אייקון אמריקאי - לטוב ולרע

ג'ורג' סטיינברנר, הבעלים של הניו יורק יאנקיז היה מוכר כ"הבוס" וכבש את עולם הבייסבול ב-37 שנות כהונתו. בין השאר עזר לקדם את תופעת הסוכנים החופשיים וחוזים של מיליוני דולרים, הוא גם החליף מאמנים 24 פעם והושהה מהליגה פעמיים. "היינו מנצחים משחקים, והוא היה חצי מבויש כי ניצחנו בזכות חבטת הקרבה או חבטת בסיס פשוטה", נזכר ג'ו טורה, ששימש כמנג'ר במשך 12 עונות. "הוא אהב לחסל אנשים".

היאנקיז של סטיינברנר זכו בשתי אליפויות מוקדמות, ואחריהן סבלו מ-13 שנים של בצורת פלייאוף שבהן האישיות הדליקה שלו האפילה על ביצועי הקבוצה. הקבוצה התאוששה בשנות ה-90, בעקבות ההוצאות הנרחבות שלו, וזכתה בארבע אליפויות בחמש שנים עד שנת 2000, ובכך הזמינה השוואות לשושלות ספורט קודמות.

היאנקיז זכו במספר שיא של 27 אליפויות, 7 מתוכן במהלך כהונתו של סטיינברנר, האחרונה ב-2009, העונה הראשונה לאחר שהעביר את הניהול היומיומי לבנו הצעיר האל. היאנקיז של סטיינברנר משכה באופן קבוע את השחקנים המובילים עם חוזים רווחיים שמומנו בזכות הקהל של הקבוצה שהנוכחות שלו במשחקים היא הגבוהה ביותר בליגה.

הטקטיקה העסקית האגרסיבית שלו הרחיבה את ההובלה של היאנקיז כקבוצה העשירה בבייסבול ובמקביל הכעיסה את הבעלים של הקבוצות האחרות.

עד 2005 הפכו היאנקיז לקבוצה היקרה ביותר שהוקמה בצפון אמריקה, כשהמשכורות עומדות על 208 מיליון דולר. שנה לאחר מכן הם הפכו לקבוצת הבייסבול הראשונה שהשווי שלה עמד על למעלה ממיליארד דולר, על פי הדירוג השנתי של פורבס. באפריל 2010, פורבס העריך את שווי הקבוצה ב-1.6 מיליארד דולר.

סטיינברנר עזר ליצור את התפיסה לפיה שחקנים הם סוכנים חופשיים, שיכולים לעבור קבוצות ולבחור בהצעה הגבוהה ביותר, בכך שקטף את הפיצ'ר קטפיש האנטר מאוקלהומה את'לטיקס ב-1974 תמורת חוזה של 3.5 מיליון דולר לחמש שנים, שיא בזמנו.

שנתיים לאחר מכן הוא החתים את רג'י ג'קסון מאוקלנד, הכוכב הגדול ביותר שהיה נגיש בשוק הסוכנים החופשיים הפתוח הראשון.

במהלך ההשהיה השנייה של סטיינברנר מבייסבול בין 1990-1993, הנהלת היאנקיז בהובלת המנג'ר הכללי ג'ין מייקל ציידה את הקבוצה עם כוכבים עתידיים - כולל דרק ג'טר ואנדי פטיט - שיובילו את הקבוצה לרצף ההצלחות הארוך ביותר שלה בעידן סטיינברנר. קבוצת הליבה של השחקנים שגדלו במועדון הובילו את היאנקיז ל-13 הופעות רצופות בפלייאוף עד 2007, ולזכייה באליפות ב-1996, 1998, 1999, 2000 ו-2009.

לאחר מספר איומים לעזוב את הברונקס לטובת ניו ג'רזי או מנהטן במידה ולא תירשם עלייה במספר הצופים, החליט סטיינברנר לבנות אצטדיון חדש ליאנקיז בסמוך לאצטדיון שאירח את הקבוצה מאז 1923. האצטדיון החדש שנבנה בעלות של 1.3 מיליארד דולר נפתח ב-2009. 

