האם האיצטדיונים בדרום אפריקה ייהפכו לפילים לבנים?

דרום אפריקה הדהימה את העולם במהלך המונדיאל עם האיצטדיונים המרהיבים שלה. ואולם הפרויקט לא היה זול - העלות הכוללת של הבנייה מוערכת ביותר מ-20 מיליארד ראנד.

כעת, כשטורניר הכדורגל הגיע לסיומו, המדינה יכולה לצפות למספר הולך וגדל של תלונות קולניות על כך שהאיצטדיונים

בדרבן ובקייפ טאון היו כבר איצטדיוני רוגבי גדולים שעל פי הטענות ניתן היה לשדרגם כך שיתאימו לאירוח משחקי המונדיאל. ואולם במקום נבנו איצטדיונים חדשים למטרה זו בערים, בנוסף לאיצטדיונים בפורט אליזבת, נלספרויט ופולוקווין.

מנהל הוועדה המארגנת המקומית דני ג'ורדן אמר במרץ כי זכות הקיום של שני האיצטדיונים החדשים תלויה בהסכמת קבוצות הרוגבי לעבור לשחק בהם – אולם עד כה הן לא הביעו עניין רב בכך. העתיד נותר מעורפל גם עבור שאר האיצטדיונים החדשים, שאין בקרבתם שום קבוצה בכירה.

סטאן דו פלסיס, כלכלן מאוניברסיטת סטלנבוש אמר בראיון שהעניק במאי, כי מתוך חמשת האיצטדיונים החדשים, רק איצטדיון מוזס מבהידה בדרבן הוא בעל הסיכוי הטוב ביותר להרוויח כסף בשנים הבאות. ואולם ההוצאות לא יהיו לריק, אם הן עזרו לשכנע את העולם, כפי שאמר הנשיא ג'ייקוב זומא בשבוע שעבר, ש"אפריקה פתוחה לעסקים", ובכך להעביר השקעות למדינה ולשכנותיה.

אין ספק שההשקעות לקראת המונדיאל היוו רשת ביטחון לתעשיית הבנייה, שנפגעה מירידה חדה בצריכה הפרטית בעקבות המשבר, בנוסף לשורה של ביטולי פרויקטים במזרח התיכון. מעטים מצפים שההשקעות במגזר הפרטי יתאוששו לפני 2012.

האיגוד הארצי של עובדי המכרים מסר שלפחות 18 אלף פועלים פוטרו לאחר שהסתיימו פרויקטים הקשורים למונדיאל.

אולם כמה חברות הרוויחו מההזדמנות לבנות את המוניטין שלהם מחוץ למדינה: אוונג (Aveng) אחראית על פרויקטים לבניית איצטדיונים בברזיל. והסקטור יקבל דחיפה מההשקעה המתוכננת של הממשלה בגובה 846 מיליארד ראנד בתשתיות בשלוש השנים הבאות.

בנוסף לכבישים המשודרגים והמחלפים המורחבים, דרום אפריקה תמשיך ליהנות מרשתות תחבורה ציבוריות משולבות ומהירות. הממשלה הבטיחה שעד 2020 יותר מ-85% מהתושבים העירוניים יגורו במרחק של עד קילומטר מתחנה של תחבורה ציבורית.