויים בחוקים מכתיבים התנהלות אחרת בשוק העברות השחקנים. ונגר עצמו הודה כי יצטרך למכור שחקנים זרים. כתוצאה אדוארדו החלוץ הקרואטי צפוי להימכר ב-6 מיליון ליש"ט לשאחטר דונייצק – עמיתו הצעיר האנגלי, ג'יי סימפסון, צפוי להיות חלוץ סגל במקומו.
יותר מרגולציה ופיתוח שחקנים, ייתכן שגם המשבר הכלכלי יחייב את המועדונים להשתמש יותר בשחקנים הצעירים שברשותם – לתת להם את הבמה להצליח.
מנצ'סטר יונייטד, השרויה בחובות אדירים, היא קבוצה שתשגר את כל עוצמת השחקנים הצעירים שלה. ראיין גיגס, הוותיק שבחבורה (36) רואה בצעירים בסגל של אלכס פרגוסון מעט מ"שכבת 92'" שכללה את דיוויד בקהאם, פול סקולס, ניקי באט והאחים נוויל. הוא מאמין שג'וני אבנס, דארון גיבסון, קיקו מאקדה, דני וולבק, טום קלברלי, כריס סמולינג והאחים דה סילבה הם העתיד של מנצ'סטר יונייטד והכדורגל האנגלי. "אני בטוח שהשחקנים האלה ישתפרו מיום ליום" אמר גיגס. "ההיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד די פשוטה", הוסיף פרגוסון. "היא תמיד התבססה על אנשים צעירים ושם הכי נוח לנו. אני חושב שגם לאוהדים שלנו נוח עם זה". כרגע הגיל הממוצע של ההרכב של מנצ'סטר יונייטד הוא 30.1 אבל במשחקי ההכנה משחק פרגוסון עם הגנה בגיל ממוצע של כ-20.
אולי זה לא הכי "נוח" עבור פרגוסון ומנצ'סטר תהליך ההצערה הזה – וזה בעיקר בגלל החובות האדירים שאינם מאפשרים רכישת כוכבי ענק. ואולם ייתכן שזה יעשה רק טוב לנבחרת אנגליה מאחר שחלק מהשחקנים, כגון וולבק, קלברלי וסמולינג עשויים להיות העתיד של הכדורגל האנגלי. תוסיפו להם את הבוגרים האנגליים של האקדמיה המשובחת של ארסנל – ג'ק ווילשר, ג'יי עמנואל תומאס, קיירן גיבס, הנרי לאנסבורי, קרייג איסטמונד ואפילו אחד – טום קרוז – וגם את האנגלים הכישרוניים בווסטהאם כגון ג'וניור סטאניסלאס, זאבון היינס וג'יימס טומקינס – ונראה שבעוד כמה שנים תהיה לאנגליה נבחרת איכותית, שכמו ספרד ובמובנים מסויימים גרמניה – מתבססת על מספר שחקנים ממספר מצומצם של קבוצות.
2010, מעומק המשבר הכלכלי, החובות האדירים והכישלון במונדיאל, עשויה להיות שנת תפנית בכדורגל האנגלי.