דרק ג'יטר מהיאנקיז. הטקטיקה העסקית האגרסיבית של "הבוס" הרחיבה את ההובלה של היאנקיז כקבוצה העשירה בבייסבול ובמקביל הכעיסה את הבעלים של הקבוצות האחרות צילום: בלומברג

נולד בארבעה ביולי - אייקון אמריקאי שערורייתי 

ג'ורג' מייקל סטיינברנר השלישי נולד בארבעה ביולי, 1930 ברוקי ריבר, אוהיו, הבכור מבין שלושה ילדים של איל הספנות הנרי סטיינברנר ואשתו ריטה האלי. הדחף שלו לספורט ולעסקים נטמע כבר מגיל צעיר. "אבי ציפה שאצליח בכל דבר", נזכר סטיינברנר. "הוא היה איש גדול, ספורטאי מצטיין וסטודנט טוב. הוא סיים את לימודיו ב-MIT בהצטיינות והיה האלוף היחיד של האוניברסיטה באתלטיקה בתחרויות ה-NCAA. מול זה הייתי צריך להתמודד. הייתי הבן היחיד וידעתי שהוא כל הזמן מסתכל".

לפני שמלאו לו 10, ניצל סטיינברנר הלוואה מאביו לקניית אפרוחים ונכנס לעסקי מכירת ביצים.

הוא למד בקאלבר מיליטרי אקדמי (Culver Military Academy) באינדיאנה, משם עבר לווילאמס קולג' במסצ'וסטס, שם למד ספרות אנגלית והיה רץ משוכות, כמו אביו.

לאחר ששירת כשנתיים כעוזר לג'נרל בחיל האוויר באוהיו, הוא מימש את אהבתו לספורט ומונה לעוזר מאמן פוטבול באוניברסיטאות נותר'ווסטרן ופורדו. הוא חזר לחיק המשפחה והצטרף לחברת הספנות לייקס שסבו ייסד ב-1901. הוא ירש את אביו כנשיא החברה ב-1963, וארבע שנים לאחר מכן עמד בראש קבוצה שהשתלטה על היריבה הגדולה, אמריקן שיפ בלדינג. החברה הממוזגת הייתה מובילת התבואה הגדולה ביותר באזור האגמים הגדולים.

"זו הייתה עלייה מטאורית לעושר, אך כל הזמן הזה חלק מההתמקדות שלו נשארה על ספורט", כתב רוג'ר קאהן בספרו מ-1978 על היאנקיז. 

סטיינברנר רכש קבוצת כדורסל, הקליבלנד פיפרס שפשטה את הרגל לאחר שהליגה קרסה. הוא קפץ למים העמוקים ב-1973, כשהוביל קבוצת משקיעים שרכשה את היאנקיז מ-CBS תמורת 10 מיליון דולר. היאנקיז הייתה באותה קבוצת 500 (קבוצה עם 50% הצלחה) ולא העפילה לוורלד סיריס מאז 1964. אף שההשקעה הראשונית שלו עמדה על 168 אלף דולר בלבד, לאורך השנים סטיינברנר קנה את שותפיו והפך להיות הבעלים העיקרי.

ב-1974 הוא הורשע בהענקת תרומות לא חוקיות למסע הבחירות של הנשיא ריצ'רד ניקסון. הוא הודה בעוון ובחטא, ובכך שניסה "להשפיע ולאיים" על עובדי החברה שלו כדי שישקרו לגבי התרומות שלו. השופט גזר עליו קנס של 15 אלף דולר, אולם הוא הצליח להימנע ממאסר. הקומישינר בואי קון הרחיק אותו מהבייסבול למשך שנתיים, אך בסוף המתיק את העונש ל-15 חודשים. שנים לאחר מכן, הנשיא רונלד רייגן יעניק לסטיינברנר חנינה. הוא הודה לעורכי דינו בכך שהכפיל את השכר שלהם שעמד על 50 אלף דולר.

סטיינברנר. באוסף הזיכרונות שפרסם טורה ביחד עם טום ורדוצ'י ב-2009, הוא הגדיר את שיטת הניהול של סטיינברנר כ"הפרד ומשול" שעודדה עובדים להשמיץ אחד את השני צילום: איי פי

"גן חיות", "אופרת סבון", "אימפריית הרשע"

בעונתו החמישית של סטיינברנר ב-1977, היאנקיז ניצחו באליפות הראשונה מתוך שתיים רצופות, במקביל להתפתחות מחלוקות בקרב שלושה אנשים עם אישיות מנופחת למדי: סטיינברנר, ג'קסון והמנג'ר בילי מרטין. הקבוצה זכתה בכינוי "גן החיות של ברונקס". לאחר שהפסידו ללוס אנג'לס דודג'רס בוורלד סיריס של 1981, היאנקיז לא העפילו לפלייאוף עד 1995. סטיינברנר החליף מנג'רים 12 פעמים במהלך שנות ה-80. מרטין הלוחמני בעצמו הועסק ופוטר 5 פעמים במהלך 14 עונות.

אחד הריבים ההרסניים ביותר שלו התנהל עם התופס האגדי של היאנקיז יוגי ברה, שהוביל את הקבוצה לסיום במקום השלישי ב-1984. 16 משחקים בתוך העונה הבאה, סטיינברנר פיטר אותו, ובחר לשלוח מתווך שיעביר את החדשות במקום לעשות זאת בעצמו. 

ברה כל כך כעס עד שהוא נשבע לעולם לא להניח את כף רגלו באצטדיון היאנקיז כל עוד סטיינברנר עדיין בשליטה. ב-1999 סטיינברנר התפייס איתו, והתנצל בפגישה אישית. אשתו של ברה, שנכחה בפגישה, סיפרה כי סטיינברנר אמר לברה שהדרך שבה פיטר אותו הייתה "הטעות החמורה ביותר שביצעתי בבייסבול".

ב-1990, סטיינברנר שילם למהמר המוצהר האווי ספירה 40 אלף דולר עבור מידע מזיק על השחקן דייב ווינפילד, שאיתו נקלע למחלוקת. הקומישינר פיי וינסנט הרחיקה אותו מבייסבול לכל החיים, ואז החזירה אותו בעונת 1993. סטיינברנר הלך ונהיה סבלני יותר בשנים המאוחרות שלו, היאנקיז חזרו לשגשג לאור היציבות. 12 שנות כהונתו של טורה כמנג'ר החלו ב-1996, ואילו בריאן קשמן שימש כמנג'ר כללי מאז 1998.

הסבלנות החדשה של סטיינברנר לא בדיוק תורגמה לטיפול רך יותר באנשים שתחתיו. באוסף הזיכרונות שפרסם טורה ביחד עם טום ורדוצ'י ב-2009, הוא הגדיר את שיטת הניהול של סטיינברנר כ"הפרד ומשול" שעודדה עובדים להשמיץ אחד את השני

סטיינברנר הרוויח מהפופולריות של הקבוצה ב-2002 כשהשיק את רשת היאנקיז והבידור (YES), רשת כבלים אזורית שמבוססת על שידורים של הקבוצה. היאנקיז החזיקה בבעלות על 40% מהמיזם. ב-2008 השווי המוערך של הרשת שעמד על 2 מיליארד דולר ועקף את שווי הקבוצה.

"אין תחליף לניצחון"

הוא החליט לפרוש לאחר עונת 2007, ומינה את בניו האנק והאל ליו"ר משותפים של חברת Yankee Global Enterprises,  חברת האחזקה של הקבוצה ורשת הטלוויזיה. הוא מינה את בנותיו ג'ניפר וג'סיקה ואשתו ג'ואן כסגניות יו"ר.

לעיתים, נהג סטיינברנר לצחוק על הדימוי שנוצר לו. בפרסומת מ-2004 לכרטיס אשראי, הוא הופיע כשהזרוע שלו חבושה, ככל הנראה מכיוון שחתם על יותר מדי צ'קים.

הוא ומשפחתו בילו את עונות הקיץ באורוות קינסמן, חוות סוסים באוקלה, פלורידה שאחראית לשישה מתמודדים בקנטאקי דרבי. סטיב'ס פרינד הוא בעל ההופעה המוצלחת ביותר, כשסיים במקום החמישי ב-1977. סטיינברנר נשא את ג'ואן זייג לאישה ב-1956, ילדיהם הלכו בדרכו ולמדו בקאלבר מיליטרי אקדמי.

סטיינברנר העביר את תשוקתו לצבא גם ליאנקיז. על פי בקשתו נתלה שלט במסדרון שמוביל מהמועדון למגרש. לפני כל משחק קוראים שחקני היאנקיז את מילותיו של הגנרל דאגלס מקארתור. "אין תחליף לניצחון". "אני כל הזמן אומר לבחורים שלי, תמיד תזכרו שהניצחון זה הכול", אמר סטיינברנר בריאיון שהעניק לערוץ הכבלים של היאנקיז ב-2005. "ניצחון זה חשוב. זו דרך חיים".